הדפסת התניא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הדפסת התניא ה100 של ניידות חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)]]
{{מבצעי הרבי}}
{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו [[בקשה נפשית]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמוד 378.}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו [[בקשה נפשית]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמוד 378.}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].
שורה 16: שורה 17:
בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:
בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:
# על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה"ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר ה[[תניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה"ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.
# על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה"ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר ה[[תניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה"ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.
#להדפיס לפחות 100 עותקים.
#להדפיס לכל הפחות 100 עותקים.
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.
# אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואפילו לא לצורך מוסדות.
# אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואף לא לצורך מוסדות.


=== מטרת ההדפסה===
=== מטרת ההדפסה===
שורה 45: שורה 46:
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.


כמו כן, במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הדפיס הרב עזר בן אפרים ביחד עם עוד כמה אנשים את התניא במקומות בהם היה הטבח של מחבלי החמאס, כגון בארי, זיקים מחנה שורה שבו לקחו את הנספים, וכו'.
כמו כן, במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הדפיס הרב עזר בן אפרים יחד עם מספר יהודים את ספר התניא בחלק מנקודות בהם התרחש הטבח האכזרי של החמאס ימ"ש, כגון בארי, זיקים מחנה שורה שבו לקחו את הנספים, וכו'.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה אחרונה מ־23:09, 26 בספטמבר 2024

הדפסת התניא ה-100 של ניידות חב"ד. (נראים בתמונה: הרב נחשון, הרב הראל, והרב אבלסקי.)
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

מבצע הדפסת התניא הינו בקשה נפשית[1] של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת תשפ"ב) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם[2], תורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים (כסלו תשע"א)

ביום כ"ג באב שנת תשל"ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י"ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל"ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשמ"ד, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף חנוכה, כ"ד בטבת (יום ההילולא של אדמו"ר הזקן), פורים קטן (י"ד באדר א'), פורים (י"ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד"מ הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"[3] צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד"מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י"א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ"ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום, הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב, אנטארקטיקה[4] ואף הר אוורסט[5].

ההדפסות רוכזו אצל הרב שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסון. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

הרב לייבל זאיינץ מברזיל הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.

הוראות להדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות[6]:

  1. על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת קה"ת (בעלי הזכות על הדפסת ספר התניא), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת קה"ת על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.
  2. להדפיס לכל הפחות 100 עותקים.
  3. להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
  4. ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
  5. במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה.
  6. אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואף לא לצורך מוסדות.

מטרת ההדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה. ספר התניא הוא הרי ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

  1. הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
  2. כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
  3. בכל דבר יש מחשבה, דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

הדפסות התניא בבית משיח - 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בכ"ד טבת תשע"ג הודפס התניא ב„חצרות ביהכנ"ס וביהמ"ד ליובאוויטש שבליובאוויטש"[8] - לרגל שנת המאתיים להסתלקות אדמו"ר הזקן. הוצאה זו היא הוצאה מספר ו'קנ.

התניא בבסיסי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – צה"ל

על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל[10], ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן במלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י"ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"[11].

כמו כן, במהלך מלחמת חרבות ברזל הדפיס הרב עזר בן אפרים יחד עם מספר יהודים את ספר התניא בחלק מנקודות בהם התרחש הטבח האכזרי של החמאס ימ"ש, כגון בארי, זיקים מחנה שורה שבו לקחו את הנספים, וכו'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אברהם רייניץ המבצע של הרב זייאנץ להדפסת התניא ברוסיה, שבועון בית משיח גליון 1318 עמוד 27

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 378.
  2. לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו
  3. נדפס בליקוטי שיחות
  4. אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012) קישור לשבועון בית משיח
  5. היסטוריה: התניא הודפס על האוורסט
  6. עיין בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).
  7. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.
  8. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל.
  9. כהלשון בדף השער להוצאה הנ"ל. ושם: „בחצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א 770 (בגימט' „פרצת") איסטערן פארקויי קראון הייטס, ברוקלין נ. י.״
  10. רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.
  11. אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.