תהלים צ'

תהילים צ' תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים
א: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱ-לֹהִים, ה' מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר. ב: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵלוּ מֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם אַתָּה אֵ-ל. ג: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם. ד: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. ה: זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. ו: בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. ז: כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ. ח: (שת) שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ. ט: כִּי כָל-יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה. י: יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִיש וַנָּעֻפָה. יא: מִי-יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ. יב: לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה. יג: שׁוּבָה ה' עַד-מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶיךָ. יד: שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל-יָמֵינוּ. טו: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה. טז: יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל-בְּנֵיהֶם. יז: וִיהִי נֹעַם ה' אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

תהילים צ' הוא המזמור ה-90 בספר תהילים, והוא הפרק הפותח של 'ספר רביעי' בתהילים.

המזמור פותח רצף של אחד עשר מזמורים שנאמרו על ידי משה רבינו, ועוסק בקיצור ימיו של האדם ובעובדה שחלק ניכר מתוכם הולך לאבדון מבלי שהאדם יממש את תכלית בריאתו.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ט ביום ההולדת ה-89, ועד ליום ההולדת ה-90.

מספר המזמור

הרבי נעמד על כך שמספר המזמור בספר תהילים הוא 90, הן בשל הגימטריא שלו - צדי"ק, והן בשל העובדה שהוא כולל את השלימות בענין החזקה, שלוש פעמים שלוש, כפי שכל אחד מהם כלול מעשר.

תוכן המזמור

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה זו מצאה דוד כתובה כך, והיתה קבלה אצלו שמשה רבינו אמרה ויסדה בספרו, ומדבר מוסרים גדולים מקוצר ימיו של אדם, ומעורר אדם לתשובה בפרטות שלא יתגאה בזה העולם".

בתפילה

מזמור צדי"ק נאמר בתפילת שחרית של שבת, כחלק מפסוקי דזמרה.

הפסוק האחרון במזמור, 'ויהי נועם', נאמר לאחר תפילת עמידה במוצאי שבת.

בחסידות

פעמים רבות בסיומם של המכתבים כלליים ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך נהג הרבי גם בסיום המכתב של שנת תשנ"א.

ביאורים בחסידות על הפרק:

• מעון אתה היית לנו - 'מעון' אותיות 'נועם', שאדם מרגיש את 'נועם הוי' במוחו ובליבו.
• תשב אנוש עד דכא - 'תשב' אותיות שבת, שאפילו מי שעובד עבודה זרה כמו בדורו של אנוש, על ידי שמירת שבת כהלכתה נמחלין לו עוונותיו.
• כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול - הגלות וכל העולם הזה, הם תחת ממשלת הזמן, אך אצל הקב"ה הזמן לא נחשב כלל, ובעיניו זהו רק בחינת 'רגע קטון עזבתיך', וענין התשובה הוא להתעלות לאלוקות שלמעלה מהזמן, ולדבוק בקב"ה באהבה ותשוקה עזה, וזה פירוש 'תשובה קדמה לעולם', שמגיעים לבחינה שלמעלה מהעולם.
• שתה עוונותינו לנגדך - אין הכוונה לעוונות כפשוטם, אלא לעיוות שנוצר כתוצאה מכך שהנשמה ירדה והתלבשה בגוף ונפש הבהמית, והבקשה היא מהקב"ה שיישר את העיוות הזה שיהיה 'לנגדך', להעלות אותו לאלוקות, ואת ההעלם והסתר התקיף ('ועלומינו' הן מלשון העלם והסתר, והן מלשון עלם צעיר וחזק), יהפוך 'למאור פניך', וזאת על ידי בירור הנפש הבהמית.
• ימי שנותינו - מספר הימים הקצובים לחיי האדם הם כפי שנדרש עבורו כדי להשלים את תיקון לבושיו על ידי קיום המצוות, רצונו יתברך.
• ימי שנותינו בהם שבעים שנה - בהם מלשון 'בהמה', ו'שבעים שנה', היות שצריך לברר את שבע מידותיה של ה'בהמה' שבקרבנו, הנפש הבהמית, כפי שכל אחת כלולה מעשר.
• שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו - על ידי גילוי חסדך הגדול, גם אם תסתיים זכות אבות, נזכה לחסדך הגדול שיאיר לנו.
• נועם השם - אור אלוקי שיש בו תענוג עצום מאוד, והוא האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.
• ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו - דווקא על ידי ההשפעה והגילוי 'עלינו', לבני ישראל, יכולה להגיע ההשפעה לשאר העולם.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ניגון תשב אנוש, שובה ה'

אחד מניגוני חב"ד העתיקים, שלפי חלק מהמסורות מקורו באדמו"ר הזקן עצמו הוא ניגון ק"ב בספר הניגונים, על פסוק ג' ממזמור זה: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם".

בשנת תנש"א בהתאם לנוהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי, לקראת יום הולדתו ה-89 של הרבי בי"א ניסן הלחין הרב פייטל לוין ניגון על המילים "שׁוּבָה ה' עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ. שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ. יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם: וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.". באותה שנה שרו את הניגון בהזדמנויות רבות בנוכחות הרבי כשהוא זכה לחיבה מיוחדת מצד הרבי. כמעט מדי שבת עודד הרבי את שירת הניגון בהתוועדות כשהוא מנופף בידיו בהתלהבות גדולה בתנועות הידועות. כך היה גם פעמים רבות בעת חלוקת השטרות לצדקה אחרי התפילות.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק
• קובץ י"א ניסן שנת הצדי"ק, קה"ת תשנ"א
• יהל אור - פרק צ'
• הניגון שובה השם: מפי ר' פייטל לוין  •  משה לאופר  •  רבי לילדים: שׁוּבָה ה'
• הניגון תשב אנוש: היכל נגינה  •  ר' דוד הורביץ  •  ניח"ח  •  אלאור ולנר  •  ירון גרשובסקי (הניגון הראשון מתוך המחרוזת)