דבר מלכות ויגש – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) קידוד קישורים |
סדר תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה יכול כאו"א לעשות בפועל כדי לזרז את הפדיון וההשבה של ספרים וכתבים אלו? התשובה לכך פשוטה: עי"ז שכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, יעשה ענין דוגמתו – ע"י שיביא לביתו ולספרייתו וכיו"ב, ספרי (וכתבי) קודש חדשים בדברי תורה, בהוספה על הספרים שיש לו מקודם ב"בית מלא ספרים" שלו|מקור=דבר מלכות ויגש}} | |||
'''דבר מלכות ויגש''' היא השיחה שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויגש]], [[ז' טבת]] [[תשנ"ב]]. | '''דבר מלכות ויגש''' היא השיחה שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויגש]], [[ז' טבת]] [[תשנ"ב]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
{{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}} | {{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}} | ||
*'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה? | *'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף הצדיק|יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה? | ||
*'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]]. | *'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]]. | ||
*'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו | *'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו. | ||
*'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות. | *'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות. | ||
*'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה. | *'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה. | ||
==בעקבות השיחה== | ==בעקבות השיחה== | ||
[[קובץ:10-12-2018-12-21-10-DSC 77002-768x512.jpg|ממוזער|יריד ספרים ב[[ה' טבת]]]] | |||
בעקבות הוראת [[הרבי]] בשיחה זו ובשיחות נוספות לקנות ספרי קודש, וכדבריו, שהדבר יעזור ויועיל בהחזרת הספרים שנמצאים עדיין בשביה, מתקיימים מידי שנה בשנה ב[[ה' טבת]] ירידים ומכירות של ספרי קודש כרצון הרבי. | בעקבות הוראת [[הרבי]] בשיחה זו ובשיחות נוספות לקנות ספרי קודש, וכדבריו, שהדבר יעזור ויועיל בהחזרת הספרים שנמצאים עדיין בשביה, מתקיימים מידי שנה בשנה ב[[ה' טבת]] ירידים ומכירות של ספרי קודש כרצון הרבי. | ||