תהלים ס"ט – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = תהילים ס"ט{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד}}
| ניקוד=כן
| רוחב = 40%
| כותרת = תהלים ס"ט{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד
| תוכן = <poem>
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד.
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד.
שורה 76: שורה 76:


'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
}}
</poem>
</poem>
}}
}}


'''תהילים ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
'''תהלים ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[תהלים|ספר תהלים]].


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.
על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}.


==תוכן המזמור ומחברו==
==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.


המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]].
המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]].


==בסדר התפילה==
==בסדר התפילה==
 
פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638|כותרת=ואני תפילתי|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}
מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)|שערי ציון]] (שער ג).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638|כותרת=ואני תפילתי|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}</ref>


מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].
מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].
שורה 99: שורה 99:
*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}.
*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}.
*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.
*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.
*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהילים ע'|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.
*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהלים ע'|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.


==בניגוני חב"ד==
==בניגוני חב"ד==
שורה 105: שורה 105:
לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).
לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).


ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.
ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''


{{תהילים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תהלים|סט]]