אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←משווקי אתרוגים: הרחבה, קישורים פנימיים, ויקיזציה, תמונה) |
||
| (101 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|אתרוג קלבריה]] | ||
חסידי חב"ד מקפידים לברך על [[אתרוג]] | [[קובץ:חלוקת ד' מינים תנש"א.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בוחן אתרוגים מקלבריה במעמד [[חלוקת ד' מינים]] ב[[גן עדן התחתון]] (תנש"א)]] | ||
[[קובץ:הרב מטוסוב בוחר אתרוגים בקלבריא.jpeg|שמאל|ממוזער| הרב [[ראובן מטוסוב]], בבחירת אתרוגים בקלבריא]] | |||
חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''' הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "'''אתרוגי יאנווע'''"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. | |||
== | אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}. | ||
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | ==מעלתם של אתרוגי קלבריה== | ||
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | |||
גם שו"ת חתם סופר | גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1="אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}. | ||
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם | מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: [[הרבי]] מביא ב[[איגרות קודש]]{{הערה|1="וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשכ"ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' עמודים פ"ב-פ"ג}} את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] כי שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבנו]] "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'"{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ"ג פסוק מ'}} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר "משמני הארץ יהיה מושבך"{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ"ז פסו ל"ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות תרצ"ט]] עמוד 294.}}. משום כך נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: "[[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. | ||
==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ||
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת | במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות{{הערה|ספר המאמרים תשי"א עמ' 101.}}. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]"{{הערה| אג"ק חלק ג עמ' רפ}}. | ||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | |||
== | ==הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים== | ||
בראשית שנות | בראשית שנות היו"דים התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. | ||
איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | |||
מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] | מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||
בעקבות מכתב זה הורה הרבי | בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה עלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. | ||
כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. | |||
==משווקי אתרוגים== | |||
לאורך השנים עסקו מספר חסידים בייבוא ושיווק אתרוגי קלבריה-איטליה, כשאצל חלקם עוברת המסורת במשפחה כבר עשרות שנים: | |||
*אתרוגי אלטיין - המשך המסורת של שיווק אתרוגי קלבריה על ידי סב המשפחה הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. | |||
*'מסורת אנ"ש' בהנהלת ר' מרדכי מושיאשווילי ובהשגחת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], ו[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]]. | |||
*ר' [[בצלאל יקונט]] - אתרוגי קלבריה בהשגחת [[בד"צ קראון הייטס]] ובד"צ העדה החרדית שנשתלו בקלבריה מזרע אתרוג שהרבי בירך עליו. | |||
*הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז. | |||
*הרב ראדאל והרב [[משה לזר]] שלוחי הרבי במילנו. | |||
*בשנים האחרונות נותן הרב [[יוסף גרליק]] הכשר על אתרוגים מקלבריה הנמכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. | |||
==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד | ==קלבריא כפר חב"ד== | ||
ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | |||
[[קובץ:מטע.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב"ד]] | |||
===הרבי מורה על העברת השתילים=== | |||
במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה. | |||
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | |||
בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. | |||
הרב [[נחמן אלבוים]] בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם". | |||
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | |||
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | |||
הרב | מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם{{הערה|ראה: הרב [[אליהו מטוסוב]] אתרוגים בהלכה, ויהי שלום בחילך מוסף [[בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד}}. | ||
===הרבי שולח אתרוגים=== | |||
בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | |||
הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. | |||
בשנת [[תנש"א]] נסע הרב [[משה נפרסטק]] לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת 'אראנו נפלאות' וישנו השנה 'שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש. | |||
הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 2:00 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא. | |||
כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי. | |||
== מסירת האתרוג לרבי== | |||
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] אתרוגים מהפרדס]] | |||
{{ערך מורחב|חלוקת ארבעת המינים}} | |||
הרב [[אליהו ריבקין]] נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת [[תשי"ט]]. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. | |||
בכל שנה מונתה משלחת מכובדת מכפר חב"ד שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב"ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה המחלקה לנגרות ב[[בית ספר למלאכה]]. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. | |||
הרב | הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. הפעם הראשונה שהצטרף למשלחת הייתה בשנת תשכ"ו, ומשנת [[תשל"ו]] הגיש את האתרוג לרבי כל שנה. | ||
הרבי היה אומר ברכה ושיחה קצרה בעת קבלת האתרוגים. | |||
עד שנת [[תשל"ח]] התקיים המעמד ב[[חדר הרבי]]. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה '[[גן עדן התחתון]]'. | |||
==מחקרים ופולמוסים== | |||
[[קובץ:ספר אתרוגים בהלכה.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה]] | |||
מחקרים ופולמוסים הגותיים בעד ונגד אתרוגי קלבריה, פורסמו במהלך השנים, על ידי כותבים שונים, אך בחב"ד הובהר כי המסורת היא מתקופת אדמו"ר הזקן וכיום אתרוגי קלבריה נקטפים בהשגחה מיוחדת לפי הוראות הרבי. | |||
הרב [[ | '''אתרוגים בהלכה'''. בקיץ [[תשפ"ג]] הוציא לאור הרב [[אליהו מטוסוב]] את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - ובו מחקרים מעמיקים ויסודיים אודות חזקת הכשרות של אתרוג קלבריה, במשך הדורות ובימינו. | ||
[[ | בספר מובהרת דעת הרבי כי חסידי חב"ד נוהגים לברך על אתרוג קלבריא שגדל באיטליה וכדי לקטוף אתרוגים בקלבריא, דרושים מומחים בתחום. ובאתרוגי זן קלבריא המצויים בכפר חב"ד יש מעלת בלתי מורכב אך אין בהם הגר כמו קלבריא איטליה. | ||
'''הדרכות הרבי לרב פרלוב'''. ב"יהי שלום בחילך" מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד, הובא תיעוד נרחב של הדרכות הרבי לרב מרדכי פרלוב, כיצד לאתר איזורים בקלבריא בהם אתרוגים לא מורכבים וגם הדרכות מפורטות כיצד להעביר שתילים לנטיעה בארץ הקודש. במחקר הנרחב מוסבר כי דעת הרבי שאתרוגי קלבריא באיטליה, במקומות בהם החסידים קוטפים, זהו האתרוג המהודר ביותר. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''זה תיקון האתרוג''', סקירה על הפרוייקט של אתרוגי קלבריה בקלבריה מזרע האתרוג עליו בירך הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 39. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא {{אינפו}} | |||
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074988 מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא]''', ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב"ד {{בית חבד}} | |||
*מנחם לזר, '''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אתרוג על פי 2 עדים]''', הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז | |||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96787 אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל]''' - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן [[שלום דובער לוין]] {{שטורעם}} | |||
*הרב משה רוזנבלט, '''[https://col.org.il/news/120831 הכשרות והברכה: הרצאה מקיפה על אתרוגי קלבריה]''' {{אודיו}}{{COL}} (שיעור מוקלט - שעה וחצי) | |||
*הרב מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15558&CategoryID=2431 אתרוגי קלברייה לארץ הקודש]''' - בתוך גליון [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] פרשת וילך ה'תש"פ | |||
*הרב משה רוזנבלט, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/23-09-2020-03-03-21-%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-7.pdf אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה]''', מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}} | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf סוחרי האתרוגים]''', בתוך גליון 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{להשלים}} | |||
{{סוכות}} | |||
[[קטגוריה:סוכות]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:51, 30 בספטמבר 2024
.png)
חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת ארבעת המינים על אתרוגי קלבריה הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח איטליה. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "אתרוגי יאנווע"[1].
אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים[2].
מעלתם של אתרוגי קלבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
גם שו"ת חתם סופר מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"[3]. כך גם כתב בעל המשנה ברורה, כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות[4].
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: הרבי מביא באיגרות קודש[6] את מאמר אדמו"ר הזקן כי שאמר הקב"ה למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'"[5] - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר "משמני הארץ יהיה מושבך"[7] - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה[8]. משום כך נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: "קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן - בעל התניא והשולחן ערוך - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו"[9].
חב"ד ואתרוגי קלבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות[10]. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת ארבעת המינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר"[11].
הרב ישראל ג'ייקובסון היה סוחר אתרוגים[12], והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב[דרוש מקור]. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' מרדכי דוב אלטיין ולצאצאיו.
הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראשית שנות היו"דים התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי.
איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב מרדכי פרלוב שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."[13].
מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה.
בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה[14] - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה עלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה.
כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום.
משווקי אתרוגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים עסקו מספר חסידים בייבוא ושיווק אתרוגי קלבריה-איטליה, כשאצל חלקם עוברת המסורת במשפחה כבר עשרות שנים:
- אתרוגי אלטיין - המשך המסורת של שיווק אתרוגי קלבריה על ידי סב המשפחה הרב ישראל ג'ייקובסון.
- 'מסורת אנ"ש' בהנהלת ר' מרדכי מושיאשווילי ובהשגחת הרב ברוך בועז יורקוביץ', ואיגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה.
- ר' בצלאל יקונט - אתרוגי קלבריה בהשגחת בד"צ קראון הייטס ובד"צ העדה החרדית שנשתלו בקלבריה מזרע אתרוג שהרבי בירך עליו.
- הרב ראובן מטוסוב שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז.
- הרב ראדאל והרב משה לזר שלוחי הרבי במילנו.
- בשנים האחרונות נותן הרב יוסף גרליק הכשר על אתרוגים מקלבריה הנמכרים בשכונת קראון הייטס.
קלבריא כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכפר חב"ד ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת תשט"ו הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' אליהו ריבקין ור' לייב פרמן. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.
הרבי מורה על העברת השתילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה.
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.
בסביבות קיץ תשט"ז הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב"ד, הרב דוד חנזין והרב אברהם פריז.
הרב נחמן אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה לכפר חב"ד כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם".
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל.
מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם[15].
הרבי שולח אתרוגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.
הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב מרדכי אשכנזי והרב משה סלונים, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.
בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת 'אראנו נפלאות' וישנו השנה 'שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש.
הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 2:00 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא.
כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.
מסירת האתרוג לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים |
הרב אליהו ריבקין נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי"ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב.
בכל שנה מונתה משלחת מכובדת מכפר חב"ד שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. ועד כפר חב"ד היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה המחלקה לנגרות בבית ספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות.
הרב שמעון בקרמן, שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. הפעם הראשונה שהצטרף למשלחת הייתה בשנת תשכ"ו, ומשנת תשל"ו הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.
הרבי היה אומר ברכה ושיחה קצרה בעת קבלת האתרוגים.
עד שנת תשל"ח התקיים המעמד בחדר הרבי. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה 'גן עדן התחתון'.
מחקרים ופולמוסים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחקרים ופולמוסים הגותיים בעד ונגד אתרוגי קלבריה, פורסמו במהלך השנים, על ידי כותבים שונים, אך בחב"ד הובהר כי המסורת היא מתקופת אדמו"ר הזקן וכיום אתרוגי קלבריה נקטפים בהשגחה מיוחדת לפי הוראות הרבי.
אתרוגים בהלכה. בקיץ תשפ"ג הוציא לאור הרב אליהו מטוסוב את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - ובו מחקרים מעמיקים ויסודיים אודות חזקת הכשרות של אתרוג קלבריה, במשך הדורות ובימינו.
בספר מובהרת דעת הרבי כי חסידי חב"ד נוהגים לברך על אתרוג קלבריא שגדל באיטליה וכדי לקטוף אתרוגים בקלבריא, דרושים מומחים בתחום. ובאתרוגי זן קלבריא המצויים בכפר חב"ד יש מעלת בלתי מורכב אך אין בהם הגר כמו קלבריא איטליה.
הדרכות הרבי לרב פרלוב. ב"יהי שלום בחילך" מוסף בית משיח גיליון סוכות תשפ"ד, הובא תיעוד נרחב של הדרכות הרבי לרב מרדכי פרלוב, כיצד לאתר איזורים בקלבריא בהם אתרוגים לא מורכבים וגם הדרכות מפורטות כיצד להעביר שתילים לנטיעה בארץ הקודש. במחקר הנרחב מוסבר כי דעת הרבי שאתרוגי קלבריא באיטליה, במקומות בהם החסידים קוטפים, זהו האתרוג המהודר ביותר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זה תיקון האתרוג, סקירה על הפרוייקט של אתרוגי קלבריה בקלבריה מזרע האתרוג עליו בירך הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 39.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות מענה הרבי אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא
- מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא, ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב"ד
- מנחם לזר, אתרוג על פי 2 עדים, הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון מרכז רבני אירופה תשרי תשע"ז
- אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן שלום דובער לוין
- הרב משה רוזנבלט, הכשרות והברכה: הרצאה מקיפה על אתרוגי קלבריה
(שיעור מוקלט - שעה וחצי) - הרב מנשה לאופר, אתרוגי קלברייה לארץ הקודש - בתוך גליון התקשרות פרשת וילך ה'תש"פ
- הרב משה רוזנבלט, אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה, מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ"א
- סוחרי האתרוגים, בתוך גליון 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
- מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה, הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175
הערות שוליים
- ↑ משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".
- ↑ "וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ" אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י
- ↑ שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז. מובא גם בספר המנהגים עמוד 65 הערה 5
- ↑ "אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", משנה ברורה אורח חיים סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה
- ↑ 5.0 5.1 פרשת אמור פרק כ"ג פסוק מ'
- ↑ "וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"[5] שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ", אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי יום הכיפורים שנערכה בדירת אדמו"ר הריי"צ בשנת תשכ"ד - מובא ב'המלך במסיבו' חלק א' עמודים פ"ב-פ"ג
- ↑ ברכה שנתן יצחק לעשיו, חומש בראשית פרק כ"ז פסו ל"ט
- ↑ אימרה זו מובאת גם בספרי אדמו"ר הריי"צ בשם אדמו"ר הרש"ב - ספר השיחות תרצ"ט עמוד 294.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5
- ↑ ספר המאמרים תשי"א עמ' 101.
- ↑ אג"ק חלק ג עמ' רפ
- ↑ תורת מנחם תש"י עמוד 85, אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רי"א
- ↑ אגרות קודש חלק ז' עמ' קס"א
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רי"א
- ↑ ראה: הרב אליהו מטוסוב אתרוגים בהלכה, ויהי שלום בחילך מוסף בית משיח גיליון סוכות תשפ"ד
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |