תהלים פ"ג – הבדלי גרסאות
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = תהלים פ"ג{{ש}}שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ | |||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
'''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. | '''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
'''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ: | '''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ: | ||
</poem> | </poem> | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים פ"ג''', הוא המזמור ה-83 ב[[תהלים|ספר תהלים]], החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים ב[[משכן]]. | ||
מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). | מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). ובתהלים אהל יוסף יצחק: "תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט והיאך היו יועצים סודות על ישראל. עיין בפנים".}}. | ||
בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור. | בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור. | ||
==אודות המזמור== | ==אודות המזמור== | ||
חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי | חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי גדעון בן יואש{{הערה|לאחר שבע שנים שבני מדיין רדו בישראל, שלח ה' את גדעון להילחם בהם, והוא גבר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.}}, כפי שנהג ביבין מלך חצור וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, על ידי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון. | ||
סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית. | סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית. | ||
| שורה 79: | שורה 77: | ||
*'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}} | ||
{{ | {{תהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהלים|פג]] | ||