ראשי תיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:37, 11 בנובמבר 2024

ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').

משמעות הראשי תיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות דורשים חז"ל מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, בשער היחוד והאמונה^[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.

במספר מקומות^[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"^[3].

ראשי תיבות חסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.

לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף ספר התניא. לאחר מכן הודפס לוח מורחב בספר הליקוטים - מפתחות לאדמו"ר הצמח צדק.!

ראשי תיבות נפוצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:

א'

אאע"ה - אברהם אבינו עליו השלום.
א"א - אריך אנפין/אי אפשר/אין אומרים.
אב"א - אחור באחור.
אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
אגה"ק - אגרת הקודש.
אגה"ת - אגרת התשובה.
אג"ק - אגרות קודש.
אדה"ז - אדמו"ר הזקן.
אדה"ר - אדם הראשון.
אדמו"ר - אדוננו מורנו ורבינו.
אהו"י - אהבה ויראה.
אה"ז - אהבה זוטא.
אה"ר - אהבה רבא.
או"א - אבא ואמא.
אוא"ס - אור אין סוף.
אוה"ת - אור התורה.
או"ח - אור חוזר.
או"י - אור ישר.
או"כ - אורות וכלים.
או"מ - אור מקיף.
או"פ - אור פנימי \ אור פשוט.
אחעט"ב - אשת חיל עטרת בעלה.
אח"פ - אחדות פשוטה.
אי"ק - גימטריה של יחידות עשרות ומאות.
אכו"ש - אכילה ושתיה.
א"ס - אין סוף.
אצי' - אצילות.
א"ק - אדם קדמון.
ארמ"ע - אש רוח מים עפר.
אתעדל"ע - אתערותא דלעילא.
אתעדל"ת - אתערותא דלתתא.

ב'

ג'

ד'

ה'

ה"ג - ה' גבורות.
ה"ח - ה' חסדים.

ו'

ו"ק - ו' קצוות.

ז'

ח'

ט'

י'

כ'

כח"ב - כתר, חכמה, בינה.
כמ"ש - כמו שכתוב.
כנס"י - כנסת ישראל.
כ"ע - כתר עליון.

ל'

מ'

מ"ד - מיין דכורין.
מדה"ד - מדת הדין.
מדה"ר - מידת הרחמים.
מ"ה - אחד ממילויי שם הוי'.
מהו"ע - מהותו ועצמותו.
מהור"ר - מורנו הרב ורבינו ר'.^[4]
מה"מ - מלך המשיח.
מוהר"ר - מורנו ורבינו הרב ר'.
מו"ס - מוחא סתימאה.
מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
מל' - מלכות.
מל"ת - מצוות לא תעשה
ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון^[5]. ממה שנאמר / שאמרנו / שכתוב / שנתבאר.
מ"ן - מיין נוקבין
מס"ן - מסירות נפש.
מ"ע - מצוות עשה.
מק"מ - מקדש מלך.
מק"פ - מקום פנוי.
מרע"ה - משה רבינו עליו השלום.
מ"ת - מתן תורה.

נ'

ס'

ע'

פ'

פ"א - פני אריה.
פב"פ - פנים בפנים\פלוני בן פלוני\פלונית בת פלונית.
פו"מ - פנימי ומקיף.
פ"נ - פני נשר\פדיון נפש.
פע"ח - פרי עץ חיים.
פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
פרד"א - פרקי דר' אלעזר.
פ"ש - פני שור.
פשמ"ט - פמליא של מטה.
פשמ"ע - פמליא של מעלה.

צ'

צ"ג - צדיק גמור.
צ"ל - צריך להבין\צריך לומר\צריך להיות.
צ"ע - צדיק עליון.
צ"ע - צריך עיון.
צ"צ - צמח צדק.
צ"ת - צדיק תחתון.

ק'

ר'

ש'

שבה"כ - שבירת הכלים.
שה"ש - שיר השירים.
שוה"ג - שולי הגליון.
שליט"א - שיחי' לאורך ימים טובים אמן.

ת'

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

סופי תיבות

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאגר ראשי תיבות ופיענוחם - אוצר 770

הערות שוליים

↑ פרק י"ב.
↑ ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.
↑ מסכת שבת קה, ב.
↑ עפ"י מענה הרבי
↑ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"

[1] פרק י"ב.

[2] ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.

[3] מסכת שבת קה, ב.

[4] עפ"י מענה הרבי

[5] בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 == ראשי תיבות נפוצים ==
 ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
-{{טורים|תוכן=
+{{טורים
-=== א' ===
+| תוכן = === א' ===
 *'''[[אאע"ה]]''' - [[אברהם אבינו]] עליו השלום.
 *'''[[א"א]]''' - [[אריך אנפין]]/אי אפשר/אין אומרים.
@@ שורה 176: / שורה 176: @@
 *'''[[ע"ח]]''' - [[עץ חיים]].
 *'''[[ע"י]]''' - [[עתיק יומין]] / על ידי.
+*'''[[עי"מ]]''' - [[עיבור, יניקה מוחין]].
 *'''[[ע"כ]]''' - [[עשר כתרין]].
 *'''[[ע"מ]]''' - [[עשרה מאמרות]].