ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(214 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:סמל אוהלי תורה.JPG|left|thumb|250px|סמל המוסד]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת אהלי תורה שבקראון הייטס|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
רשת המוסדות "אהלי תורה" נוסדו בעקבות [[התוועדות]] שמחת תורה [[תשט"ו]] ב [[770]], בה הביע [[הרבי]] את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה ה[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
| משפיע כללי=הרב [[שלום דובער קארף]]
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:סמל מוסדות אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישיבת אהלי תורה]]
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.
[[קובץ:ישיבה קטנה אהלי תורה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה מתיבתא ([[תשפ"א]])]]
[[קובץ:אהלי תורה זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה כיום]]
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
[[קובץ:אהלי תורה זאל תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה זאל שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]


בעקבות שיחה זו קם ר' [[מיכאל טייטלבוים]] ובמסירות נפש ממש ייסד את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה". המוסד נחשב למוסד החב"די הגדול ביותר בעולם.


השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות [[הרש"ג]].  
==מבני הישיבה==
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).


השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת היום כיתה ח'.


==אהלי תורה כיום==
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.


הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנוסף לכך שוכנת הישיבה הקטנה ברחוב טרוי, וגני הילדים פזורים ברחבי השכונה.
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.


כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, בית ספר יסודי, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, כאשר בסך הכל מתחנכים בהם כאלף תלמידים.  
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.


את המוסדות מנהל הרב יוסף רוזנפלד, לצד הנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים ע"ה שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך.
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.


רוב השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.


לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות ל[[בית חיינו]]
==הוצאה לאור==
{{ערך מורחב|ערך=[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]]}}
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '''אהלי תורה'''.


לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ובית הספר [[אור מנחם]]
==מבני הישיבה==
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).


[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]] [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ארצות הברית]]
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.
 
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.
 
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.
 
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
 
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
 
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
 
 
==מסגרת המכינה - כיתה ח'==
מנהל רוחני: הרב חיים ישראל וילהלם.
סגן מנהל: הרב מנחם מענדל הרשקופ.
* משפיעים: הרב שמולי בריסקי.
* מנהל המבצעים והפעילות: הרב יוסי בריסקי.
 
;צוות הישיבה בעבר:
* הרב [[זושא וילהלם]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]).
 
==צוות הישיבה קטנה==
* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב משה סילמאן.
* מנהל שיעור א': הרב אלימלך אסטער.
* סגן מנהל שיעורי ב' וג': הרב שניאור זלמן לויפער.
 
 
;[[משפיע]]ים:
* הרב לוי גרייזמן.
* הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
* הרב שמעון ריבקין.
* הרב [[ניסים לגזיאל]].
* הרב רפאל נחמן דובאוו.
* הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
* הרב יצחק פרוס.
 
;[[ר"מ|רמי"ם]]:
* הרב חיים לפקיבקר.
* הרב משה הלפרין.
* הרב דוד לוין.
* הרב חננינה וועכטער.
* הרב מענדל שניאור.
* הרב פרץ קפלן.
* הרב אברהם חיים שטערן.
 
;[[משיב|משיבים]]:
* הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]].
 
;צוות הישיבה בעבר:
* הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו ב[[תשפ"א]].
* הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]{{הערה|כיום משמש כמשיב ב[[770]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]]}}.
* הרב [[מיכאל זליגסון]].
* הרב [[אליהו טענענבוים]] - שימש כ[[משיב]] עד פטירתו בשנת [[תשפ"ג]].
 
==צוות הישיבה גדולה==
;שיעור א-ב:
*הרב ניסן דייטש - מנהל
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב משה טייטלבוים - משפיע
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
;שיעור ד:
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
*הרב שלום וויגלער - משיב
 
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ג]], שאז עבר לישיבה קטנה).
 
==ראו גם==
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
 
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94/ לכל הכתבות מהמוסד לחץ כאן]''' באתר {{אינפו}}
 
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ישיבת אהלי תורה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־04:34, 7 באוקטובר 2024

אהלי תורה

מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה התלמוד תורה)
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
סמל ישיבת אהלי תורה

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.

אהלי תורה מתיבתא (תשפ"א)
זאל הישיבה הגדולה כיום
חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)
אהלי תורה זאל שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)


מבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת היום כיתה ח'.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[2].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[3].

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה

מבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[5].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[6].


מסגרת המכינה - כיתה ח'[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל רוחני: הרב חיים ישראל וילהלם. סגן מנהל: הרב מנחם מענדל הרשקופ.

  • משפיעים: הרב שמולי בריסקי.
  • מנהל המבצעים והפעילות: הרב יוסי בריסקי.
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנהל רוחני וראש הישיבה: הרב משה סילמאן.
  • מנהל שיעור א': הרב אלימלך אסטער.
  • סגן מנהל שיעורי ב' וג': הרב שניאור זלמן לויפער.


משפיעים
רמי"ם
  • הרב חיים לפקיבקר.
  • הרב משה הלפרין.
  • הרב דוד לוין.
  • הרב חננינה וועכטער.
  • הרב מענדל שניאור.
  • הרב פרץ קפלן.
  • הרב אברהם חיים שטערן.
משיבים
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעור א-ב
  • הרב ניסן דייטש - מנהל
  • הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
  • הרב משה טייטלבוים - משפיע
  • הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
  • הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
  • הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
  • הרב מאיר ראדאל - ר"מ
  • הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
  • הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
  • הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
שיעור ד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  2. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[1].
  3. ראה בדיווח כאן
  4. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  5. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[4].
  6. ראה בדיווח כאן
  7. עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.
  8. כיום משמש כמשיב ב770 וכראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים קווינס