ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה | |כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה | ||
|אפיון=ישיבה גדולה | |אפיון=ישיבה גדולה | ||
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] | |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] | ||
|תאריך סגירה= | |תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]] | ||
|מיקום=[[נוף הגליל]] | |מיקום=[[נוף הגליל]] | ||
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]] | |מייסד=הרב [[דוד נחשון]] | ||
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | ||
|מנהל גשמי=מנהל כללי הרב מנחם גנדל | |||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים=כ-25 תמימים | ||
|מפה= | |||
}} | }} | ||
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]]. | '''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה זמנית בסוף שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים. | ||
==מענות הרבי להקמת הישיבה== | |||
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק. | ==היסטוריה== | ||
===מענות הרבי להקמת הישיבה=== | |||
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק. | |||
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן. | לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן. | ||
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל. | עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל. | ||
==מכון סמיכה== | ===מכון סמיכה=== | ||
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | ||
[[תמים| | ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | ||
==ישיבה גדולה== | ===ישיבה גדולה=== | ||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | ||
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | ||
===צוות הישיבה=== | |||
*ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון. | |||
*הרב משיח אליאס - משגיח. | |||
*הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה. | |||
הרב יוסף אהרוניאן - מנהל רוחני ומשפיע. | |||
;שיעור א': | |||
* [[משפיע]] - הרב [[לוי יצחק נחשון]]. | |||
* ר"מ - הרב לוי יצחק אליאס. | |||
* משפיע ראשי - הרב יוסף אהרוניאן. | |||
===הנהלה גשמית=== | |||
* הרב מנחם מענדל נחשון. | |||
* הרב שמואל נוטיק | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 37: | שורה 52: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://chabad.info/video/documentary/ | *'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
*'''[http://chabad.info/video/documentary/ | *'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
גרסה מ־00:08, 9 במרץ 2021
| חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]סיום הרמב"ם בישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
| תאריך סגירה | אב תש"פ |
| מיקום | נוף הגליל |
| מייסד | הרב דוד נחשון |
| ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
| מנהל גשמי | מנהל כללי הרב מנחם גנדל |
| מספר תלמידים | כ-25 תמימים |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה זמנית בסוף שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.
היסטוריה
מענות הרבי להקמת הישיבה
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכה
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולה
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- הרב משיח אליאס - משגיח.
- הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה.
הרב יוסף אהרוניאן - מנהל רוחני ומשפיע.
- שיעור א'
- משפיע - הרב לוי יצחק נחשון.
- ר"מ - הרב לוי יצחק אליאס.
- משפיע ראשי - הרב יוסף אהרוניאן.
הנהלה גשמית
- הרב מנחם מענדל נחשון.
- הרב שמואל נוטיק
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית
סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו - הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו