דבר מלכות מקץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13: שורה 13:


*'''ט' - י"ד.''' 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים ל[[פרשת מקץ]] ש[[שם|שמה]] מורה על קץ הימים ([[סוף הגלות]]) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות [[וישב]] - [[מקץ]] - [[ויגש]] - [[ויחי]] קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת [[יעקב]] ו[[יוסף]], ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב{{הערה|בראשית מ"ז ט'.}} {{ציטוטון|מעט ורעים היו ימי שני חיי}}, ש'''כל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים.''' '''הוראות:''' חיזוק ה[[אמונה]] והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה ב[[הפצת המעיינות|הפצת תורת החסידות]], והוספה במבצע חנוכה.
*'''ט' - י"ד.''' 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים ל[[פרשת מקץ]] ש[[שם|שמה]] מורה על קץ הימים ([[סוף הגלות]]) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות [[וישב]] - [[מקץ]] - [[ויגש]] - [[ויחי]] קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת [[יעקב]] ו[[יוסף]], ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב{{הערה|בראשית מ"ז ט'.}} {{ציטוטון|מעט ורעים היו ימי שני חיי}}, ש'''כל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים.''' '''הוראות:''' חיזוק ה[[אמונה]] והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה ב[[הפצת המעיינות|הפצת תורת החסידות]], והוספה במבצע חנוכה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־07:32, 4 בפברואר 2021

" הרי, כל זמן שעדיין לא באה הגאולה בפועל ("קפץ עליו רוגזו של יוסף"), נחשבו אצלו ימי שנות חייו "מעט", ימים חסרים, כיון שחסר בהם העיקר (הגאולה). "

– סוף אות י"א - מוגה

דבר מלכות מקץ היא השיחה שאמר הרבי בשבת א' טבת, יום ו' דחנוכה תשנ"ב.

השיחה עוסקת במלחמה ביוונים - שרצו להוציא את האלוקות שבתורה, והנצחון בהם - על ידי גילוי השמן הרוחני פנימיות התורה ובמיוחד תורת החסידות. גילוי זה גם דוחה את החושך, וגם מכין אותנו לגאולה.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

סיכום השיחה

  • סעיפים א'-ג'. בחנוכה חוגגים בהדלקת נרות, לעומת שאר הימים טובים בהם חוגגים בסעודה גשמית - כי החידוש בחנוכה הוא שבו היתה הצלה רוחנית. ובעומק יותר: גם שאר החגים קשורים עם רוחניות; והחידוש בחנוכה הוא שהרוחני שבו נעלה יותר: כל החגים קשורים עם לחם מים ויין, המורים על נגלה דתורה (וסודות התורה), וחנוכה קשור עם שמן המורה על רזין דרזין שבתורה - הסודות הכי עמוקים.
  • ד' - ח'. מדוע דוקא בזמן ירוד של גזירת יון התגלה ענין כה נעלה של רזין דרזין שבתורה? הביאור: התגברות החושך מביאה להוספה בהתגלות האור. החושך בזמן יון - היה שעל ידי יניקתם מחכמת התורה[1] רצו לטמא את השמן, חכמת התורה - להכחיש את האלוקות שבה. ולכן הנצחון היה דוקא על ידי פך שמן - ידיעת אלוקות, שעל זה היונים לא יכלו לשלוט. אמנם אז לא התגלתה פנימיות התורה בשלימות, אלא רק פעלה בלימוד הנגלה; ובהתגברות החושך כיום, התווסף בגילוי פנימיות התורה כשלעצמה[2]. ובעומק יותר: ההוספה בגילוי פנימיות התורה אינה רק בגלל התגברות החושך, אלא בגלל ההתקרבות לגאולה.
  • ט' - י"ד. 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים לפרשת מקץ ששמה מורה על קץ הימים (סוף הגלות) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות וישב - מקץ - ויגש - ויחי קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת יעקב ויוסף, ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב[3] "מעט ורעים היו ימי שני חיי", שכל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים. הוראות: חיזוק האמונה והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה בהפצת תורת החסידות, והוספה במבצע חנוכה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. שהרי גם הם היו לומדים אותה, אלא שהיו לומדים ללא הרוחניות שבה.
  2. בתורת החסידות.
  3. בראשית מ"ז ט'.