דבר מלכות ויגש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:10-12-2018-12-21-10-DSC 77002-768x512.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה יכול כאו"א לעשות בפועל כדי לזרז את הפדיון וההשבה של ספרים וכתבים אלו? התשובה לכך פשוטה: עי"ז שכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, יעשה ענין דוגמתו – ע"י שיביא לביתו ולספרייתו וכיו"ב, ספרי (וכתבי) קודש חדשים בדברי תורה, בהוספה על הספרים שיש לו מקודם ב"בית מלא ספרים" שלו|מקור=דבר מלכות ויגש}} יריד ספרים ב[[ה' טבת]]]]
'''דבר מלכות ויגש''' היא השיחה שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויגש]], [[ז' טבת]] [[תשנ"ב]].
 
בשיחה מסביר הרבי את כך שיש לכל יהודי בחירה לעמוד בתוקף מול אומות העולם בשביל לקיים את התורה והמצוות.
 
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
 
==סיכום==
==סיכום==
*'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
{{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}}
*'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה ש[[יהודה]] הלך ל[[יוסף]] ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]].
*'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף הצדיק|יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
*'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו [[יוסף]], אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ל[[יהודה]] שיקים ישיבות ב[[מצרים]], ולא ל[[יוסף]], מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
*'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]].
*'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של [[יהודה]], כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות.
*'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
*'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה ב[[ה' טבת]] ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.
*'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות.
*'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.
 
==בעקבות השיחה==
בעקבות הוראת [[הרבי]] בשיחה זו ובשיחות נוספות לקנות ספרי קודש, וכדבריו, שהדבר יעזור ויועיל בהחזרת הספרים שנמצאים עדיין בשביה, מתקיימים מידי שנה בשנה ב[[ה' טבת]] ירידים ומכירות של ספרי קודש כרצון הרבי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fa/14_ויגש.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378V1hwc0pBR3c3OWM/view?usp=drive_link&resourcekey=0-WA9ozwFc0oyOofByOqpGJg תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1m3w8BUcz7ZXzh1DUBSrinK6CgY2JpjgU2Oqeo4FftNM/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAUG5oQjl5NTBlaTQ/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-TVIHkiCtRIxZU-7M-GkOVg&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
* גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA מדקדקים] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בד"ם]'''.
{{שיחות הדבר מלכות|}}
{{שיחות הדבר מלכות|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|ויגש]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]

גרסה אחרונה מ־19:30, 5 ביוני 2024

מה יכול כאו"א לעשות בפועל כדי לזרז את הפדיון וההשבה של ספרים וכתבים אלו? התשובה לכך פשוטה: עי"ז שכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, יעשה ענין דוגמתו – ע"י שיביא לביתו ולספרייתו וכיו"ב, ספרי (וכתבי) קודש חדשים בדברי תורה, בהוספה על הספרים שיש לו מקודם ב"בית מלא ספרים" שלו
דבר מלכות ויגש
יריד ספרים בה' טבת

דבר מלכות ויגש היא השיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויגש, ז' טבת תשנ"ב.

בשיחה מסביר הרבי את כך שיש לכל יהודי בחירה לעמוד בתוקף מול אומות העולם בשביל לקיים את התורה והמצוות.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

" שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר. "
  • א - ג: בתחילת הפרשה נראה מדבריו של יהודה ליוסף שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
  • ד: הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"[1], מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל במצרים.
  • ה: לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של יהודה לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא יעקב ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
  • ו - י"ב יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן אחשוורוש שמרדכי היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות, ואף יותר מזה הממשל בעצמו [2] עוזר לעמוד בתוקף על שמירת התורה והמצוות.
  • י"ג - י"ד: עניין זה מתבטא עם ה' טבת[3], שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה לספרייה, ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.

בעקבות השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות הוראת הרבי בשיחה זו ובשיחות נוספות לקנות ספרי קודש, וכדבריו, שהדבר יעזור ויועיל בהחזרת הספרים שנמצאים עדיין בשביה, מתקיימים מידי שנה בשנה בה' טבת ירידים ומכירות של ספרי קודש כרצון הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. מקץ מב, ו
  2. באותו מקום - אמריקה, שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"
  3. שחל ביום חמישי של אותו שבוע