שנת הקהל – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) הרחבה, עריכה, עדכון |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] שהייתה השנה בה החל הרבי לעורר סביב העניין של הקהל ושנת הקהל]] | [[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] שהייתה השנה בה החל הרבי לעורר סביב העניין של הקהל ושנת הקהל]] | ||
'''שנת הקהל''' זו שמה של השנה שחלה לאחר שנת ה[[שמיטה]], ומתאפיינת במעמד ה"[[הקהל]]" שנערך ב[[חג הסוכות]] של אותה שנה. [[הרבי]] הסביר כי למרות שמעמד ההקהל נערך רק פעם אחת בשנה, עצם המצווה ומהותה נמשך על פני כל השנה כולה. הרבי אף קישר בין מאורעות וחגי השנה, לבין העניין של ההקהל. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש. | בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש. | ||
הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה| | הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ח ח"ג ע' 381 ואילך.}}. | ||
הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם | הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם "שנת הקהל", שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו{{הערה|ראה התוועדות שבת בראשית (ב') תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 393 ואילך).}}, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה. | ||
ב[[חול המועד]] של [[חג הסוכות]] שנת [[תשמ"א]] החל [[הרבי]] ל[[התוועדות|התוועד]] בכל לילה מלילות חול המועד בעקבות שנת הקהל. באותם התוועדויות החל הרבי את ה'[[קאָך]]' הגדול מעניין הקהל. ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה לאורחים ב-[[770]] בסוף חודש [[תשרי]] תשמ"ח{{הערה|ימים ספורים לאחר פתיחת 'מבצע הקהל'.}}, איחל הרבי לכל אחד ואחד '''דו זאלסט טאן אין הקהל''' [=תתעסק בהקהל]. ייחודיותה של שנת הקהל מתבטאת בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו בברכה להצלחה בהקהל, עוד לפני שאילת שלום או חג שמח{{הערה|שיחת ליל ה' דחגה"ס תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 238 ואילך).}}. תוכן ברכת הרבי - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - והיות שהוא מלך עליהם - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים". | |||
==הקהל ומועדי השנה== | ==הקהל ומועדי השנה== | ||
ב[[שיחות]]יו ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה. | ב[[שיחות]]יו ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה. | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
===צום גדליה=== | ===צום גדליה=== | ||
ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה| | ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 76.}}. | ||
====הקשר הרוחני==== | ====הקשר הרוחני==== | ||
| שורה 41: | שורה 44: | ||
[[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | [[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | ||
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | ||
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה| | *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה|ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי חלוקת ד' מינים, ערב חגה"ס תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 168).}}. | ||
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה| | *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 173 ואילך.}}. | ||
====הושענא רבה==== | ====הושענא רבה==== | ||
| שורה 49: | שורה 52: | ||
ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ||
וכיוון שהגאולה בפתח, אזי בחג שמרמז על הגאולה יש להרבות בהקהל - הכנה לגאולה, וזהו יזרז את הגאולה לבוא תיכף ומי"ד [[ממ"ש]]{{הערה| | וכיוון שהגאולה בפתח, אזי בחג שמרמז על הגאולה יש להרבות בהקהל - הכנה לגאולה, וזהו יזרז את הגאולה לבוא תיכף ומי"ד [[ממ"ש]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 313 ואילך.}}. | ||
===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ||
מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה| | מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה|התוועדות ליל שמח"ת לפני הקפות תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 315).}}. | ||
כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | ||
| שורה 94: | שורה 97: | ||
====נשים וטף==== | ====נשים וטף==== | ||
חנוכה קשור באופן ישיר ל[[נשים]] ו[[ילדים]]. הנשים חייבות בנר חנוכה משום "שאף הן היו באותו נס"{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] | חנוכה קשור באופן ישיר ל[[נשים]] ו[[ילדים]]. הנשים חייבות בנר חנוכה משום "שאף הן היו באותו נס"{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] כג, א.}}, ו"על ידי אשה נעשה הנס"{{הערה|פירש"י שם.}}, וחנוכה הוא חג החינוך - ששייך במיוחד ל[[חינוך]] ילדי ישראל. | ||
אף מצוות "הקהל" מיועדת גם לנשים וילדים (מלבד האנשים, כבכל המצוות) -"והנשים והטף". | אף מצוות "הקהל" מיועדת גם לנשים וילדים (מלבד האנשים, כבכל המצוות) -"והנשים והטף". | ||
| שורה 169: | שורה 172: | ||
===[[תשי"ג]]=== | ===[[תשי"ג]]=== | ||
ב[[חג הסוכות]] שילב הרבי בשיחות החג מענייני [[הקהל]] התורניים. בשיחות אלו, כמו בשיחות של [[תש"כ]] - נמצאים השורשים והיסודות עליהם נבנו יותר מאוחר ה"ליקוטים" העוסקים בגדר [[מצות הקהל]]. | ב[[חג הסוכות]] שילב הרבי בשיחות החג מענייני [[הקהל]] התורניים. בשיחות אלו, כמו בשיחות של [[תש"כ]] - נמצאים השורשים והיסודות עליהם נבנו יותר מאוחר ה"ליקוטים" העוסקים בגדר [[מצות הקהל]]. | ||
===[[תשכ"ז]]=== | ===[[תשכ"ז]]=== | ||
[[הרבי]] עורר על [[מבצע תפילין]] והוסיף שצריך להיות תוך הדגשה על ענין ה[[הקהל בנפש האדם]]. כמו כן עורר על הנחת [[תפילין]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] שיוצר גם עניין של הקהל. | [[הרבי]] עורר על [[מבצע תפילין]] והוסיף שצריך להיות תוך הדגשה על ענין ה[[הקהל בנפש האדם]]. כמו כן עורר על הנחת [[תפילין]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] שיוצר גם עניין של הקהל. | ||
===[[תשמ"א]]=== | ===[[תשמ"א]]=== | ||
[[תשמ"א]] הייתה שנה שבה הדגיש [[הרבי]] פעמים רבות את נושא ה"הקהל". ב[[שלשלת היחס]] ב"[[היום יום]]" מובא על שנה זו "מעורר שהשנה היא שנת הקהל את העם, האנשים והנשים והטף". במעמד "[[ברכת החמה]]" בחצר [[770]], אמר הרבי שיחה מיוחדת המקשרת את ברכת החמה עם מצות "הקהל" בכך שלמעמד הנדיר התאספו אנשים, נשים וטף לברכה שמהותה ותוכנה הוא יראת השם. יצאה לאור החוברת [[ספרי חסידות והקהל#ילקוט הקהל|ילקוט הקהל]] המסדרת את מקורות מצות הקהל ע"פ שיחות ומכתבי הרבי. | [[תשמ"א]] הייתה שנה שבה הדגיש [[הרבי]] פעמים רבות את נושא ה"הקהל". ב[[שלשלת היחס]] ב"[[היום יום]]" מובא על שנה זו "מעורר שהשנה היא שנת הקהל את העם, האנשים והנשים והטף". במעמד "[[ברכת החמה]]" בחצר [[770]], אמר הרבי שיחה מיוחדת המקשרת את ברכת החמה עם מצות "הקהל" בכך שלמעמד הנדיר התאספו אנשים, נשים וטף לברכה שמהותה ותוכנה הוא יראת השם. יצאה לאור החוברת [[ספרי חסידות והקהל#ילקוט הקהל|ילקוט הקהל]] המסדרת את מקורות מצות הקהל ע"פ שיחות ומכתבי הרבי. | ||
===[[תשמ"ח]]=== | ===[[תשמ"ח]]=== | ||
[[תשמ"ח]] הייתה השנה שבה קיבלה [[מצות הקהל בימינו]] תנופה מיוחדת לאור הכרזת [[הרבי]] על [[מבצע הקהל]] בחודשים האחרונים בשנה שלפני'. [[מטה הקהל]] הוציא את העלון [[ספרי חסידות והקהל#עלון "התאחד בהקהל"|התאחד בהקהל]] המלקט משיחותיו של הרבי על הקהל. | [[תשמ"ח]] הייתה השנה שבה קיבלה [[מצות הקהל בימינו]] תנופה מיוחדת לאור הכרזת [[הרבי]] על [[מבצע הקהל]] בחודשים האחרונים בשנה שלפני'. [[מטה הקהל]] הוציא את העלון [[ספרי חסידות והקהל#עלון "התאחד בהקהל"|התאחד בהקהל]] המלקט משיחותיו של הרבי על הקהל. | ||
| שורה 182: | שורה 188: | ||
===[[תשס"ב]]=== | ===[[תשס"ב]]=== | ||
יצא לאור בפעם הראשונה ה[[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] על ידי [[ועד חיילי בית דוד (770)]]. | יצא לאור בפעם הראשונה ה[[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] על ידי [[ועד חיילי בית דוד (770)]]. | ||
===[[תשס"ט]]=== | ===[[תשס"ט]]=== | ||
יצאו לאור: [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]], [[סוגיות בענייני הקהל]] והספר [[קהל גדול]]. ביום ז' שבט, התקיים "[[כינוס הקהל]] ארצי" בהיכל התרבות ב[[תל אביב]], על ידי "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]". ביום [[י"א ניסן]], התקיים אירוע הקהל בפארק הירקון ב[[תל אביב]] על ידי ארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובחו"ל התקיים כינוס באולם 'ברוקלין קולג' שב[[ניו יורק]]. | יצאו לאור: [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]], [[סוגיות בענייני הקהל]] והספר [[קהל גדול]]. ביום ז' שבט, התקיים "[[כינוס הקהל]] ארצי" בהיכל התרבות ב[[תל אביב]], על ידי "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]". ביום [[י"א ניסן]], התקיים אירוע הקהל בפארק הירקון ב[[תל אביב]] על ידי ארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובחו"ל התקיים כינוס באולם 'ברוקלין קולג' שב[[ניו יורק]]. | ||
===[[תשע"ו]]=== | ===[[תשע"ו]]=== | ||
בחול המועד סוכות התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. | בחול המועד סוכות התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. | ||
| שורה 201: | שורה 209: | ||
===[[תשפ"ג]]=== | ===[[תשפ"ג]]=== | ||
בחול המועד סוכות ובי"א ניסן התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. | |||
בחול המועד סוכות התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. | |||
הושק על ידי [[התאחדות החסידים]] מיזם בשם "הקהל איד" - חוברת חודשית ובה עזרים לעריכת כנוסי הקהל. | הושק על ידי [[התאחדות החסידים]] מיזם בשם "הקהל איד" - חוברת חודשית ובה עזרים לעריכת כנוסי הקהל. | ||
| שורה 211: | שורה 218: | ||
*[[הקהל]] | *[[הקהל]] | ||
*[[מבצע הקהל]] | *[[מבצע הקהל]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הקהל]] | [[קטגוריה:הקהל]] | ||