הבן החמישי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעקבות המאורעות ההיסטוריים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה|השניה]], נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית, דבר שהוביל לניתוק של חלקים רבים מבני ישראל מההווי היהודי, דבר המחליש את התקווה שיושפעו ויחזרו לדרך המסורתית. | בעקבות המאורעות ההיסטוריים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה|השניה]], נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית, דבר שהוביל לניתוק של חלקים רבים מבני ישראל מההווי היהודי, דבר המחליש את התקווה שיושפעו ויחזרו לדרך המסורתית. | ||
לקראת חג הפסח של שנת תשי"ז, שיגר הרבי [[מכתב כללי]] לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר. | לקראת חג הפסח של שנת [[תשי"ז]], שיגר הרבי [[מכתב כללי]] לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר. | ||
הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם. | הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם. | ||
[[מר שושני]]{{הערה|דמות לוטה בערפל של יהודי גאון תלמיד חכם, שהכיר את הרבי בזמן היותו בפאריז.}}, | הרב אורי שרקי העלה תאורייה כי [[מר שושני]]{{הערה|דמות לוטה בערפל של יהודי גאון תלמיד חכם, שהכיר את הרבי בזמן היותו בפאריז. עיי' בערך מר שושני.}}, חיבר את המושג "בן החמישי", ומסרו לרבי שהפיץ אותו, והוכחה לכך - שהמושג וביאורו מופיעים במחברותיו {{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"}} טענה שמופרכת בין השאר מכך שהמונח מופיע כבר באגרת של ר' לוי יצחק אביו של הרבי לרבי משנת צחר"ת {{הערה|לקוטי לוי יצחק - אגרות קודש עמוד תיט.}} כמו כן ייתכן ששמע זאת מהרבי או שנחשף לרעיון במכתב כללי של ערב פסח תשי"ז ועל פיו כתב את חידושיו, {{הערה|הדבר מסתבר ביותר לאור זה שידוע על נוכחות של שלוחים באורוגוואי, בה גר אז, ומכך שחלק מחידושיו כתובים על גבי מחברות שיצאו לאור על ידי [[המרכז לענייני חינוך]], מה שמוכיח על כך שקיים קשר רצוף עם נציגי המל"ח ונחשף לרעיונות החסידיים.}}. | ||
==השפעה== | ==השפעה== | ||
גרסה אחרונה מ־02:27, 6 במאי 2024
הבן החמישי הוא כינוי אותו טבע הרבי בקשר עם ליל הסדר, בהשאלה מ'ארבעת הבנים' המוזכרים בהגדה של פסח. כינוי זה מתאר את צאצאי העם היהודי שכלל אינם משתתפים בשולחן הסדר, כיון שהתרחקו ואיבדו כל קשר ותקווה שיצליחו להשפיע עליהם.
הרבי יצא בקריאה לדאוג מבעוד מועד לצרף גם את 'הבן החמישי' לשולחן ליל הסדר.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך ההיסטוריה, התחלקו בני ישראל לארבעה סוגים, כאשר גם אלו שהתרחקו מדרך התורה והמצוות, ראו בעצמם יהודים, ושמרו על קשר עם אחיהם היהודים. דבר זה בא לידי ביטוי בנוסח הגדה של פסח המתייחסת לארבעת הבנים, כאשר גם הבן הרשע מיסב סביב השולחן.
בעקבות המאורעות ההיסטוריים בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשניה, נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית, דבר שהוביל לניתוק של חלקים רבים מבני ישראל מההווי היהודי, דבר המחליש את התקווה שיושפעו ויחזרו לדרך המסורתית.
לקראת חג הפסח של שנת תשי"ז, שיגר הרבי מכתב כללי לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר.
הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם.
הרב אורי שרקי העלה תאורייה כי מר שושני[1], חיבר את המושג "בן החמישי", ומסרו לרבי שהפיץ אותו, והוכחה לכך - שהמושג וביאורו מופיעים במחברותיו [2] טענה שמופרכת בין השאר מכך שהמונח מופיע כבר באגרת של ר' לוי יצחק אביו של הרבי לרבי משנת צחר"ת [3] כמו כן ייתכן ששמע זאת מהרבי או שנחשף לרעיון במכתב כללי של ערב פסח תשי"ז ועל פיו כתב את חידושיו, [4].
השפעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריאתו של הרבי עוררה התעניינות רבה, וזכתה לתהודה גם בחוגים שמחוץ לחסידי חב"ד.
חסידי חב"ד רבים פועלים ברוח קריאה זו לארח סביב שולחן החג יהודים שרחוקים משמירת תורה ומצוות, ושלוחי הרבי בכל רחבי העולם עורכים מעמדים ציבוריים מיוחדים של 'ליל הסדר' בהן משתתפים מידי שנה מאות אלפי יהודים מסביב לגלובוס.
במשך השנים התפשט מטבע הלשון בציבור הכללי, וקיבל משמעות רחבה יותר בהקשרים שונים, ומשמש כמטפאורה לתיאור אנשים שלא כוללים אותם במנין הרגיל מסיבות שונות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הבן החמישי, מכתבו הכללי של הרבי לקראת חג הפסח תשי"ז, בו טבע את הביטוי ונתן את ההוראה
- שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ז, בה ביאר הרבי את ענינו של הבן החמישי באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- [://www.levladaat.org/video/464 הבן החמישי], דברי הרבי על הבן החמישי, בהפקת jem
- מוני אנדר בשידור חי בגלי צה"ל: משנת הרבי על הבן החמישי
- הרב וייצהנדלר, הבן החמישי
- מנחם ברוד, לאתר את 'הבן החמישי', בתוך שיחת השבוע, גליון 900
הערות שוליים
- ↑ דמות לוטה בערפל של יהודי גאון תלמיד חכם, שהכיר את הרבי בזמן היותו בפאריז. עיי' בערך מר שושני.
- ↑ כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"
- ↑ לקוטי לוי יצחק - אגרות קודש עמוד תיט.
- ↑ הדבר מסתבר ביותר לאור זה שידוע על נוכחות של שלוחים באורוגוואי, בה גר אז, ומכך שחלק מחידושיו כתובים על גבי מחברות שיצאו לאור על ידי המרכז לענייני חינוך, מה שמוכיח על כך שקיים קשר רצוף עם נציגי המל"ח ונחשף לרעיונות החסידיים.