תהלים י"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| רוחב = | | רוחב = 44% | ||
|כותרת= תהילים י"ח {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד | |כותרת= תהילים י"ח {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד | ||
|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל. {{ש}} | |תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל. {{ש}} | ||
שורה 55: | שורה 55: | ||
'''נא:''' מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.}} | '''נא:''' מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.}} | ||
'''תהלים י"ח''' הוא המזמור השמונה-עשר בספר [[תהלים]], | '''תהלים י"ח''' הוא המזמור השמונה-עשר בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד'''. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השמונה-עשר ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-17, ועד ליום ההולדת ה-18. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השמונה-עשר ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-17, ועד ליום ההולדת ה-18. |
גרסה אחרונה מ־01:32, 30 בדצמבר 2024
תהילים י"ח
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד |
---|
א: לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל. |
תהלים י"ח הוא המזמור השמונה-עשר בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השמונה-עשר ביום ההולדת ה-17, ועד ליום ההולדת ה-18.
מזמור זה מופיע פעם נוספת בתנ"ך בשינויים קלים כשירת דוד בספר שמואל ב'[1], הנאמר כהפטרה בשביעי של פסח (וכן בפרשת האזינו כשהיא נקראת בין יום כיפור לסוכות, ולא בעשרת ימי תשובה), השירה שאמר דוד לפני הקב"ה ביום שהציל אותו מאויביו ומכף שאול חמיו שרדף אותו.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "אם נעשה לו נס מפורסם יש לו לומר שירה ויכלול כל הניסים מיום בריאם העולם וכן טובות שעשה לישראל במתן תורה ויאמר מי שעשה ניסים הללו יעשה עימי גם כן".
מלשון הפסוק בפתיחת המזמור, שדוד אמר זאת ביום שה' הציל אותו מכף כל אויביו מדייקים המפרשים שדוד אמר מזמור זה בסוף ימיו, כשה' הניח לו מכל אויביו, ודוד מכנה את עצמו כ'עבד השם', להורות על כך שלא הרגיש שהניסים שנעשו לו הם מצד זכויותיו, אלא רק מצד זה שהוא עבד של הקב"ה כמו אדון שמציל את עבדו, שאין זה מצד מעלותיו של העבד, אלא מצד זה שהוא שייך לאדון.
את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים:
- מצוקת דוד וישועתו בידי ה', ומלחמת דוד בפלשתים (פסוקים ב'-כ').
- דברי שבח ושירה לקב"ה (פסוקים כ"א-ל"ב).
- תיאור הצלחת דוד מיד שאול ואויביו עד עלייתו לכס המלוכה (פסוקים ל"ג-נ"א).
הפסוק האחרון במזמור, חותם את נוסח ברכת המזון.
ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישת חושך סתרו - החושך וההעלם והסתר עצמו יכולים לגלות את כבוד השם, אופן אחד הוא על ידי זה שההעלם והסתר גורם לחידוש של האור להבהיק ולבלוט יותר, "יתרון האור מן החושך", ובעבודתת השם, שיהודי דוחה את החושך של הנפש הבהמית ומגלה את תוקף התקשרותו באלוקות, ויש אופן נעלה יותר, שאדם מתבונן בכך שהוא נמצא בחושך, דבר שגורם לו למרמור וביטול עצמי עד שאינו מרגיש עצמו למציאות כלל, ועל ידי זה מאיר בו עצם הנשמה שלמעלה משייכות לכוחות הגלויים, ואזי החושך עצמו (הביטול) מאיר[2].
- משוה רגלי כאילות - ב'משוה רגלי' יש ב' פירושים, הפירוש של רש"י הוא מלשון עמידה ישרה, שרומז בעבודת השם לעבודה באופן של קבלת עול ישרה ותמידית בלי שום חשבונות ועד לאופן של מסירות נפש, שלכן מודגש ב'רגלי', ואזי מגיעים לפירוש השני, ש"משוה רגלי" פירושו שהקב"ה מעניק כח שהרגליים ירוצו מהר, כלומר שעבודת השם היא בלי מניעות ועיכובים כמו איילה שקלה במרוצתה[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
- יהל אור - פרק י"ח, באתר ספריית ליובאוויטש
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|