ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 104: | שורה 104: | ||
*הרב [[מיכאל זליגסון]] | *הרב [[מיכאל זליגסון]] | ||
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]]) | *הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]]) | ||
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג | *הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג | ||
==צוות הישיבה גדולה== | ==צוות הישיבה גדולה== | ||
גרסה מ־05:41, 9 ביוני 2024
| אהלי תורה | |
|---|---|
 מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה | |
| אפיון | ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה |
| תאריך יסוד | תשט"ז |
| מיקום | קראון הייטס |
| מייסד | הרב מיכאל טייטלבוים |
| ראש הישיבה | הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג) |
| משגיח ראשי | הרב אלחנן לשס (ישי"ג) |
| משפיע ראשי | הרב נחמן שפירא (ישי"ג) |
| מנהל גשמי | הרב יוסף רוזנפלד |
| מספר תלמידים | 300 (ישי"ג) |
| קובץ הערות | קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים. |
ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
הסטוריית הישיבה
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב אברהם חיים שטערן, אך נסגר עם סוף שנת הלימודים תשפ"ב.
יחס הרבי לישיבה
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
הוצאה לאור
| ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה |
- משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
- מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש בראשות הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי.
- בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם אהלי תורה.
מבני הישיבה
הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[3].
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[4].
ועד הישיבה
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.
- הרב יוסף חיים רוזנפלד (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת תשפ"ב).
- הרב שלום דובער רוזנפלד
- הרב שמואל ברוק
- הרב זלמן חן
- הרב שלום רבקין
צוות הישיבה קטנה
- מנהל רוחני וראש ישיבה.: הרב משה סילמאן.
- הרב שניאור זלמן לויפער - סגן מנהל.
- הרב אלימלך אסטער - סגן מנהל שיעור א'.
- הרב לוי גרייזמן.
- הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
- הרב שמעון ריבקין.
- הרב ניסים לגזיאל.
- הרב רפאל נחמן דובאוו.
הרב ישראל נח ליפסקר[5].
- הרב יצחק פרוס.
- הרב חיים לפקיבקר - ר"מ.
- הרב משה הלפרין - ר"מ.
- הרב דוד לוין - ר"מ.
- הרב מענדל שניאור - ר"מ.
- הרב פרץ קפלן - ר"מ.
- הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
- הרב נחמן יוסף טווערסקי - משיב.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב פנחס קארף משפיע עד פטירתו בתשפ"א
- הרב שלום דוד גייסינסקי - משיב ב770
- הרב מיכאל זליגסון
- הרב זושא וילהלם (עד שנת תשע"ט)
- הרב אליהו טענענבוים - משיב עד פטירתו בתשפ"ג
צוות הישיבה גדולה
- שיעור א-ב
- הרב ניסן דייטש - מנהל
- הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
- הרב משה טייטלבוים - משפיע
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
- הרב מאיר ראדאל - ר"מ
- הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- שיעור ד
- הרב שלמה קפלן - ראש ישיבה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי
- הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
- הרב שמערל רויטבלאט - נו"נ נגלה לגרסא.
- הרב שלום חריטונוב משפיע
- הרב בערל קארף - משפיע
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - ר"מ.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ.
- הרב שלום וויגלער - משיב
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע (עד פטירתו בשנת תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד שנת תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו בשנת תש"פ).
- הרב פנחס קארף - משפיע כללי (עד פטירתו בשנת תשפ"א).
- הרב אליהו חיים רויטבלט - משפיע (עד פטירתו בשנת תשנ"ח).
- הרב אהרן לייב רסקין
- הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
- הרב זעליג כצמן
- הרב שמואל הבר
- הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת תשפ"ג, שאז עבר לישיבה קטנה).
ראו גם
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך
הערות שוליים
- ↑ בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
- ↑ בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
- ↑ הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].
- ↑ ראה בדיווח כאן
- ↑ עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.