הפטרת חנה
הפטרת חנה הינה ההפטרה שמפטירין ביום הראשון של ראש השנה, העוסקת בסיפורה של חנה, אמו של שמואל, שהיתה עקרה ובעקבות תפילתה במשכן זכתה ונפקדה בבן אותו היא הקדישה לה'.
הקשר הפשוט בין תוכן ההפטרה לראש השנה הוא - שחנה נפקדה בראש השנה. בנוסף לכך מוסברים בחסידות עניינים שונים שאפשר ללמוד מאופן תפילתה והביטויים המיוחדים שבתפילתה, בקשר לתפילה בכלל, ולתפילות של ראש השנה בפרט[1].
טעם להפטרת חנה בראש השנהעריכה
ביום הראשון של ראש השנה קוראים "וה' פרק את שרה", ומפטירים בחנה[2] לפי שזמן הפקידה שלה היה בראש השנה[3].
בחסידות מוסבר, שלאורך ההפטרה מופיעים 9 אזכרות של שם ה', וההפטרה מסתיימת במילים 'ידין אפסי ארץ ויתן עוז למלכו', - היות שעבודת ראש השנה היא בנין המלכות, על ידי המשכת תשע הספירות בספירת המלכות, ועל ידי זה 'יתן עוז למלכו', בנין המלכות[4].
תוכן ההפטרה על פי החסידותעריכה
בכייתה של חנהעריכה
פנינה , צרתה של חנה שהכעסתה על ידי התפארותה בילדיה שלה, רומזת לסטרא אחרא[5], וחנה רומזת לשכינה, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בשמותיהם: השם 'חנה' מורה על 'חן השם', ואילו פנינה רומזת על העשירות הגשמית, וכהשוואת הפסוק, שהתורה 'יקרה מפנינים'[6]. והבכי והצער של חנה על עקרותה מורה ברוחניות על זה שאין לאדם קיום והמשכה בעבודת ה' שלו, בקדושה (הוא 'חי', אך אין לזה המשכיות ותולדות בעולם הזה), ואילו למעשיו הקשורים לסטרא אחרא יש תולדות וקיום[7].
חנה ופניניה סותרים זו לזו, היות ואהבת ה' והסטרא אחרא לא יכולים לשכון יחד בלב היהודי, כפי שבא לידי ביטוי גם בגשמיות המעשה, כמובא במדרש שעם כל ילד שנולד לחנה, נפטר אחד הילדים של פנינה[8], שהוספה בצד אחד גורעת בצד השני. ולכן מסופר בהפטרה שחנה שמחה על כך בשירתה, כיון שעל פי תורה צריך לשמוע עם 'כריתת' הבנים - תולדות ומעשי האדם, מהשייכות שלהם לסטרא אחרא, ולפעול להעבירם אל צד הקדושה[9].
בכייתה של חנה מורה על כך שאדם שרוצה שיהיה לו 'בית ולד' ועבודת השם שלו תועיל במשהו, צריך לעשות מעצמו כלי קיבול, כלומר להתבטל לאלוקות כדי ששפע ואור ה' יוכל לשכון בקרבו, והבכי הוא ביטוי של תנועת הנפש והתעוררות האדם בעצמו לביטול[10].
כאשר אלקנה ניסה לרצות את חנה, אמר לה 'הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים', כלומר הסביר לה שבמקום שיש גילוי של בחינת 'אנכי', אין מקום לצרכים האישיים, אך חנה לא קיבלה את התנחומים כי היא הייתה מחוברת לתכלית של בריאת העולם, שהוא לעשות דירה בתחתונים, ושזה יהיה באופן של 'זרע אנשים' דווקא[11].
תפילת חנהעריכה
בתפילה חנה כתוב ותתפלל על ה', ולא אל ה', היות שאכן היא המשיכה בתפילתה ממקום שהוא נעלה אפילו משם הוי'[12]. דבר זה בא לידי ביטוי גם בתפילת ההודיה שאומרת 'אין קדוש כה'', שמדברת על דרגה כזו שהיא המובדלת והעליונה מכולם (אין קדוש כ..), שאין משהו שיכול לערוך לדרגה זו[13], וכן בביטוי שמזכירה בשירתה 'ולא נתכנו עלילות', שעלילות ומעשי התחתונים לא נוגעים בו ולא משפיעים עליו במאומה[14], ובביטויים נוספים לאורך ההפטרה[15].
תפילת חנה בלחש מסמלת גם היא על בחינה נעלה זו; ביטוי הנפש בא בדרך כלל באמצעות דיבור, אולם כאשר כלי הדיבור לא יכול להכיל מתפרץ האדם בבכי או בצעקה, והבחינה העמוקה יותר לא יכולה להתבטא אפילו בצעקה, והיא בא לידי ביטוי רק בצעקת הלב, שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
טענתו של עלי הכהןעריכה
עלי אכן, לא חשב שחנה שיכורה (ולכן לא הפסיקה מתפילתה), אלא טען בפניה שאיך יתכן שכשהיא עומדת בפני השם היא שקועה לחלוטין בצרכים שלה, ומכנה 'שיכורה', כמו שיכור ששקוע בעצמו ולא שם לב היכן הוא נמצא. אך חנה ענתה לו, שכאשר יהודי מבקש את צרכיו מהקדוש ברוך הוא, אין אלו סתם צרכים גשמיים, אלא זהו צורך של הנשמה, היות ולנשמה עצמה יש צורך בזה כדי שתוכל להשלים שליחותה בעולם (דירה בתחתונים כנ"ל), וזהו גם הלימוד מההפטרה לתפילות ראש השנה, שמבקשים מהקב"ה שנה טובה ומתוקה בגשמיות, אף שעניינו של היום הוא הכתרת המלך, כיון שאנו לא מבקשים עבור עצמנו אלא עבור הנשמה ועבודתה[16].
הוראה בעבודת ה'עריכה
בכל ענין בתורה יש ללמוד ממנו הוראה למעשה, כיון שהתורה היא מלשון הוראה, ובוודאי מהסיפור בהפטרה זו, שהגמרא עצמה מעידה עליה שיש ללמוד ממנה הלכות גדולות ("כמה הלכתא גברוותא")[17], יש ללמוד הוראה למעשה בפועל.
מבקשת חנה ניתן ללמוד שאופן החינוך הנכון הוא 'זרע אנשים - זרע המובלע בין אנשים', כלומר, לא לשאוף לחנך את הבן דווקא שיצטיין בדבר מסוים או שיהיה המובחר ביותר בתחום כל שהוא, אלא דווקא שיהיה מובלע בין אנשים, כלומר מקובל בחברה. וזו הדרך שמביאה להצלחה בחינוך, עד לאופן ששמואל בדורו כמשה ואהרון בדורם (כמאמר הגמרא[18]), וכן יש ללמוד שלצורך חינוך הילדים כדאי לוותר על תועלת אישית ואפילו תועלת רוחנית כמו ראיית אלוקות בבית המקדש[19] (שלכן אף במשכן הייתה חנה עצובה על עקרותה והתפללה על כך), וכן מהקדשת שמואל לה' אחר לידתו, יש ללמוד שכבר מגיל צעיר להקיף את הילד בחדר הדומה ככל האפשר לבית ה' - נקי מדברים לא מתאימים, ומעוטר בדברי טהרה וקדושה כמו אותיות וספרי קודש[20].
אצל רבותינו נשיאינועריכה
כבר מתקופת ראשית התייסדותה של חסידות חב"ד, נהגו רבותינו נשיאינו עצמם לעלות לקרוא את ההפטרה בראש השנה, משום שהעבודה של ההכנה לתקיעות החלה כבר בעת ההפטרה (כנ"ל בעניינה), שהייתה מלווה אצל כל רבותינו נשיאינו בבכיה חרישית ובקול לחש, כשפעמים רבות קולם נשנק ורעד בעת אמירת ההפטרה ובניגון הטעמים[21].
אדמו"ר הרש"ב העיד על אביו "אינני מתפעל מאמירת הפסוקים ומהתקיעות... מתפעל אני מן ההפטרה, שבעת אמירת ההפטרה נשפכו דמעותיו מן העיניים ומן האף ומכל הצינורות, ללא כל הכנות"[22].
גם לגבי הרבי מופיעים תיאורים רבים לאורך השנים, כיצד פרץ בעת אמירת ההפטרה בבכי חסר מעצורים.
לקריאה נוספתעריכה
- ואשפוך את נפשי לפני השם, לקט ביאורים מתורת החסידות על הפטרת חנה, בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
קישורים חיצוניםעריכה
- לא שיכורה
- למה תפילת חנה היא התפילה החשובה בהיסטוריה?
- אלקנה וחנה - 2 גישות, מתוך שיחת השבוע גליון 1708
הערות שוליים
- ↑ דעת - ההפטרה של ראש השנה.
- ↑ מגילה לא, א. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סתקפ"ד ס"ב (ס"ז).
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ליקטוי תורה נשא כה, ב. בביאור דברי הירושלמי במסכת ברכות פרק ד' הלכה ג.
- ↑ אור המאיר פרשת לך לך בשם הבעל שם טוב, על פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא "שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו"".
- ↑ אור התורה משפטים א'רסה. תורת מנחם חלק לח עמוד קיג.
- ↑ תורת מנחם חלק כא עמוד י'.
- ↑ אור התורה משפטים עמוד א'רסה.
- ↑ תורת מנחם חלק לח, עמוד קיד.
- ↑ תורה אור משפטים עט, א.
- ↑ תורת מנחם חלק סב עמוד נז.
- ↑ תורה אור משפטים עט, א.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א, עמוד רפח.
- ↑ אך בקרי אומרים 'ולו' היות שבדעת תחתון מעשי התחתונים כן נוגעים בו. ספר הערכים אות אל"ף עמוד קסד.
- ↑ 'ה' יחתו מריביו' - התבאר בלקוטי תורה נשא כה, ב. כפל הלשון 'ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן' - התבאר באור התורה דלעיל, בהוספות עמוד 103.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק יט.
- ↑ אוצר לקוטי שיחות מועדים שיחה ב' לראש השנה.
- ↑ תורת מנחם חלק כז עמוד שמ.
- ↑ תורת מנחם חלק לח עמוד קטו. ובכח מסירות נפשה לא לעלות לרגל, ולהחליף מקומה בחינוך בנה עם "אומנת", אחר כך באה לשילה עם שמואל והשאילתהו להשם כל הימים. ו' תשרי תשל"ד, תו"מ אות י'.
- ↑ תורת מנחם חלק סב עמוד סב.
- ↑ התמים חוברת ד.
- ↑ תורת שלום עמוד 188.