ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 357696 של חלוקת קונטרסים (שיחה)) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]] | [[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]] | ||
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל | לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלובוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן). | ||
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי | השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא. | ||
השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא. | |||
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה. | משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה. | ||
| שורה 47: | שורה 46: | ||
==המבינים של הישיבה== | ==המבינים של הישיבה== | ||
הישיבה נפתחה | הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בהתחלה בבית בשכונת ברוזנוויל, מפני ששם גרו ריכוז של חסידי חב"ד מחמת שהדיור שמה זול. | ||
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד בריינעס שול (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), ובבניין זה נמצאת עד היום הישיבה קטנה. | לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד בריינעס שול (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), ובבניין זה נמצאת עד היום הישיבה קטנה. | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד. | בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד. | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
==צוות הישיבה גדולה== | ==צוות הישיבה גדולה== | ||
| שורה 108: | שורה 107: | ||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמודי תורה | {{מיון רגיל אהלי תורה}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית | [[קטגוריה:תלמודי תורה]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]] | |||
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]] | [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]] | ||
גרסה מ־01:23, 8 ביולי 2020
| אהלי תורה | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה | |
| אפיון | ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה |
| תאריך יסוד | תשט"ז |
| מיקום | קראון הייטס |
| מייסד | הרב מיכאל טייטלבוים |
| ראש הישיבה | הרב ישראל פרידמן (ישי"ג) |
| משגיח ראשי | הרב אלחנן לשס (ישי"ג) |
| משפיע ראשי | הרב נחמן שפירא (ישי"ג) |
| מנהל גשמי | הרב יוסף רוזנפלד |
| מספר תלמידים | 300 (ישי"ג) |
| קובץ הערות | קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים. |
ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
הסטוריית הישיבה
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלובוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב אברהם חיים שטערן.
יחס הרבי לישיבה
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
הוצאה לאור
- משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
- מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש בראשות הרב אברהם ברוך גרילצקי
- בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הישיבה הוצאה קובץ הערות בשם אהלי תורה.
המבינים של הישיבה
הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בהתחלה בבית בשכונת ברוזנוויל, מפני ששם גרו ריכוז של חסידי חב"ד מחמת שהדיור שמה זול.
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד בריינעס שול (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), ובבניין זה נמצאת עד היום הישיבה קטנה.
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטרן פארקאווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770, הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבנין האדום", באותו שנה קנתה הישיבה את הבנין הסמוך, ובתשע"ט קנת הישיבה את הבנין הבא.
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
לישיבה תוכנית להתפתחות נוספות.
ועד הישיבה
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
צוות הישיבה גדולה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי.
- הרב אלחנן לשס - משגיח ראשי ומנהל רוחני.
- הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח
- הרב רפאל פנחס קארף - משפיע.
- הרב שלום חריטונוב - משפיע.
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - ר"מ.
- הרב שלמה קפלן - ר"מ.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד - תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו - תש"פ).
- הרב אליהו חיים רויטבלט
- הרב אהרן ליב רסקין
- הרב יעקב יהודה ליב אלטיין
- הרב זעליג כצמן
- הרב שמואל הבר
ראו גם
קישורים חיצונים
לקריאה נוספת
- א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך