11,576
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''דבר מלכות אחרי קדושים''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת קודש]] [[י"ג אייר]] [[תנש"א]]. | '''דבר מלכות אחרי קדושים''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת קודש]] [[י"ג אייר]] [[תנש"א]]. | ||
השיחה עוסקת בהבהרת תוכנה של הגאולה, על ידי התבוננות בפירוש שמה "[[גאולה]]" הכוללת בתוכה את המילה [[גלות|גולה]] בתוספת האות [[אלף]] המורה על אלופו של עולם. | השיחה עוסקת בהבהרת תוכנה של הגאולה, על ידי התבוננות בפירוש שמה "[[גאולה]]" הכוללת בתוכה את המילה [[גלות|גולה]] בתוספת האות [[אלף]] המורה על אלופו של עולם. ההתבוננות במהותה של הגאולה, תבהיר את הגישה הנכונה והעבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה. | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
השאלה הראשונה שעולה מיד היא איך יתכן שהמלה גאולה כוללת בתוכה את תיבת גולה, לכאורה גאולה היא ההיפך הגמור מגלות (ס"ב). | השאלה הראשונה שעולה מיד היא איך יתכן שהמלה גאולה כוללת בתוכה את תיבת גולה, לכאורה גאולה היא ההיפך הגמור מגלות (ס"ב). | ||
ועל כך בא המענה, מיוסד על דברי [[הרמב"ם]] | ועל כך בא המענה, מיוסד על דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה א'.}} ש"עולם כמנהגו נוהג", כלומר שכל הענינים החיובים שבגלות ישארו גם הלאה. הגולה לא תתבטל, רק יחדור בה האל"ף המבטאת את גילוי אלופו של עולם, והגולה תיהפך לגאולה (ס"ג). | ||
[כאן כבר טמונה התשובה לכת הראשונה של הטועים, המפחדים מהגאולה, ועל כך בא המענה שאין מה לפחד, הכל נשאר אתנו]. | [כאן כבר טמונה התשובה לכת הראשונה של הטועים, המפחדים מהגאולה, ועל כך בא המענה שאין מה לפחד, הכל נשאר אתנו]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
מדוע שחרור ועליית הגולה, תיקון העולם, הוא ענין כה עיקרי ומרכזי, עד שזהו כל תוכן השם גאולה. הרי לכאורה יהיו אז ענינים הרבה יותר נעלים מאשר תיקון העולם התחתון שהיה מן הראוי להתמקד בהם ולקרוא לגאולה על שמם (ס"ד). | מדוע שחרור ועליית הגולה, תיקון העולם, הוא ענין כה עיקרי ומרכזי, עד שזהו כל תוכן השם גאולה. הרי לכאורה יהיו אז ענינים הרבה יותר נעלים מאשר תיקון העולם התחתון שהיה מן הראוי להתמקד בהם ולקרוא לגאולה על שמם (ס"ד). | ||
ועל כך בא המענה, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הזקן]] שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]], הנחת רוח של עצמות ומהות היא דוקא מכך שהעולם התחתון נהיה מואר. וכמרומז בלשון המשנה ב[[פרקי אבות]] "הסתכל בשלשה דברים", אל לאדם להסתכל רק על עצמו ועל הקב"ה, אלא עליו להסתכל גם על העולם שסביבו, על התחתונים שעליו לעשות מהם דירה לו ית' (ס"ה). וכך גם לעתיד לבוא, הגילוי דלעתיד הוא לא רק ענין שבין הקב"ה לעם ישראל, אלא עיקרו הוא בכדי לפעול בעולם התחתון ולהפוך את הגולה לגאולה, ובכך להשלים את הכוונה של דירה בתחתונים (ס"ו). | ועל כך בא המענה, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תניא פרק ל"ו ואילך.}} שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]], הנחת רוח של עצמות ומהות היא דוקא מכך שהעולם התחתון נהיה מואר. וכמרומז בלשון המשנה ב[[פרקי אבות]] "הסתכל בשלשה דברים"{{הערה|אבות ג, א.}}, אל לאדם להסתכל רק על עצמו ועל הקב"ה, אלא עליו להסתכל גם על העולם שסביבו, על התחתונים שעליו לעשות מהם דירה לו ית' (ס"ה). וכך גם לעתיד לבוא, הגילוי דלעתיד הוא לא רק ענין שבין הקב"ה לעם ישראל, אלא עיקרו הוא בכדי לפעול בעולם התחתון ולהפוך את הגולה לגאולה, ובכך להשלים את הכוונה של דירה בתחתונים (ס"ו). | ||
[כאן טמונה התשובה לכת השניה, כיצד יש להתייחס לגאולה, וכיצד יש לפעול על מנת לזרז אותה. כדלקמן]. | [כאן טמונה התשובה לכת השניה, כיצד יש להתייחס לגאולה, וכיצד יש לפעול על מנת לזרז אותה. כדלקמן]. | ||
;חלק שני. | ;חלק שני. הקשר לזמן (סעיפים ז-י). | ||
בהמשך השיחה מקשר הרבי רעיון זה – שהנקודה המרכזית של הגאולה הוא דוקא לתקן את העולם, [[דירה בתחתונים]] – לזמן בו אנו נמצאים. | בהמשך השיחה מקשר הרבי רעיון זה – שהנקודה המרכזית של הגאולה הוא דוקא לתקן את העולם, [[דירה בתחתונים]] – לזמן בו אנו נמצאים. | ||
כפי שרואים שענינה של [[ספירת העומר]] הוא "יושפע שפע רב בכל העולמות" (ס"ז). גם בפרשת השבוע מבואר שקדושת הכהונה קשורה דוקא במושגים גשמיים של כבוד תפארת ועושר (ס"ח-ט). וכמרומז גם בשמו של בעל היארצייט ד[[י"ג אייר]] – ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] – שהשם ישראל מורה על "שרית עם אלקים ואנשים ותוכל", המלחמה והבירור של כחות הטבע ואומות העולם (ס"י). | כפי שרואים שענינה של [[ספירת העומר]] הוא "יושפע שפע רב בכל העולמות" (ס"ז). גם בפרשת השבוע מבואר שקדושת הכהונה קשורה דוקא במושגים גשמיים של כבוד תפארת ועושר (ס"ח-ט). וכמרומז גם בשמו של בעל היארצייט ד[[י"ג אייר]] – ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] – שהשם ישראל מורה על "שרית עם אלקים ואנשים ותוכל", המלחמה והבירור של כחות הטבע ואומות העולם (ס"י). | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בסיום השיחה הרבי מורה את הנבוכים ומיישר הדעות. את החוששים מרגיע שאין מה לפחד מהגאולה, ואת המוכנים לפעולה מדריך כיצד אין להביא משיח וכיצד כן. כנ"ל דוקא על ידי עבודה בעולם, החדרת האל"ף בגולה, קיום המצוות בגשמיות דוקא, הפצת המעיינות במקומות הרחוקים דוקא, ועד להפצת [[שבע מצוות בני נח]] בין העמים (סי"א). | בסיום השיחה הרבי מורה את הנבוכים ומיישר הדעות. את החוששים מרגיע שאין מה לפחד מהגאולה, ואת המוכנים לפעולה מדריך כיצד אין להביא משיח וכיצד כן. כנ"ל דוקא על ידי עבודה בעולם, החדרת האל"ף בגולה, קיום המצוות בגשמיות דוקא, הפצת המעיינות במקומות הרחוקים דוקא, ועד להפצת [[שבע מצוות בני נח]] בין העמים (סי"א). | ||
לאחר מכן מוסיף לדבר על אומות העולם שכבר מתכוננים גם הם לגאולה, כפי שרואים זאת בסיוע לבני ישראל (סי"ב) ואפילו בסיוע של אומות העולם בינם לבין עצמם (סי"ג). | לאחר מכן מוסיף לדבר על אומות העולם שכבר מתכוננים גם הם לגאולה, כפי שרואים זאת בסיוע לבני ישראל (סי"ב) ואפילו בסיוע של אומות העולם בינם לבין עצמם (סי"ג). | ||
מעורר שוב על [[לימוד עניני גאולה ומשיח]], | מעורר שוב על [[לימוד עניני גאולה ומשיח]], שעל ידי זה יתגלה ה[[קץ]] שאבד ויתגלה משיח צדקנו (סי"ד). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||