ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 34: | שורה 34: | ||
כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]].כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]]. בשנת [[תש"ל]] הוקמה ישיבה גדולה, שזכתה אף להכרה ממשלתית מטעם מדינת ניו יורק כמוסד אוניברסיטאי, ונכללה בתוכנית AARTS היוקרתית. | כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]].כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]]. בשנת [[תש"ל]] הוקמה ישיבה גדולה, שזכתה אף להכרה ממשלתית מטעם מדינת ניו יורק כמוסד אוניברסיטאי, ונכללה בתוכנית AARTS היוקרתית. | ||
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר | משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]]. | לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]]. | ||
גרסה מ־14:42, 10 במאי 2020
| אהלי תורה | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה | |
| אפיון | ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה |
| תאריך יסוד | תשט"ז |
| מיקום | קראון הייטס |
| מייסד | הרב מיכאל טייטלבוים |
| ראש הישיבה | הרב ישראל פרידמן (ישי"ג) |
| משגיח ראשי | הרב אלחנן לשס (ישי"ג) |
| משפיע ראשי | הרב נחמן שפירא (ישי"ג) |
| מנהל גשמי | הרב יוסף רוזנפלד |
| מספר תלמידים | 300 (ישי"ג) |
| קובץ הערות | קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים. |
אהלי תורה הינו מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
הסטוריית אהלי תורה
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות התוועדות של הרבי בשמחת תורה בשנת תשט"ו, בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל טייטלבוים בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג).
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
כשנפתח התלמוד תורה, למדו בו שלשה תלמידים בלבד [1], כאשר המלמד הראשון היה הרב אליהו חיים רויטבלט.כמה שנים לאחר פתיחת המוסד נכנס הרהח ר' מענדל מאראזאוו לתפקיד המנהל. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד בדחיפת הרהח ר' מענדל מאראזאוו לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים תשכ"ד. בשנת תש"ל הוקמה ישיבה גדולה, שזכתה אף להכרה ממשלתית מטעם מדינת ניו יורק כמוסד אוניברסיטאי, ונכללה בתוכנית AARTS היוקרתית.
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב אברהם חיים שטערן.
אהלי תורה כיום
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין הקרבת מקום ל770, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנין נוסף השייך למוסד ומשמש את התלמידים הלומדים ב'ישיבה קטנה' בראשותו של הרב זושא וילהלם, שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), וכן גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.
האחראי כיום על ההנהלה הגשמית של המוסדות הינו הרב יוסף רוזנפלד, לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את המשפיע הרב נחמן שפירא להיות אחראי על כך.
חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות לבית חיינו, וגם פנימיה לבחורים.
לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם הליובאוויטשער ישיבה ובית הספר אור מנחם.
למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.
צוות הישיבה גדולה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי.
- הרב אלחנן לשס - משגיח ראשי ומנהל רוחני.
- הרב רפאל פנחס קארף - משפיע.
- הרב שלום חריטונוב - משפיע.
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - ר"מ.
- הרב שלמה קפלן - ר"מ.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד - תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו - תש"פ).
קישורים חיצונים
לקריאה נוספת
- א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך
הערות שוליים
- ↑ חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.