תהלים ע"ט – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = | | כותרת = תהלים ע"ט{{ש}} מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ | ||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
'''א:''' מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. | '''א:''' מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
</poem> | </poem> | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים ע"ט''' הוא המזמור ה-79 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-78, ועד ליום ההולדת ה-79. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-78, ועד ליום ההולדת ה-79. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל קינה על חורבן בית המקדש. | מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל קינה על חורבן בית המקדש. | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור אמר אסף להקדוש ברוך הוא על ששפך חמתו על עצים ואבנים, מכל מקום אמר במר נפשו ומאונן ומקונן על החורבן הגדול ואיך הקדוש ברוך הוא התאפק במקום שישראל לא היו רשאים לילך רק הכהן גדול ביום הכיפורים לבד, ועכשיו שועלים הילכו בה". | ||
חלק מהפסוקים שבמזמור זה נכללים בתפילות השונות לאורך השנה: פסוקים ח–ט ("אל תזכור לנו . . עזרנו . . על דבר כבוד שמך") מופיעים בתפילת ה[[תחנון]] שלאחר [[תפילת העמידה]], פסוק י' ("למה יאמרו הגויים") משולב בתפילת "[[אב הרחמים]]" לפני מוסף של שבת, והפסוקים "[[שפוך חמתך]] אל הגוים אשר לא ידעוך" נאמרים בעת פתיחת דלת הבית ל[[אליהו הנביא]] ב[[ליל הסדר]]. | חלק מהפסוקים שבמזמור זה נכללים בתפילות השונות לאורך השנה: פסוקים ח–ט ("אל תזכור לנו . . עזרנו . . על דבר כבוד שמך") מופיעים בתפילת ה[[תחנון]] שלאחר [[תפילת העמידה]], פסוק י' ("למה יאמרו הגויים") משולב בתפילת "[[אב הרחמים]]" לפני מוסף של שבת, והפסוקים "[[שפוך חמתך]] אל הגוים אשר לא ידעוך" נאמרים בעת פתיחת דלת הבית ל[[אליהו הנביא]] ב[[ליל הסדר]]. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
*'''מזמור לאסף''' – למרות שתוכן המזמור הוא קינה על החורבן, הוא לא נקרא בכי, נהי, או קינה, אלא דווקא מזמור, כיון שהחורבן עצמו נעשה מתוך אהבה, שהקב"ה שפך את חמתו על העצים והאבנים, והמטרה הפנימית שלו הוא בניה של בית מקדש מעולה יותר בגשמיות וברוחניות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 11, משיחת שבת פרשת דברים ה'תש"מ. לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 75, משיחות כ' מנחם אב, שבת פרשת עקב ושבת פרשת ראה ה'תשל"ד. שיחת ליל תשעה באב ה'תשד"מ.}}. | *'''מזמור לאסף''' – למרות שתוכן המזמור הוא קינה על החורבן, הוא לא נקרא בכי, נהי, או קינה, אלא דווקא מזמור, כיון שהחורבן עצמו נעשה מתוך אהבה, שהקב"ה שפך את חמתו על העצים והאבנים, והמטרה הפנימית שלו הוא בניה של בית מקדש מעולה יותר בגשמיות וברוחניות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 11, משיחת שבת פרשת דברים ה'תש"מ. לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 75, משיחות כ' מנחם אב, שבת פרשת עקב ושבת פרשת ראה ה'תשל"ד. שיחת ליל תשעה באב ה'תשד"מ.}}. | ||
*'''באו גוים בנחלתך''' – מזמור זה העוסק בחורבן ובגלות פותח את השיעור | *'''באו גוים בנחלתך''' – מזמור זה העוסק בחורבן ובגלות פותח את השיעור תהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש, ובסיום השיעור הזה מדובר בלשון דומה דווקא על הבניין והגאולה, "כי אתה '''תנחל''' בכל הגויים", והקשר הפנימי ביניהם, הוא כיון שיש ענין של 'באו גוים בנחלתך' למעליותא, שאור הקדושה שבני ישראל מפיצים מתפשט למרחוק כל כך, עד שאפילו הגויים מתעלים ונעשים להיות חלק מנחלתך, כיון שגבולות הקדושה מתפשטים למרחוק, וזה עצמו מביא ל'אתה תנחל בכל הגוים', גאולה כפשוטה{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות ה'תשמ"ג.}}. | ||
*'''נתנו את נבלת עבדך מאכל לעוף השמים''' – היניקה של הלעומת זה אינה מהעצמיות של בני ישראל דווקא, אלא מתחילה דווקא מהדברים הטפלים והחיצוניים, ומזה אפשר ללמוד הוראה, להיות זהיר טפי דווקא בענינים הטפלים, כי בהם דווקא מתחיל היצר הרע לנסות ולהפיל אותו{{הערה|שיחות שבת פרשת אמור ה'תש"מ.}}. | *'''נתנו את נבלת עבדך מאכל לעוף השמים''' – היניקה של הלעומת זה אינה מהעצמיות של בני ישראל דווקא, אלא מתחילה דווקא מהדברים הטפלים והחיצוניים, ומזה אפשר ללמוד הוראה, להיות זהיר טפי דווקא בענינים הטפלים, כי בהם דווקא מתחיל היצר הרע לנסות ולהפיל אותו{{הערה|שיחות שבת פרשת אמור ה'תש"מ.}}. | ||
*'''ואנחנו עמך וצאן מרעיתך''' – על אף הקשר הנעלה בין אב לבן, זהו קשר של השתלשלות, ולעומת זאת בחינת 'צאן' מורה על עבודה באופן של ביטול והמשכה של למעלה מסדר השתלשלות, וצאן הוא מלשון 'יציאה' שיוצא מגדרי ההשתשלות, ודווקא על ידי העבודה באופן של צאן בביטול - ממשיכים את האלוקות למטה באופן נצחי, כסיום הפסוק "לעולם, לדור ודור"{{הערה|ד"ה כי ישאלך בנך ה'תש"מ.}}. | *'''ואנחנו עמך וצאן מרעיתך''' – על אף הקשר הנעלה בין אב לבן, זהו קשר של השתלשלות, ולעומת זאת בחינת 'צאן' מורה על עבודה באופן של ביטול והמשכה של למעלה מסדר השתלשלות, וצאן הוא מלשון 'יציאה' שיוצא מגדרי ההשתשלות, ודווקא על ידי העבודה באופן של צאן בביטול - ממשיכים את האלוקות למטה באופן נצחי, כסיום הפסוק "לעולם, לדור ודור"{{הערה|ד"ה כי ישאלך בנך ה'תש"מ.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]]}} | ||
לכבוד יום הולדתו ה-78 של הרבי בי"א ניסן ה'תש"מ, הותאם ניגון החסידי הישן (המיוחס לר' אהרון חריטונוב{{הערה|דוד הורביץ, ניגון ס"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.}}) על הפסוק החותם את המזמור "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך", מתוך פרק | לכבוד יום הולדתו ה-78 של הרבי בי"א ניסן ה'תש"מ, הותאם ניגון החסידי הישן (המיוחס לר' אהרון חריטונוב{{הערה|דוד הורביץ, ניגון ס"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.}}) על הפסוק החותם את המזמור "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך", מתוך פרק התהלים האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=99 תצלום המזמור | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=99 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' | ||
{{ | |||
{{תהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים|עט]] | ||