תהלים פ"ד – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ד{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית}}
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהלים פ"ד{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית
| תוכן = <poem>
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
שורה 30: שורה 30:
</poem>
</poem>
}}
}}
תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 ב[[תהילים|ספר תהילים]] וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבניו של [[קורח]].
תהלים פ"ד הוא המזמור ה-84 ב[[תהלים|ספר תהלים]] וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבניו של [[קורח]].


המזמור עוסק בשבח ל[[עליה לרגל|עולים לרגל]] ל[[בית המקדש]], ובתחינה לבנייתו מחדש.
המזמור עוסק בשבח ל[[עליה לרגל|עולים לרגל]] ל[[בית המקדש]], ובתחינה לבנייתו מחדש.
שורה 39: שורה 39:
המזמור מיוחס לבני קורח שאמרו אותו בנבואה על הגלות הארוכה, והתשוקה לבניין בית המקדש.
המזמור מיוחס לבני קורח שאמרו אותו בנבואה על הגלות הארוכה, והתשוקה לבניין בית המקדש.


ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר תפילות ובקשות, והמשורר מאונן במר נפש ממעמקי הלב על חורבן המקדש וכמה ברכות והבטחות שיהיה בבניינו, ואשרי לגבר שיבטח שיבנה ואינו מייאש עצמו לאורך הגלות".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר תפילות ובקשות, והמשורר מאונן במר נפש ממעמקי הלב על חורבן המקדש וכמה ברכות והבטחות שיהיה בבניינו, ואשרי לגבר שיבטח שיבנה ואינו מייאש עצמו לאורך הגלות".


על פי ביאורו של [[המלבי"ם]], המזמור מתחלק לשלושה חלקים (כשהסימן לחלוקה ביניהם הוא הסיומת 'סלה'):
על פי ביאורו של [[המלבי"ם]], המזמור מתחלק לשלושה חלקים (כשהסימן לחלוקה ביניהם הוא הסיומת 'סלה'):
שורה 51: שורה 51:
פסוק ה', 'אשרי יושבי', מצורף כפתיח ל[[מזמור קמ"ה]] הנאמר שלוש פעמיים בכל יום (פעמיים בתפילת שחרית, ופעם אחת בתחילת תפילת מנחה), וכן כפתיח ל[[סליחות]], והפך כמעט לשם לוואי של מזמור זה{{הערה|הטעם להוספת הפסוק למזמור מובא ברא"ש (ברכות א, ו) שמפאת חשיבותו של המזמור המהווה כעין תפילה בפני עצמו, ומכיון שאדם צריך לשהות לפני תפילתו שעה קלה, הוסיפו שני פסוקים שיהוו מעין הכנה למזמור עצמו.}}.
פסוק ה', 'אשרי יושבי', מצורף כפתיח ל[[מזמור קמ"ה]] הנאמר שלוש פעמיים בכל יום (פעמיים בתפילת שחרית, ופעם אחת בתחילת תפילת מנחה), וכן כפתיח ל[[סליחות]], והפך כמעט לשם לוואי של מזמור זה{{הערה|הטעם להוספת הפסוק למזמור מובא ברא"ש (ברכות א, ו) שמפאת חשיבותו של המזמור המהווה כעין תפילה בפני עצמו, ומכיון שאדם צריך לשהות לפני תפילתו שעה קלה, הוסיפו שני פסוקים שיהוו מעין הכנה למזמור עצמו.}}.


בדומה לכך פסוק י"ג החותם את המזמור, נאמר פעמים רבות בתפילה{{הערה|ב[[פסוקי דזמרה]], ב[[ובן לציון|קדושה דסדרא]], ב[[סליחות]], ב[[פיטום הקטורת]] וב[[הבדלה]] של מוצאי שבת ויום טוב}}, זאת בהתאם לדברי ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] על הפסוק: {{ציטוטון|לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך}}{{הערה|תלמוד ירושלמי ברכות ה, א.}}.
בדומה לכך פסוק י"ג החותם את המזמור, נאמר פעמים רבות בתפילה{{הערה|ב[[פסוקי דזמרה]], ב[[ובא לציון|קדושה דסדרא]], ב[[סליחות]], ב[[פיטום הקטורת]] וב[[הבדלה]] של מוצאי שבת ויום טוב}}, זאת בהתאם לדברי ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] על הפסוק: {{ציטוטון|לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך}}{{הערה|תלמוד ירושלמי ברכות ה, א.}}.


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 61: שורה 61:
==בניגוני חב"ד==
==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ילכו מחיל אל חיל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ילכו מחיל אל חיל]]}}
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי]] לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]] הלחין הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדת ה-83 של הרבי ניגון על המילים {{ציטוטון|יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹקִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ{{הערה|תהלים פד, ח; י}}.
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי]] לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]] הלחין הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדת ה-83 של הרבי ניגון על המילים {{ציטוטון|יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹקִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ}}{{הערה|תהלים פד, ח; י}}.


באותה שנה הלחינו מספר בעלי מנגנים ניגון, כשכל אחד ניסה ללמד את הבחורים את הניגון שלו, וכאשר הרבי נכנס לתפילה שרר בלבול וחוסר סדר כיון שכל קבוצת בחורים ניגנה ניגון אחר, וכשהרבי הבחין בזלמן בנו הקטן של ר' שלום ברוכשטט שמנגן את הניגון של אביו, החל לעודד את הילד, וכל הקהל הצטרף אליו וכך הפך הניגון שלו לניגון שנבחר על ידי הרבי.
באותה שנה הלחינו מספר בעלי מנגנים ניגון, כשכל אחד ניסה ללמד את הבחורים את הניגון שלו, וכאשר הרבי נכנס לתפילה שרר בלבול וחוסר סדר כיון שכל קבוצת בחורים ניגנה ניגון אחר, וכשהרבי הבחין בזלמן בנו הקטן של ר' שלום ברוכשטט שמנגן את הניגון של אביו, החל לעודד את הילד, וכל הקהל הצטרף אליו וכך הפך הניגון שלו לניגון שנבחר על ידי הרבי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=104 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=104 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/63/index.htm תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ד]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/63/index.htm תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ד]'''
*[[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|לשמיעת הניגון]] מפי ר' [[שלום ברוכשטט]]
*[[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|לשמיעת הניגון]] מפי ר' [[שלום ברוכשטט]]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-14-song19.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-14-song19.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'


{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים|פ"ד]]
[[קטגוריה:תהילים]]