תנש"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
 
(99 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ראשי התיבות של שנת ה'תנש"א הינם: "תהא שנת אראנו נפלאות".
{{פתיח שנה|5751}}
[[קובץ:הרבי מגילה ותחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חג הפורים]], תנש"א]]
[[קובץ:03 0148 a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חודש תמוז]], תנש"א]]


על שנה זו אמר [[הרבי]] כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]].
==מניין השנה==
{{מניין השנה|5751}}
* [[הרבי]] קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.}} אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", באירועי [[מלחמת המפרץ]] שבאותה שנה{{הערה|שם=נא}}.
* ראשי התיבות של השנה{{הערה|נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, [[תש"נ]] (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).}} הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק{{הערה|מיכה ז, טו.}} - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"{{הערה|ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.}}; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם=נא|ראה שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}.
* על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קצג].}}.


==אירועים==
==ימי חב"ד==
 
===מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית===
*[[הרבי]] מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית - "טעקסי").
* [[א' חשון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת נח, [[הרבי]] מעורר על תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש [[איסור יחוד]], ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.
 
*[[כחשוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.  
*במוצאי [[כ' חשוון תרכ"א|כ"ף מרחשון]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ חיים]]" לכל אחד ואחת בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]].
*בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם.  
 
*הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.  
*בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך - [[תרע"ח]]" לכל אחד ואחת, בצירוף דולר לצדקה.
*בקשר ל[[כ' טבת]], יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידויות]] בכל מקום.  
 
*[[ח' ניסן]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת צו, הרבי מעורר לערוך [[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]] בשני הלילות של [[חג הפסח]].  
*הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.  
*[[לילה|ליל]] [[כ"ח ניסן]] - הרבי אומר את [[השיחה הידועה]], בה מתבטא "'''עשו כל אשר ביכלתכם . . [[הבאת המשיח|להביא בפועל]] את [[משיח צדקנו]] תיכף ומיד ממש!'''"
 
*[[ה' סיוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת במדבר, הרבי מעורר שאלו היכולים יכתבו ויוציאו לאור חידושי תורה.  
*בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.
*[[יסיוון]] - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת [[פרקי אבות]] במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.  
 
*[[כ"ד תמוז]] - בהתוועדות שבת פרשת פנחס, מעורר הרבי שבעמדנו [[בשורת הגאולה|קרוב לפני הגאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" [= עשה כאן [[ארץ ישראל]]], יעשה כל אחד מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) "ארץ ישראל".
*ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה.
*[[ז' אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ו[[נביא]] דורנו - [[נשיא דורנו]], ואת נבואתו העיקרית - [[נבואת הגאולה]].  
 
*[[י"ד אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפילה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]", על ידי לימוד ה[[חסידות]].
*בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכל אחד ואחת מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").  
 
*הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.  
 
*בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום.  
 
*[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים - [[תרס"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה.
 
*הרבי מעורר לערוך "סדרי [[חג הפסח|פסח]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.  
 
*בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. ובמשך השנה הודיע שכדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד - על כל אחד ואחת להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] - ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט - להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות גאולה|לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה.  
 
[[ו' אייר תשנ"א|ו' אייר]] עודד הרבי לראשונה את ההכרזה [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], כמו כן עודדו פעמיים במוצאי ו' אייר, ופעמיים ב[[ט"ו באייר]].
 
*ביום א' [[אייר]] חתמו רבני [[חב"ד]] על [[פסק דין]] מיוחד לפיו [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] הוא [[מלך המשיח]].
 
*ב[[ט"ו אייר תנש"א]] (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכל אחד ואחד (אחרי תפילת ערבית) קונטרס "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצאה מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא גאולה וכן שטר של דולר לצדקה.  
 
*ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
 
*הרבי מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.  
 
*הרבי מעורר שכל אחד ואחת השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.
 
*ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" - יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב - [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכל אחד ואחת "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה.
 
*בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכל אחד ואחת יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".  
 
*הרבי מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כל אחד ואחת שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו - מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] - שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.  
 
*הרבי מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צריך להיות כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" על ידי לימוד החסידות.
 
*בעקבות [[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי צופה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].
 
==[[ו' באייר]]==
 
ביום '''ו' [[אייר]] [[תשנ"א]]''' ב[[התוועדות]] קודש של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] מכריז הרבי כי הדרך הישרה להבאת ה[[גאולה]] - לימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]].
 
הכרזה זו באה בעקבות [[השיחה הידועה|שיחתו הידועה]] של הרבי בכ"ח ניסן באותה שנה, בה דרש לעשות ככל יכולתנו להבאת הגאולה.
 
באותה התוועדות, שהוקדשה כולה לנושא המשיח והגאולה, הכריז לראשונה הרב [[דוד נחשון]] לפני הרבי את ההכרזה: {{יחי}}. להכרזה זו הגיב הרבי בחיוך רחב.


===יומן אירועים ו' אייר תנש"א===
===אירועים===
[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת תניא]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]
[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]])]]
[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשמי [[רמת גן]]]]
*מוצאי [[כ' חשון]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את הקונטרס]] "[[קונטרס עץ חיים|עץ חיים]]" של [[הרבי הרש"ב]].
*ליל [[כ"ה חשון]] - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.
*[[י"ט כסלו]] - הרבי מחלק את [[ספר התניא]] בהוצאה חדשה ומוגדלת.
*[[כ"ז כסלו]], נר ג' ד[[חנוכה]] - [[חלוקת מטבעות|הרבי מחלק מטבע]] של דולר מיוחד בתור [[דמי חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
*[[י' שבט]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את המאמר]] "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של [[הרבי הריי"צ]].
*[[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].
*[[ב' אייר]] - מוגש לרבי [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] מיוחד של רבני חב"ד לפיו [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.
*[[ו' אייר]] - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". כמו כן עודד הרבי את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הניגון עם מילים אלו]] במוצאי שבת ו' אייר.
*[[ט"ו אייר]] - הרבי מחלק את ה[[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס "דבר מלכות"]], המכיל משיחותיו בנושא הגאולה, ומעודד לראשונה לעיני המצלמות ובהשתתפות קהל רב את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי אדוננו]].
*[[ל"ג בעומר]] - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א", ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]]; ומהצד השני "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
*[[כ"ח סיון]] - מלאו חמישים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|בואו של הרבי לאמריקה]]. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]".


בליל שבת קודש אור לו' אייר [[תנש"א]] עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, וכרגיל נוצרו מעגלי ריקודים ובהמשך התחילו לשיר "זאָל שוין זיין די גאולה", ואחר כך הסתובב ר' [[דוד ישראל נחשון]] ועורר על כך שצריכים לשיר במנגינה הזאת את המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כפי שנכתב ל[[הרבי|רבי]]לאחרונה בדו"ח של "מטה משיח", ואכן רקדו בניגון עם המילים האלו למשך זמן ארוך מתוך שמחה רבה ועצומה (כולל "[[קולע'ס]]" וכו').  
===[[פטירה|נפטרו]]===
בהמשך הלילה שרו את הניגון הנ"ל גם בכו"כ מהתוועדויות ה"שלום זכר" וכיושהתקיימו ברחבי השכונה.
*[[י"ח בחשוון]] - הרב [[מאיר כהנא]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] 'הרעיון היהודי' ב[[ירושלים]].
 
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[מנחם מענדל גורליק]], פעל עם חיילים בבסיסי [[צה"ל]] קרוב ל[[קרית מלאכי]].
למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש"מצוה לפרסם עושי מצוה" ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא" וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות.
*[[כ"ד בטבת]] - הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
 
*[[כ"א בשבט]] - הרב [[יוסף יהודה חן]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[צרפת]].
בסיום החלוקה ניגש ר' [[דוד ישראל נחשון]] וחבריו ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהרגיל).
*[[כ"ה בשבט]] - הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]], [[שד"ר]] של מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]].
ואז הכריז ר' [[דוד ישראל נחשון]] (תוכן) "משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של הרבי למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!", ואחריו שאג כל הקהל בקריאת "יחי!".  
*[[ז' באדר]] - הרב [[אבנר לויוב]], [[מוהל]].
הרבי הנהן בראשו הק' בשעת מעשה, וכשהכריז היו פני הרבי לימינו וחייך קצת.  
*[[ט"ז באדר]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].
הנ"ל הכריז עוד שתי פעמים כנ"ל כשכל הקהל שואג אחריו בקריאת "יחי!", ואחרי הפעם השלישית הכריז הקהל "יחי, יחי, יחי יחי יחי!" (כמו שהילדים עושים אחרי הפסוקים) והמשיכו לשיר "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (במנגינת "חיילי אדוננו"), והרבי עודד בידו הק'.
*[[י' בניסן]] - הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]], מגדולי ה[[משפיע]]ים בחסידות חב"ד בדור האחרון, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].
 
*[[ל' בניסן]] - הרב [[צבי הירש לרנר]], תושב [[נחלת הר חב"ד]].
במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן למעלה (כרגיל בכל מוצש"ק), הנה כבר משך כמה דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאָל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל(בזאל הקטן)!!!). וגם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ"ל בצאתו.
*[[כ"ו סיוון]] - הרב [[חיים ליברמן]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]
 
*[[ג' בתמוז]] - הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]], [[שליח]] [[רבותינו נשיאינו]] ל[[אוסטרליה]].
==ימי חב"ד==
*[[ו' בתמוז]] - הרב [[דב אליעזר הבלין]], בעל תפילה ואיש חסד.
===נפטרו===
*[[ו' באלול]] - הרב [[יעקב נוח קראנץ]], [[שליח הרבי]] ב[[דטרויט]] שבמישגן.
*[[כ"ד טבת]] - הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
*[[י"א באלול]] - הרב [[קלמן כהנא]], [[רב]] הקיבוץ חפץ חיים.
*[[ז' באדר]] - ר' [[אבנר לויוב]]
*[[ט"ו באלול]] - הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]], שימש את הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] ו[[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הורי [[הרבי]].
*[[י"ז באלול]] - הרב [[צבי לייב לוין]], [[סופר סת"ם]], מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'יומן של הרב נחשון מאותה התקופה'] {{אינפו}} {{PDF}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/957256/ 121 מענות בפרסום ראשון תנש"א, [[תשורה]] חתונת אסולין - שגיב [[תשפ"ג]]]
 
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן של הרב [[דוד נחשון]] משנת תנש"א] {{אינפו}} {{PDF}}
{{תנש"א משיח}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf ליקוט מענות קודש ה'תנש"א] {{PDF}}
 
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מענות משנת תנשבפרסום ראשון], בקובץ ויעקב הלך לדרכו עמ' 17, תשפ"א
{{יישור טקסט|מרכז|{{כתב גדול|'''לצפיה בשנים מוקדמות יותר'''}}}}
 
{{תשתש"נ}}


{{הערות שוליים}}


{{תנש"א}}
==לוח שנה==
<!---------------------------------------------------------->
{{כותרת לוח שנה עברי|5751}}
{{MIHY|תשרי|1990|9|20|1973|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|1990|10|20|1973|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|1990|11|18|1973|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|1990|12|18|1973|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|1991|1|16|1974|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|1991|2|15|1974|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|1991|3|16|1974|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|1991|4|15|1974|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|1991|5|14|1974|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|1991|6|13|1974|0|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}
{{MIHY|אב|1991|7|12|1974|1|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|1991|8|11|1974|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה -------------->

גרסה אחרונה מ־15:36, 13 באוגוסט 2023

שנת ה'תשנ"א
ה'תש"נ - ה'ת"ת

ה'תשמ"ה  •  ה'תשמ"ו  
  ה'תשמ"ז  •  ה'תשמ"ח  
  ה'תשמ"ט  •  ה'תש"נ  

  ה'תשנ"א  

  ה'תשנ"ב  •  ה'תשנ"ג  
  ה'תשנ"ד  •  ה'תשנ"ה  
  ה'תשנ"ו  •  ה'תשנ"ז  

ה'תשנ"א (5751) ובקיצור תשנ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-20 בספטמבר 1990), והסתיימה ביום כ"ט באלול (8 בספטמבר 1991).

הרבי בחג הפורים, תנש"א
הרבי בחודש תמוז, תנש"א

מניין השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשנה זו ראש השנה יוצא בימים חמישי ושישי ומיד לאחריהם יום שבת קודש, כך שישנם ישנם שלושה ימי קדושה רצופים.
  • קביעות שנה זו היא הכ"ז, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת קודש (ז).
  • שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
  • זו שנה רביעית לשמיטה, ושנה 13 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
  • בשנה זו מציינים 125 שנים להסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תרכ"ו.
  • בשנה זו מציינים 130 שנים להולדת אדמו"ר הרש"ב, בשנת תרכ"א.
  • בשנה זו מציינים 40 שנים לנשיאותו הגלויה של אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, בשנת תש"י.
  • הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש[1] אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה[2].
  • ראשי התיבות של השנה[3] הינם "תהא שנת אראנו נפלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק[4] - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"[5]; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה[2].
  • על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של תנש"א ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית[6].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלוקת תניא בי"ט כסלו תנש"א
הרבי מחלק את הקונטרס 'קובץ כ"ח סיון - יובל שנים' (כ"ח סיוון תנש"א)
טיל מיורט במהלך מלחמת המפרץ, בשמי רמת גן

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.
  2. 2.0 2.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
  3. נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).
  4. מיכה ז, טו.
  5. ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.
  6. מענות קודש תש"נ מענה קצג.

לוח שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

►► ה'תשנ"א ◄◄

להלן לוח שנה עברי - לועזי. יש ללחוץ על התאריך שבכל משבצת יומית בכדי לעבור למידע על היום.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
‎09‑10/1990‏
א 
20
ב 
21
ג  
22
ד 
23
ה 
24
ו  
25
ז  
26
ח 
27
ט 
28
י  
29
יא 
30
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
10
כב 
11
כג 
12
כד 
13
כה 
14
כו 
15
כז 
16
כח 
17
כט 
18
ל 
19
חשוון
‎10‑11/1990‏
א 
20
ב 
21
ג  
22
ד 
23
ה 
24
ו  
25
ז  
26
ח 
27
ט 
28
י  
29
יא 
30
יב 
31
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
10
כג 
11
כד 
12
כה 
13
כו 
14
כז 
15
כח 
16
כט 
17
כסלו
‎11‑12/1990‏
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
ל 
17
טבת
‎12/1990‑01‏
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
31
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
10
כה 
11
כו 
12
כז 
13
כח 
14
כט 
15
שבט
‎01‑02/1991‏
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
31
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
ל 
14
אדר
‎02‑03/1991‏
א 
15
ב 
16
ג  
17
ד 
18
ה 
19
ו  
20
ז  
21
ח 
22
ט 
23
י  
24
יא 
25
יב 
26
יג 
27
יד 
28
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
10
כה 
11
כו 
12
כז 
13
כח 
14
כט 
15
ניסן
‎03‑04/1991‏
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
31
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
ל 
14
אייר
‎04‑05/1991‏
א 
15
ב 
16
ג  
17
ד 
18
ה 
19
ו  
20
ז  
21
ח 
22
ט 
23
י  
24
יא 
25
יב 
26
יג 
27
יד 
28
טו 
29
טז 
30
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
סיוון
‎05‑06/1991‏
א 
14
ב 
15
ג  
16
ד 
17
ה 
18
ו  
19
ז  
20
ח 
21
ט 
22
י  
23
יא 
24
יב 
25
יג 
26
יד 
27
טו 
28
טז 
29
יז 
30
יח 
31
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
ל 
12
תמוז
‎06‑07/1991‏
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
אב
‎07‑08/1991‏
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
31
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
10
אלול
‎08‑09/1991‏
א 
11
ב 
12
ג  
13
ד 
14
ה 
15
ו  
16
ז  
17
ח 
18
ט 
19
י  
20
יא 
21
יב 
22
יג 
23
יד 
24
טו 
25
טז 
26
יז 
27
יח 
28
יט 
29
כ 
30
כא 
31
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון מיוחד בחסידות חב"ד צום או יום מיוחד אחר