דבר מלכות אחרון של פסח (א'): הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|דבר מלכות אחרון של פסח|חלק מהשיחה אותה הגיה הרבי בתור השתתפות בכינוס תורה באסרו חג|דבר מלכות אחרון של פסח (ב')}} | |||
{{ציטוט צף|נוסף לכך שחג הפסח ("זמן חרותנו") בכללותו הוא התחלת ושורש לכל עניני הגאולה, עד לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – מודגשת הגאולה העתידה (בחג הפסח עצמו) בעיקר (בימים האחרונים דפסח, ובפרט) באחרון של פסח, כי: | {{ציטוט צף|נוסף לכך שחג הפסח ("זמן חרותנו") בכללותו הוא התחלת ושורש לכל עניני הגאולה, עד לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – מודגשת הגאולה העתידה (בחג הפסח עצמו) בעיקר (בימים האחרונים דפסח, ובפרט) באחרון של פסח, כי: | ||
א. אחרון של פסח הוא יום שמיני דפסח, וידוע ש"שמיני" קשור עם ענין הגאולה..{{ש}}ב. באחרון של פסח מפטירין בענינו של משיח.. ושאר הפסוקים שלאח"ז בתיאור מעלותיו של המשיח.. ובתיאור מצב העולם בימות המשיח ("וגר זאב עם כבש וגו'").{{ש}}ג. באחרון של פסח (לאחרי מנחה) אוכלים סעודת משיח.. כמנהג הבעש"ט שנתגלה ונתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (בישיבת תומכי תמימים), ונתפרש ביותר ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, עד שבדורנו זה נעשה מנהג פשוט והולך ומתפשט אצל רבים מבנ"י (ועד לכל אשר בשם ישראל יכונה) בכל תפוצות ישראל.}} | א. אחרון של פסח הוא יום שמיני דפסח, וידוע ש"שמיני" קשור עם ענין הגאולה..{{ש}}ב. באחרון של פסח מפטירין בענינו של משיח.. ושאר הפסוקים שלאח"ז בתיאור מעלותיו של המשיח.. ובתיאור מצב העולם בימות המשיח ("וגר זאב עם כבש וגו'").{{ש}}ג. באחרון של פסח (לאחרי מנחה) אוכלים סעודת משיח.. כמנהג הבעש"ט שנתגלה ונתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (בישיבת תומכי תמימים), ונתפרש ביותר ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, עד שבדורנו זה נעשה מנהג פשוט והולך ומתפשט אצל רבים מבנ"י (ועד לכל אשר בשם ישראל יכונה) בכל תפוצות ישראל.}} |
גרסה מ־16:23, 27 ביוני 2023
המונח "דבר מלכות אחרון של פסח" מפנה לכאן. לערך העוסק בחלק מהשיחה אותה הגיה הרבי בתור השתתפות בכינוס תורה באסרו חג, ראו דבר מלכות אחרון של פסח (ב').
" | נוסף לכך שחג הפסח ("זמן חרותנו") בכללותו הוא התחלת ושורש לכל עניני הגאולה, עד לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – מודגשת הגאולה העתידה (בחג הפסח עצמו) בעיקר (בימים האחרונים דפסח, ובפרט) באחרון של פסח, כי:
א. אחרון של פסח הוא יום שמיני דפסח, וידוע ש"שמיני" קשור עם ענין הגאולה.. |
" |
דבר מלכות אחרון של פסח הינה שיחה שאמר הרבי בהתוועדות אחרון של פסח (בסעודת משיח) תנש"א.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה
כשחג הפסח חל בשבת, אז ספירת העומר מתחיל מיד "ממחרת השבת", ויוצא שה"7 שבתות תמימות" נספרות במקביל לימי השבוע (כמו "ימי בראשית"), ולא רק "כמנינם" כבכל שנה, ואח"כ מגיעים ליום השמיני, אחרון של פסח, בשבת פ' שמיני וכו'.
כל פרט מהנ"ל מורה על בחינה ותוכן מסוים, ובהתאם לקביעות שנה זו (תנש"א) הן מתחברות ויוצרות חידוש:
מצד זה שענייני חג הפסח שלמעלה מגדרי העולם ("פסיחה ודילוג") נופלים ביום שבת, שבו ישנה השלימות דהעולם, זה נותן כח מיוחד בעבודת האדם בספירת העומר, כח "שלמעלה מהשבת" - שלא רק יתעסק בעניינים השייכים לגדרי האדם והעולם, אלא שע"י עבודתו ימשיך ויגלה בפנימיותו ובסביבתו גילויים שלמעלה מגדרי העולם,
שעל ידי זה ישנם ב' המעלות גם יחד: גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם, וביחד עם זה, נמשך וחודר ע"י עבודת האדם בגדרי העולם,
וכשהקביעות ד-7 ימי הספירה בהתאם ל-7 ימי השבוע, יוצא שבתוך חג הפסח מסיימים לעבוד על מידת החסד (שהינה הראשונה והעיקרית - "עולם חסד יבנה"), ומזה מגיעים ליום השמיני, חג אחרון של פסח, ובמיוחד בשנה זו שקוראים פרשת שמיני שמונה פעמים, נעשית השנה כולה "שמינה" בגשמיות וברוחניות.
ועד שבסוף ספירת העומר באים לגילוי שער הנו"ן, שלימות שלמעלה מגדרי העולם, שזהו הגילוי דמתן תורה כפי שתתגלה בגאולה העתידה.
באחרון של פסח מודגש ענין הגאולה כמו בסעודת משיח (וכן בתוכן הפרשה וההפטרה ועוד), ובשנה זו (תנש"א) ממשיכים במוצ"ש גם סעודת "דוד מלכא משיחא". ויהי רצון שהמשך סעודת משיח יהיה בגאולה ביחד עם משיח צדקנו[1].
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בצירוף שיחה ב'
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |
הערות שוליים
- ↑ סיכום הדבר מלכות ע' 58.