ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(בבית רבקה לומדות 2300 תלמידות)
 
(167 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת אהלי תורה שבקראון הייטס|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|שם=אהלי תורה
|תמונה=[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|250px]]
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
|כתובית=מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה ה[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשכ"ד]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל פרידמן
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]]
| משפיע כללי=הרב [[שלום דובער קארף]]
|מנהל גשמי=
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מספר תלמידים=300
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
}}
}}
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
[[תמונה:סמל אוהלי תורה.JPG|left|thumb|250px|סמל המוסד]]
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
'''אהלי תורה''' הינו מוסד לימוד חב"די על [[לימוד על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת תשע"ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
[[קובץ:אהלי תורה זאל תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]
[[קובץ:אהלי תורה שיעור ד' פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]


==הסטוריית אהלי תורה==
==הסטוריית הישיבה==
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב"ד|חב"דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
{{ערך מורחב|ערך=[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס]]}}


בעקבות שיחה זו הקים ר' [[מיכאל טייטלבוים]] בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.
==מבני הישיבה==
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).


השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]).  
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.


השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.


כשנפתח ה[[תלמוד תורה]], למדו בו שלשה תלמידים בלבד {{הערה|1=חסידים רבים שגרו באותן שנים באמריקה, הושפעו מהתרבות הכללית, וחששו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש מבלי 'להכין אותם לחיים' ולתת בידיהם את האפשרות לרכוש מקצוע.}}, כאשר המלמד הראשון היה הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]. משהתרבו התלמידים מסיימי כיתה ח' באהלי תורה, החל המוסד לפעול לפתיחת ישיבה קטנה, שנפתחה לראשונה לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]]. בשנת [[תש"ל]] הוקמה ישיבה גדולה, שזכתה אף להכרה ממשלתית מטעם מדינת ניו יורק כמוסד אוניברסיטאי, ונכללה בתוכנית AARTS היוקרתית.
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.


משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר רובם של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.


==אהלי תורה כיום==
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, בית ספר יסודי, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.


הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין הקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד ומשמש את התלמידים הלומדים ב[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|'ישיבה קטנה']], שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), וכן גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.


האחראי כיום על ההנהלה הגשמית של המוסדות הינו הרב יוסף רוזנפלד, לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים ע"ה שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך.
==הוצאה לאור==
{{ערך מורחב|ערך=[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]]}}
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '''אהלי תורה'''.


רוב השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
==מבני הישיבה==
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).


לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות ל[[בית חיינו]], וגם פנימיה לבחורים.
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.


לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ובית הספר [[אור מנחם]].
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.


למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.
 
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
 
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
 
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
 
 
==צוות הישיבה קטנה==
* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה]].: הרב משה סילמאן.
*הרב שניאור זלמן לויפער - סגן [[מנהל]].
*הרב אלימלך אסטער - סגן מנהל שיעור א'.
 
;[[משפיע]]ים:
*הרב לוי גרייזמן.
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
*הרב שמעון ריבקין.
*הרב [[ניסים לגזיאל]].
*הרב רפאל נחמן דובאוו.
הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
*הרב יצחק פרוס.
 
;[[ר"מ|רמי"ם]]:
* הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]].
* הרב משה הלפרין - ר"מ.
* הרב דוד לוין - [[ר"מ]].
* הרב מענדל שניאור - ר"מ.
*הרב פרץ קפלן - ר"מ.
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
 
;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב.
 
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ"א
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
*הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג


==צוות הישיבה גדולה==
==צוות הישיבה גדולה==
*הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבה.
;שיעור א-ב:
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב ניסן דייטש - מנהל
*הרב אלחנן לשס - משגיח ראשי ומנהל רוחני.
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].
*הרב משה טייטלבוים - משפיע
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
;שיעור ד:
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב [[יוסף יצחק פעווזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב שלמה שטרנברג - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שלמה סגל]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב אפרים פישל אסטער - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב שלום וויגלער - משיב
*הרב שלמה הורביץ - [[משיב]].
 
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ג]], שאז עבר לישיבה קטנה).
 
==ראו גם==
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]


==קישורים חיצונים==
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] - אתר {{אינפו}}


{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים|א]]
{{מיון רגיל:ישיבת אהלי תורה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־06:53, 19 ביוני 2024

אהלי תורה

מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה התלמוד תורה)
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.

זאל הישיבה הגדולה
חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)
אהלי תורה שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)
אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)

הסטוריית הישיבהעריכה

  ערך מורחב – מוסדות אהלי תורה קראון הייטס

מבני הישיבהעריכה

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[2].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[3].

הוצאה לאורעריכה

  ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה

מבני הישיבהעריכה

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[5].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[6].


צוות הישיבה קטנהעריכה

  • מנהל רוחני וראש ישיבה.: הרב משה סילמאן.
  • הרב שניאור זלמן לויפער - סגן מנהל.
  • הרב אלימלך אסטער - סגן מנהל שיעור א'.
משפיעים
  • הרב לוי גרייזמן.
  • הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
  • הרב שמעון ריבקין.
  • הרב ניסים לגזיאל.
  • הרב רפאל נחמן דובאוו.

הרב ישראל נח ליפסקר[7].

  • הרב יצחק פרוס.
רמי"ם
  • הרב חיים לפקיבקר - ר"מ.
  • הרב משה הלפרין - ר"מ.
  • הרב דוד לוין - ר"מ.
  • הרב מענדל שניאור - ר"מ.
  • הרב פרץ קפלן - ר"מ.
  • הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
משיבים
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה גדולהעריכה

שיעור א-ב
  • הרב ניסן דייטש - מנהל
  • הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
  • הרב משה טייטלבוים - משפיע
  • הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
  • הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
  • הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
  • הרב מאיר ראדאל - ר"מ
  • הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
  • הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
  • הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
שיעור ד
צוות הישיבה בעבר

ראו גםעריכה


הערות שוליים

  1. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  2. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[1].
  3. ראה בדיווח כאן
  4. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  5. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[4].
  6. ראה בדיווח כאן
  7. עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.