דבר מלכות י"ט כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==תוכן השיחה== | ==תוכן השיחה== | ||
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"{{הערה|וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.}} יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, | בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"{{הערה|וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.}}. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה. | ||
ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה. | |||
והדגשה מיוחדת בשנת תשנ"ב, מצד הקביעות ביום שלישי | והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם. | ||
ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה | ובפרט בימינו אלה – '''ימות המשיח''' – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־16:23, 22 בספטמבר 2022
| " | ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". | " |
דבר מלכות מוצאי י"ט - כ' כסלו הינה שיחה שאמר הרבי במוצאי י"ט - כ' כסלו (אור לכ"א בכסלו) תשנ"ב, ביחידות כללית.
בשיחה מבאר הרבי .
בשיחה מתבאר .
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
יומן מהתוועדות
להתוועדות נכנס הרבי ב.
תוכן השיחה
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי אדמו"ר הזקן במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"[1]. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.
והדגשה מיוחדת בשנת תשנ"ב, מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.
ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.
קישורים חיצוניים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.