ראש השנה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|ראש השנה}} | {{מפנה|ראש השנה}} | ||
[[קובץ:הרבי_תשליך. | [[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]] | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]] | [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]] | ||
'''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]. | '''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]. | ||
ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], | ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], ומדי שנה יום זה הוא יום הדין, בו הקב"ה שופט את כל העולם ויושביו. ביום זה ממליכים את הקב"ה ל[[מלך]] מחדש. הכתרת המלך היא בעיקר על ידי [[תקיעת שופר]] - המצווה העיקרית של יום זה. כמו כן מאריכים ביום זה בתפילה, וישנם [[תפילות ראש השנה|תפילות מיוחדות ביום זה]]. | ||
לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת תהלים]]. | לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת תהלים]]. | ||
כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך [[ראש]] השנה משפיע על השנה כולה. לכן חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה| | כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך [[ראש]] השנה משפיע על השנה כולה. לכן חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה|שם=עטרת ראש|[[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=7 שער ראש השנה] עמ' 5.}}. [[התקשרות]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] - [[נשיא הדור|ראש בני ישראל]], מסייעת בעבודת ראש השנה - לקשר ולהמשיך ממנו החיות לשנה כולה{{הערה|שם=תשנב}}. | ||
==מצוות ומנהגי החג== | ==מצוות ומנהגי החג== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===סעודות החג=== | ===סעודות החג=== | ||
[[קובץ:תפוח בדבש. | [[קובץ:תפוח בדבש.jpg|שמאל|ממוזער|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | ||
[[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | [[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | ||
החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | ||
המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה| | המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמוד צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}. | ||
כמו כן אוכלים רימון{{הערה|ראו התוועדות ה'תנש"א חלק ד' עמוד 323. 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת ניצבים תשפ"ב עמוד 9.}} - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}. | כמו כן אוכלים רימון{{הערה|ראו התוועדות ה'תנש"א חלק ד' עמוד 323. 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת ניצבים תשפ"ב עמוד 9.}} - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}} | הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}} | ||
רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר | רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר תהלים!" וכן עשו{{הערה|[[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}. | ||
===מיעוט בדיבור=== | ===מיעוט בדיבור=== | ||
בשני ימי של ראש השנה, הורו ונהגו{{הערה|[[#אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור|ראה להלן]].}} נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שאינו מוכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}. | בשני ימי של ראש השנה, הורו ונהגו{{הערה|[[#אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור|ראה להלן]].}} נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שאינו מוכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}. | ||
===קבלת הידור חדש=== | ===קבלת הידור חדש=== | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
=== ראש === | === ראש === | ||
שם היום הוא '''ראש''' השנה ולא '''תחילת''' השנה, שכן הוא בחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה| | שם היום הוא '''ראש''' השנה ולא '''תחילת''' השנה, שכן הוא בחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה|שם=עטרת ראש}}{{הערה|שם=תשנב}}. | ||
[[התקשרות]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] - [[נשיא הדור|ראש בני ישראל]], מסייעת בעבודת ראש השנה - לקשר ולהמשיך ממנו החיות לשנה כולה{{הערה| | [[התקשרות]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] - [[נשיא הדור|ראש בני ישראל]], מסייעת בעבודת ראש השנה - לקשר ולהמשיך ממנו החיות לשנה כולה{{הערה|שם=תשנב}}. | ||
העולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו נמשכת חיות לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | העולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו נמשכת חיות לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | ||
=== יום בריאת האדם === | === יום בריאת האדם === | ||
ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא | ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא אדם הראשון. ביום זה מתגליתה [[מלכות]]ו של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו [[בחירה חופשית|בעל בחירה]], ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | ||
על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור=== | ===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור=== | ||
את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר | את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר תפילת ערבית של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | [[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_hashanah לקוטי שיחות מועדים - ראש השנה] {{מפתח}} | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_hashanah לקוטי שיחות מועדים - ראש השנה] {{מפתח}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | ||
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/11-09-2020-05-08-54- | *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/11-09-2020-05-08-54-לוח-יומי-תשרי-תשפא-חלק-א.pdf לוח יומי הלכה למעשה]''' - ראש השנה תשפ"א {{PDF}} | ||
*[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | *[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}} | ||