ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(467 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כל אחד אשר (אפילו) בשם [[חסיד]] (רק) יכונה, נוהג לומר בכל יום תיכף לאחר תפלת שחרית את פרק התהלים של [[הרבי]]. זאת ע”פ מנהג [[הבעל שם טוב|הבעש”ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.
[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
 
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי.
 
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים (וראה [[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז תרפ"ז|י"ב תמוז]] [[תש"י]]), אלא שבדורנו זה נתווסף בו חידוש מרנין - מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי מלחינים יודעי שיר וזמר ניגון מיוחד על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי.  
 
בליל התקדש החג בעת ה[[התוועדות]] הגדולה בבית המלך לרגל [[י"א ניסן]], שרים הכל את הניגון החדש, וכך הוא הופך לניגון השנה. הניגון של הפרק של הרבי.  


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]


את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:
את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:


א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “ימים על ימי מלך תוסיף” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “אך לאלוקים דומי נפשי” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “צמאה לך נפשי” שבפרק ס”ג, וכיו”ב.  
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.


ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו”להלביש” עליהם מנגינה חבדי”ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב”ד מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: “כי אלקים יושיע ציון” בפרק ס”ט; “אבוא בגבורות” בפרק ע”א; “ואלקים מלכי מקדם” בפרק ע”ד, וכיו”ב.  
ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים  בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר  הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.


כך היה הסדר מפרק ס”ט עד לפרק פ’ (משנת תש”ל עד שנת תשמ”א (ועד בכלל)).  
כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).  


נוסיף ונציין: בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע”א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב”ד ישנים על פסוקים שונים (ראה בטבלת הניגונים שבסמוך).  
בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.  


ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה”ח ר’ פייטל שי’ לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים “הרנינו לאלוקים עוזנו גו’”; “שאו זמרה גו’”; “ויאכילהו מחלב חטה גו’”, שבפרק פ”א.  
לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.


הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת! בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.  
לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו  ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.


אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ”ש והתמימים בכל העולם כולו.  
בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה  שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.  


==איזה ניגון נבחר?==
ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.


בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד’, ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת “כל דקולו אלים וחזק - גבר”. היתה זו מין תחרות סמויה (וגלויה...) בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות...  
הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.  


התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך כל השנה.  
וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.


אך משראו “מחברי הניגונים וחבר המנגנים” שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת’ יוסף יצחק גרינברג; הת’ נחום גרינוואלד; הת’ יוסף קרסיק; הת’ יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת אשר בשם “ועדת הניגונים” תקרא. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה ע”פ רוב קולות נבחר ניגון השנה.  
בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].


בין חברי הוועדה במשך השנים היו: הרה”ח ר’ צבי הירש גאנזבורג, הרה”ח ר’ מרדכי גורארי’, הרה”ח ר’ אליעזר זלמנוב, הרה”ח ר’ משה טלישבסקי, הרה”ח ר’ אלי’ ליפסקר, הרה”ח ר’ אברהם פריד, הרה”ח ר’ מענדל שניאורסאהן, הרה”ח ר’ שנ”ז בוימגארטן והת’ אברהם חריטונוב.  
בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.


באחת מהשנים האחרונות קיבלו מארגני הוועדה תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם הועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה בפי כל "[[ועדת הניגונים - ליובאוויטש]]".
לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.


חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.  
גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.  


==התערבות הרבי==
אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.


אמנם באופן כללי היה נראה שהרבי לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו’. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה).  
וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.


יחד עם זה, ראו בבירור שאת “המילה האחרונה” אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו’, הם בהסכמתו ובעידודו וכו’), אלא שראו זאת גם במוחש.
את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות  מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].


ולדוגמא: בניגון לפרק פ”ח (תשמ”ט) בעל מנגן אחד (ר' שלמה ברוכשטאט) בחר את הפסוקים “שיר מזמור לבני קרח גו’”; “תבוא לפניך תפלתי גו’”; “ואני אליך ה’ שועתי גו’”, והלחין עליהם ניגון.  
==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.


בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.  
אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז  להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.


כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י”א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט”א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה!
==התערבות הרבי==
 
ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר’ משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים “תבא לפניך תפילתי”.
 
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: “שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי”. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלמה, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.
 
וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה”מכה בפטיש” להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).
 
==רשימת הניגונים שהתקבלו במשך השנים ושמות המלחינים==
 
'''ניגונים שהותאמו לפסוקים'''
 
שנת [[תש"ל]] - פרק סט: כי אלוקים יושיע ציון - הותאם ע”י התמימים [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. [להאזנה http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=684].
 
שנת [[תשל"א]] - פרק ע: ישישו וישמחו.
 
שנת [[תשל"ב]] - פרק עא: (1) בך ה’ חסיתי - הותאם ע”י ר’ משה טלישבסקי1. (2) כמופת הייתי לרבים - הותאם ע”י הת’ שניאור זלמן ווילשאנסקי. (3) אבוא בגבורות - הותאם ע”י הת’ יעקב לייב אלטיין. (4) תרננה שפתי - הותאם ע”י רשב”צ אלטהויז ע”ה.
 
שנת [[תשל"ג]] - פרק עב: יפרח בימיו צדיק - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין.
 
שנת [[תשל"ד]] - פרק עג: כלה שארי - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין2.
 
שנת [[תשל"ה]] - פרק עד: ואלקים מלכי מקדם.
 
שנת [[תשל"ו]] - פרק עה: וכל קרני רשעים אגדע.
 
שנת [[תשל"ז]] - פרק עו: נודע ביהודה אלקים.


שנת [[תשל"ח]] - פרק עז: אתה הא-ל עושה פלא.  
אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.


שנת [[תשל"ט]] - פרק עח: (1) וינחם לבטח. (2) ויבחר בדוד.  
בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.


שנת [[תש"מ]] - פרק עט: ואנחנו עמך וצאן מרעיתך.  
בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.


שנת [[תשמ"א]] - פרק פ: רועה ישראל האזינה
כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.


'''ניגונים שהולחנו המיוחד'''
ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".


שנת [[תשמ"ב]] - פרק פא: הרנינו לאלקים עוזנו - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין.  
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.


שנת [[תשמ"ג]] - פרק פב: אני אמרתי אלקים אתם - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין.  
וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.


שנת [[תשד"מ]] - פרק פג: וידעו כי אתה - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===


שנת [[תשמ"ה]] - פרק פד: ילכו מחיל אל חיל - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.


שנת [[תשמ"ו]] - פרק פה: רצית ה’ - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.


שנת [[תשמ"ז]] - פרק פו: אודך ה’ - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק ליפסקר ע”ה.
* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:  


שנת [[תשמ"ח]] - פרק פז: אוהב ה’ - הולחן ע”י ר’ אהרן הכהן בולוסובסקי.  
# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תשמ"ט]] - פרק פח: שיר מזמור - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תש"נ]] - פרק פט: כרתי ברית - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תנש"א]] - פרק צ: שובה ה’ - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין.  
# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.


שנת [[תשנ"ב]] - פרק צא: אורך ימים - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.


שנת [[תשנ"ג]] - פרק צב: מזמור שיר - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).


שנת [[תשנ"ד]] - פרק צג: ה’ מלך גאות לבש - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.


שנת [[תשנ"ה]] - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.


שנת [[תשנ"ו]] - פרק צה: לכו נרננה - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק סילברמן.  
*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.


שנת [[תשנ"ז]] - פרק צו: שירו לה’ - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תשנ"ח]] - פרק צז: ה’ מלך - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:  


שנת [[תשנ"ט]] - פרק צח: זכר חסדו - הולחן ע”י ר’ שלום ברוכשטאט.  
# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תש"ס]] - פרק צט: יודו שמך - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.  
# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.  


שנת [[תשס"א]] - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן ע”י ר’ זאב פיזם.  
* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.  


שנת [[תשס”ב]] - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן ע”י ר’ דוד כהנוב.
* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.


שנת [[תשס"ג]] - פרק קב: ואתה ה' - הולחן ע"י ר' דובער מ. פרבר.
=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]]  - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]  {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]]  - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].


שנת [[תשס"ד]] - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן ע"י הת' ישראל גרנובטר.
=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.  


שנת [[תשס"ה]] - פרק ק"ד: ברכי נפשי - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר.
ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[לקבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).


שנת [[תשס"ו]] - פרק ק"ה: הודו לה' - הולחן ע"י ר' דוד כהנוב.
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://mail.google.com/chat/u/0/#chat/space/AAAA4xxO45E כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה]


שנת [[תשס"ז]] - פרק ק"ו: הללוי'ה הודו לה' - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר.
== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.


[[קטגוריה: ניגוני חב"ד]]
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

גרסה אחרונה מ־21:33, 22 בספטמבר 2024

התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן (תשע"א)

ניגונים על פרקי הרבי הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג בהתוועדות הנערכת ב-770 בליל י"א בניסן, לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי ועדת הניגונים.

היסטוריה

ותשואות חן על הניגון וכו' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת תש"ל, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב"ד מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "כי אלקים יושיע ציון" בפרק ס"ט; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ) אבוא בגבורות" בפרק ע"א; ו"ואלקים מלכי מקדם" בתהלים ע"ד, וכיוצא בזה. את ניגון זה החל לשיר הרב שמואל חפר ביום ראשון של חג השבועות תש"ל היה ניכר שהרבי היה מרוצה. באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה. בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).

בשנת תשל"א לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח אהרון מרדכי זילברשטרום את הניגון ישישו וישמחו לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת תשל"ג התאים הרב שלמה קונין ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה[דרושה הבהרה] בשבת אחרי ל"ג בעומר לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת תשל"ד הלחין ר' בן ציון שנקר ניגון על המילים ואני קרבת אלוקים, הוא סיפר על כך לידידו ר' יוסף וינברג שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות. בחג השבועות הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' והחזן ר' משה טלישבסקי התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים בתשמ"ב: ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת תשמ"ז בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת תשמ"ח הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת תנש"א נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות[דרושה הבהרה] זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות בחלוקת דולרים בזאל הגדול אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם בי"א ניסן תשנ"ב כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' שלום ברוכשטט שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה בחג השבועות תשנ"ב בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי ניחו"ח הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה תשל"ה.

בחירת הניגון

שיטת בחירת הניגונים

בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוולד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הניגונים". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

התערבות הרבי

אמנם באופן כללי לא היה הרבי מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת תשמ"ט) הבעל מנגן ר' שלום ברוכשטאט בחר את הפסוקים "שיר מזמור לבני קרח", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר[1].

רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

ניגונים שהותאמו לפסוקים

  1. בך ה' חסיתי - הותאם על ידי החזן הרב משה טלישבסקי, להאזנה לניגון.
  1. כמופת הייתי לרבים - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשאנסקי, להאזנה לניגון.
  1. אבוא בגבורות - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין, להאזנה לניגון.
  1. תרננה שפתי - הותאם על ידי הרב שמואל בצלאל אלטהויז, להאזנה לניגון.
  1. וינחם לבטח, להאזנה לניגון.
  1. ויבחר בדוד, להאזנה לניגון.

ניגונים שהולחנו במיוחד

ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים

ניגון ראש חודש כסלו, בביצוע ר' דוד הורביץ
הניגון וקדשתם את שנת החמישים - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

  • לכבוד ראש חודש כסלו תשל"ח הולחן מארש מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה 'ניגון ראש חודש כסלו'.
  • לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן 'מארש דידן נצח' - על ידי ר' שלום ברוכשטט (להאזנה). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
  • לכבוד י' שבט תש"נ, - 'שנת הארבעים' ללקבלת הנשיאות של הרבי הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. (להאזנה).
  • לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן (להאזנה)[5].
  • לכבוד י' שבט תשע"ח - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'[6], יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב יוסף יצחק סילברמן (להאזנה), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי וקים לעולם ועד".
  • לכבוד י' שבט תש"פ - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי חז"ל הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"[7]: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", (להאזנה).

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ↑ כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי
  2. ↑ להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי.
  3. ↑ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  4. ↑ הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א.
  5. ↑ וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (להאזנה).
  6. ↑ האותיות 'חיים' בגימטריה 68
  7. ↑ על פי דברי רבי אלעזר בן עזריה במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה בגמרא סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.
  8. ↑ ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ניגונים_על_פרקי_אדמו%22ר_שליט%22א&oldid=713901"