הדפסת התניא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(124 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הדפסת התניא.jpg|left|thumb|250px|הדפסת התניא בכפר ווטה-קנל (קודאי-קנל) שבדרום הודו]]
[[קובץ:הדפסת התניא ה100 של ניידות חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)]]
הדפסת התניא בכפר ווטה-קנל (קודאי-קנל) שבדרום הודו
{{מבצעי הרבי}}
ב[[שבת מברכים]] חודש [[אלול]] [[תשל"ח]], הורה [[אדמו"ר שליט"א]] שלקראת ח"י אלול יתחילו ב'''הדפסת ספר ה[[תניא]]''' בכל המדינות שעדיין לא הדפיסו בהם את ספר התניא. בזאת חנוכה [[תשל"ט]] דיבר הרבי על כך שב"ה הודפסו ספרי תניא ברובם ככולם של מדינות העולם בהם נמצאים יהודים, ואפילו מקומות בהם נמצא יהודי אחד ויחיד.
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו [[בקשה נפשית]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמוד 378.}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].


== המבצע בתשד"מ==
במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ"ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.
בנר ז' דחנוכה [[תשד"מ]] במהלך כינוס [[צבאות השם]], יצא הרבי ב[[שטורעם]] גדול על מבצע הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום ומקום שעוד לא הודפס, וביקש שיעשו זאת עד סוף חנוכה ולכל הפחות עד [[כ"ד טבת תקע"ג|כ"ד טבת]] הילולת [[אדמו"ר הזקן]] או עד פורים קטן ולכל היותר עד פורים.


בשיחת מג' שבט [[תשד"מ]] דיבר הרבי "בענין ההשתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים" (נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך).
==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}
צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד"מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום, הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב, אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012) {{בית משיח}}}} ואף הר אוורסט{{הערה|[https://chabad.info/news/148404/ היסטוריה: התניא הודפס על האוורסט] {{אינפו}}}}.  


מאז החלה הדפסת התניא בקצב מסחרר, צוותות של מדפיסים נסעו לכל מקום ומקום שיש איזשהו יהודי והדפיסו שם בארץ ובעולם. יצויין כי עד לשנת תשד"מ עמדו מספר הההדפסות (כפי שניתן לראות ברשימת "דפוסי תניא" המופיעה בסוף ספר התניא) על מאתיים ואחת מהדורות, לי"א ניסן תשד"מ הודפסה כבר מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים.
ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקובסון]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסון. ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' [[אלעזר בן אפרים]] מ[[רחובות]].
== חשיבות ההדפסה==
הרבי הסביר את חשיבות הענין שבהדפסת התניא, בכך שהתניא היא תורה שבכתב של תורת החסידות, שהיא מעיינותיו של [[הבעש"ט]], שע"י הפצתם יבוא [[משיח]] צדקנו, ויתירה מזו שתורתו של אדמו"ר הזקן היא הכנה ל[[גאולה]] שתכלול את כלל ישראל לכן צריך להפיץ את התניא לכל יהודי ובכל מקום שהוא.  


ומעלות מיוחדות בהדפסת ספר התניא בכל מקום שהוא:
הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.
#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (משא"כ כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.  


== הוראות מעשיות למדפיסי התניא ==
==הוראות להדפסה==
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:
# על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה"ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר ה[[תניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה"ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.
#להדפיס לכל הפחות 100 עותקים.
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר מההדפסה, והיו פעמים בהם לא עשו זאת והרבי הורה לחזור לאותו מקום וללמוד שם מאותם ספרים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.
# אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואף לא לצורך מוסדות.


== הדפסת התניא כיום ==
=== מטרת ההדפסה===
במהלך השנים הודפסו ספרי תניא במקומות מיוחדים כגון מדינות עויינות, מקומות נידחים ביותר וכדומה. נכון לשנת [[תשס"ט]] הודפסו כבר קרוב ל5,500 מהדורות, כמות שלמעט התנ"ך אין ספר בעולם שמגיע אליה, אך עדיין ניתן למצוא מקומות שלא הודפס בהם ספר התניא.
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.


האחראי על ההדפסות הוא ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, מי שמתעסק כיום בפועל ב[[ארץ הקודש]] עם ההדפסות הוא ר' [[אלעזר בן אפרים]] מ[[רחובות]].
הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:


[[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]
#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.
 
==הדפסות התניא בבית משיח - 770==
 
* ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] הודפס ה[[תניא]] ב„בית חיינו - „בית רבינו שבבל״״{{הערה|כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.}} לרפואת כ"ק [[אדמו"ר מה"מ שליט"א]]. הוצאה זו היא הוצאה מספר ד' אלפים ומאתיים.
 
* ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] הודפס ה[[תניא]] ב„חצרות ביהכנ"ס וביהמ"ד ליובאוויטש שבליובאוויטש"{{הערה|כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.}} - לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]. הוצאה זו היא הוצאה מספר ו'קנ.
 
* ב[[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] הודפס התניא ב„חצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א״{{הערה|כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל. ושם: „בחצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א 770 (בגימט' „פרצת") איסטערן פארקויי קראון הייטס, ברוקלין נ. י.״}} - לרגל 120 שנה ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]. הוצאה זו היא '''הוצאה השמונת אלפים'''.
 
==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.
 
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.
 
כמו כן, במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הדפיס הרב עזר בן אפרים יחד עם מספר יהודים את ספר התניא בחלק מנקודות בהם התרחש הטבח האכזרי של החמאס ימ"ש, כגון בארי, זיקים מחנה שורה שבו לקחו את הנספים, וכו'.
 
==לקריאה נוספת==
*אברהם רייניץ '''המבצע של הרב זייאנץ להדפסת התניא ברוסיה''', שבועון בית משיח גליון 1318 עמוד 27
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ"ד בטבת ה'תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ"ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק מהדפסת התניא בלבנון מפי ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילי בית דוד {{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל"ח]
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}
* עלון 'הסיפור שלי' '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/391.-Vayishlach-5783_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90.pdf "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]'''' ראיון עם הרב שלום ג'ייקובסון, שפעל במשך שנים ארוכות להדפסות תניא ברחבי העולם {{PDF}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

גרסה אחרונה מ־23:09, 26 בספטמבר 2024

הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

מבצע הדפסת התניא הינו בקשה נפשית[1] של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת תשפ"ב) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם[2], תורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים (כסלו תשע"א)

ביום כ"ג באב שנת תשל"ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י"ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל"ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשמ"ד, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף חנוכה, כ"ד בטבת (יום ההילולא של אדמו"ר הזקן), פורים קטן (י"ד באדר א'), פורים (י"ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד"מ הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"[3] צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד"מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י"א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ"ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום, הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב, אנטארקטיקה[4] ואף הר אוורסט[5].

ההדפסות רוכזו אצל הרב שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסון. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

הרב לייבל זאיינץ מברזיל הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.

הוראות להדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות[6]:

  1. על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת קה"ת (בעלי הזכות על הדפסת ספר התניא), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת קה"ת על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.
  2. להדפיס לכל הפחות 100 עותקים.
  3. להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
  4. ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
  5. במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה.
  6. אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואף לא לצורך מוסדות.

מטרת ההדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה. ספר התניא הוא הרי ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

  1. הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
  2. כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
  3. בכל דבר יש מחשבה, דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

הדפסות התניא בבית משיח - 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בכ"ד טבת תשע"ג הודפס התניא ב„חצרות ביהכנ"ס וביהמ"ד ליובאוויטש שבליובאוויטש"[8] - לרגל שנת המאתיים להסתלקות אדמו"ר הזקן. הוצאה זו היא הוצאה מספר ו'קנ.

התניא בבסיסי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – צה"ל

על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל[10], ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן במלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י"ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"[11].

כמו כן, במהלך מלחמת חרבות ברזל הדפיס הרב עזר בן אפרים יחד עם מספר יהודים את ספר התניא בחלק מנקודות בהם התרחש הטבח האכזרי של החמאס ימ"ש, כגון בארי, זיקים מחנה שורה שבו לקחו את הנספים, וכו'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אברהם רייניץ המבצע של הרב זייאנץ להדפסת התניא ברוסיה, שבועון בית משיח גליון 1318 עמוד 27

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 378.
  2. לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו
  3. נדפס בליקוטי שיחות
  4. אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012) קישור לשבועון בית משיח
  5. היסטוריה: התניא הודפס על האוורסט
  6. עיין בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).
  7. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.
  8. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.
  9. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל. ושם: „בחצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א 770 (בגימט' „פרצת") איסטערן פארקויי קראון הייטס, ברוקלין נ. י.״
  10. רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.
  11. אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.