דמי חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:32, 13 בינואר 2024

דמי חנוכה (נקראים גם מעות חנוכה; ובאידיש חנוכה געֶלט) הוא שמו של מנהג נתינת כסף לילדים בחג החנוכה, על מנת לחנכם לצדקה. הרבי עודד וביאר קיום מנהג זה ובמהלך השנים חילק בעצמו פעמים רבות דמי חנוכה לקהל. כמו כן חילק דמי חנוכה לתלמידי הישיבה ב-770, וכן הורה לתת בשמו לחיילי צה"ל בארץ ישראל.

טעם המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה^[1], הרבי הסביר במכתב^[2], את טעם המנהג:

"לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח השכל בלימוד התורה ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".

למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים^[3]:

בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות.
חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות.
על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד".
את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השניה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול.

קירוב הגאולה וחיזוק ההתקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ח התבטא הרבי כי נתינת דמי חנוכה מזרזת את הגאולה, היות שבמקום להשתמש בזה לדברי חולין מנצלים זאת לקדושה, בדוגמת נתינת הצדקה עליה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

בשבת פרשת ויצא תשנ"ב, אמר הרבי שנתינת דמי חנוכה בפרסום המתאים ובהוספה והרחבה, יש בה כדי לחזק את ההתקשרות לרבותינו נשיאינו^[4].

הוראות ומנהגים בדמי חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהקדמת קיצור הלכות חנוכה בספר שבח המועדים הובאו נקודות של מבצע חנוכה, בין היתר היה כתוב: "להשתדל שכל ילדי ישראל, ילדים וגם ילדות, יקבלו מעות חנוכה", ועל כך הוסיף הרבי:
1) מה טוב אשר [גם הילדים יתנו מעות חנוכה לחבריהם והילדות לחברותיהן].

יש להעניק דמי חנוכה אחרי הדלקת החנוכיה^[5].
יש להוסיף מידי ערב בנתינת דמי חנוכה.
רבותינו נשיאינו נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי^[6] בשנת תשמ"ח עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובלילה הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
נהוג לתת גם למבוגרים ונשואים וכן אדמו"ר הריי"צ נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחרי החתונה^[7], וכן גם לחתניו^[8].
אלו שלא נתנו וקיבלו בחנוכה יכולים להשלים גם לאחר החג^[9] (והרבי עצמו חילק לעיתים דמי חנוכה גם זמן רב לפני החג^[10].
יש לתת 'דמי חנוכה' דווקא מטבעות^[11] חדשים ונוצצים^[12].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הוא הראשון מרבותינו נשיאינו שחידש את הענקת דמי חנוכה לציבור הרחב, מעבר לבני המשפחה הקרובים. הרבי אף התייחס למשמעות נתינה דמי חנוכה והסביר שבנתינה זו מודגש שהרבי ומי שמקבל את הדמי חנוכה מתקשרים בקשר נפשי^[13].

הרבי עורר אף בשיחותיו כמה פעמים אודות החשיבות שיש בנתינת דמי חנוכה.

לתלמידי המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנר חמישי של חנוכה תשי"ב, קרא הרבי לחדרו לתלמידי הישיבה המרכזית ב-770, ששמרו על סדר הלימוד בחסידות. הרבי אמר לפניהם שיחה ובסיומה (תוך כדי בכיות) הודיע שיתן להם דמי חנוכה מקופת רבי, ו"כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך". לאחר מכן חילק הרבי לכל אחד מהנוכחים מטבע אחד מכסף.

הנהגה זו - של חלוקת דמי חנוכה מידו הקדושה לבחורים ב-770 - נמשכה עד שנת תש"כ.

כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. הוא הורה להנהלת המוסדות לערוך התוועדות ובה לחלק בשמו דמי חנוכה לתלמידים.

כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה לילדים במוסדות שונים.

לחיילי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ד, בעיצומה של מלחמת יום כיפור, הורה הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי צה"ל באמצעות חסידי חב"ד שנסעו למבצע חנוכה בבסיסים הצבאיים. עבור החסידים שהשתתפו במבצע נשלחו גם כן דמי חנוכה מהרבי.

לחיילי צבאות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשמ"א, כאשר מתקיימים כינוסים לחיילי צבאות ה' ב-770, מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים ע"מ לחלק לילדים - שנים או שלושה מטבעות (שני מטבעות - אחד לצדקה ואחד כדמי חנוכה; או שלושה - כאשר השלישי הוא על מנת לעשות בו כראות עיניהם).

לציבור הרחב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלק מהשנים^[14] חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

בין השנים תשל"ט-תשמ"ז, חילק הרבי את דמי החנוכה באמצעות הטנקיסטים.

הרבי מקבל דמי חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנר שלישי של חנוכה תשנ"ב הכניסו חסידים לרבי 62 מהדורות חדשות של ספר התניא, שהודפסו במדינות חבר העמים.

הרבי שמח מאוד לקבל את הספרים, והתבטא שאלו דמי החנוכה הגדולים ביותר שיהודי יכול לקבל.

ההוראה מנתינת המטבעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הסביר^[15] את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:

"ההוראה מנתינת המטבעות היא - שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל - "המעשה הוא העיקר"!
פירוש הדברים: טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של זהב וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה - שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא ייתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמה לזה בתורה - מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."

בנוסף להסבר זה, מצויים הסברים נוספים בתורת הרבי^[16].

דמי חנוכה רוחניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף למשמעות הפשוטה של נתינת דמי חנוכה, קרא הרבי להעניק דמי חנוכה גם במשמעות הרחבה יותר. כך לדוגמה הורה הרבי בשנת תשמ"ז שהבעל יעניק לאשתו עזרה בהפיכת הבית לבית חב"ד כ'דמי חנוכה' וכן האשה לבעלה^[17], וכן שהילדים יבקשו מהוריהם כ'דמי חנוכה' רוחניים שיהפכו את החדר שלהם ל'בית חב"ד'.

הרבי כינה סוג זה של דמי חנוכה בשם "דמי חנוכה הפנימיים" ו"דמי חנוכה האמיתיים".

בשיחת שבת פרשת מקץ, שבת חנוכה תשנ"ב אמר הרבי^[18]:

ויהי רצון שעוד לפני ההוספה בעניני חנוכה במעשה בפועל יתן הקב"ה "מעות חנוכה" (ולא רק באופן של מתנה, אלא גם באופן של תשלום חוב) ל"נער ישראל ואוהבהו" בהענין הכי נחוץ ומוכרח - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי דוד מלכא משיחא

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות התמימים בארצות הברית הרב יוסף יצחק קעלער תשע"ט, פרק 'דמי חנוכה'

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג נתינת דמי חנוכה על ידי רבותינו נשיאינו הרבי מדבר על דמי חנוכה
הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תנש"א) (החלוקה של שנת תשנ"ב)
הרב מרדכי מנשה לאופר, דמי חנוכה (א) ● דמי חנוכה (ב)
הרב מרדכי מנשה לאופר, "דמי חנוכה" בכינוסי "צבאות ה'" במגזין התקשרות מספר 753
מנחם גרליצקי, סופגניית בוטיק עם מחית חצילים? אני מעדיף דמי חנוכה!
ישראל רייס, מדוע מחלקים דמי חנוכה?
מהו הטעם למנהג לחלק דמי חנוכה? (אנגלית) מתוך מגזין א חסידישע דערהער

הערות שוליים

↑ שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.
↑ נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35
↑ לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.
↑ ראו גם במכתב א' ויגש תשל"ט שנדפס בשבועון בית משיח גליון 1204 עמוד 17 שכן הוא בנוגע לכל דמי חנוכה, שכאשר אדם נותן לחברו ממון שאיתו הוא היה יכול לקנות חיי נפשו, הוא מתקשר עמו בקשר נפשי.
↑ בשנת תשמ"ז בשיחה לילדים בליל נר ז' דחנוכה שחל ביום חמישי, אמר הרבי שכעת יחלקו דמי חנוכה וזו הפעם האחרונה היות ומחר לא יקבלו, היות וההדלקה האחרונה היא בערב שבת, ומשם מוכח שאת מעות החנוכה מחלקים לאחר הדלקת הנרות, ובערב שבת לא ניתן מכיון שמיד אחרי הדלקת נרות החנוכה מדליקים נרות שבת.
↑ היום יום כ"ח כסלו.
↑ ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161011/שטר-של-100-דולר-שנתן-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he צילום שטר של מאה דולר שהוענק כדמי חנוכה לבתו מרת חנה]. אמיתות התיעוד מוטלת בספק.
↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163. שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.
↑ ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210.
↑ דמי חנוכה באביב, עדותו של ר' אלי כהן, גליון 'הסיפור שלי' פרשת וארא ג' שבט תשפ"ד.
↑ הרבי הקפיד לאורך השנים לחלק דמי חנוכה דווקא במטבעות, וכאשר חילק דולרים בימי ראשון של חג החנוכה - אירע וחילק מטבע בצירוף לשטר של הדולר, כפי המתאים למנהגו.
↑ הוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ו, עמוד 543 על יסוד סיפורו של 'גבריאל נושא חן' שהביא לרבי כסף לצדקה מהמשכון שקיבלה אשתו על התכשיטים ומירקה וצחצחה את המטבעות והדבר גרם לנחת רוח מיוחדת.
↑ ממכתב א' וידש תשל"ט. בית משיח גליון 1204 עמוד 17.
↑ תשל"ח, תשמ"ח, תשמ"ט, תנש"א, תשנ"ב.
↑ התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159
↑ מכתב מנר שמיני תשל"ג, ועוד.
↑ שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132.
↑ ראו גם על דרך זה בשיחת שבת פרשת מקץ תשי"ח.

[1] שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.

[2] נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35

[3] לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.

[4] ראו גם במכתב א' ויגש תשל"ט שנדפס בשבועון בית משיח גליון 1204 עמוד 17 שכן הוא בנוגע לכל דמי חנוכה, שכאשר אדם נותן לחברו ממון שאיתו הוא היה יכול לקנות חיי נפשו, הוא מתקשר עמו בקשר נפשי.

[5] בשנת תשמ"ז בשיחה לילדים בליל נר ז' דחנוכה שחל ביום חמישי, אמר הרבי שכעת יחלקו דמי חנוכה וזו הפעם האחרונה היות ומחר לא יקבלו, היות וההדלקה האחרונה היא בערב שבת, ומשם מוכח שאת מעות החנוכה מחלקים לאחר הדלקת הנרות, ובערב שבת לא ניתן מכיון שמיד אחרי הדלקת נרות החנוכה מדליקים נרות שבת.

[6] היום יום כ"ח כסלו.

[7] ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161011/שטר-של-100-דולר-שנתן-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he צילום שטר של מאה דולר שהוענק כדמי חנוכה לבתו מרת חנה]. אמיתות התיעוד מוטלת בספק.

[8] ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163. שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.

[9] ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210.

[10] דמי חנוכה באביב, עדותו של ר' אלי כהן, גליון 'הסיפור שלי' פרשת וארא ג' שבט תשפ"ד.

[11] הרבי הקפיד לאורך השנים לחלק דמי חנוכה דווקא במטבעות, וכאשר חילק דולרים בימי ראשון של חג החנוכה - אירע וחילק מטבע בצירוף לשטר של הדולר, כפי המתאים למנהגו.

[12] הוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ו, עמוד 543 על יסוד סיפורו של 'גבריאל נושא חן' שהביא לרבי כסף לצדקה מהמשכון שקיבלה אשתו על התכשיטים ומירקה וצחצחה את המטבעות והדבר גרם לנחת רוח מיוחדת.

[13] ממכתב א' וידש תשל"ט. בית משיח גליון 1204 עמוד 17.

[14] תשל"ח, תשמ"ח, תשמ"ט, תנש"א, תשנ"ב.

[15] התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159

[16] מכתב מנר שמיני תשל"ג, ועוד.

[17] שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132.

[18] ראו גם על דרך זה בשיחת שבת פרשת מקץ תשי"ח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמי חנוכה מהרבי]]
+[[קובץ:חנוכה געלט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|דמי חנוכה מהרבי]]
-[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]
+'''דמי חנוכה''' (נקראים גם '''מעות חנוכה'''; וב[[אידיש]] '''חנוכה געֶלט''') הוא שמו של [[מנהג]] נתינת כסף ל[[ילדים]] ב[[חג החנוכה]], על מנת לחנכם ל[[צדקה]]. [[הרבי]] עודד וביאר קיום מנהג זה ובמהלך השנים חילק בעצמו פעמים רבות דמי חנוכה לקהל. כמו כן חילק דמי חנוכה לתלמידי [[תומכי תמימים 770|הישיבה ב-770]], וכן הורה לתת בשמו ל[[חיילי צה"ל]] ב[[ארץ ישראל]].
-'''דמי חנוכה''' הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים ב[[חג החנוכה]] על מנת לחנכם ל[[צדקה]]. [[הרבי]] חילק מעות לתלמידי הישיבה ב[[770]] וכן הורה לתת משמו לחיילי צה"ל ב[[ישראל]]. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.
 ==טעם המנהג==
-מכתבו{{הערת שוליים|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}} של [[הרבי]] בהסבר טעם המנהג: {{ציטוט|תוכן="בנוגע להוראות חנוכה, הרי בפשטות יש בזה שני עניינים: א) חנוכת [[בית המקדש]] ו[[המזבח]], ב) מלשון [[חינוך]], חנוך לנער, כולל כל אחד ואחד מישראל, כי נער ישראל. זאת אומרת, שכמו שהיה פינוי וטיהור וחינוך בית-המקדש, כן צריך להיות בכל אחד ואחד מישראל שהוא גם-כן משכן ומקדש לה'.
+[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]
+אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&pgnum=194 שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174].}},
+[[הרבי]] הסביר במכתב{{הערה|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג:
+{{ציטוט|תוכן="לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
-ומובן אשר ביחד עם החינוך שצריך כל אחד לחנך את עצמו, ואפילו כולנו חכמים וכו', כיוון שעל האדם להוסיף ב"נר מצווה ותורה אור" מיום ליום, הוא חינוך הבנים והבנות ועוד ביתר הדגשה, שחוב זה מוטל בייחוד על ההורים, וחינוך זה צריך להיות "על-פי דרכו", היינו באופן שיהיה מובן ומתקבל על הנער.
+אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
-ומכאן לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם – מזון, לבוש, בית – אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
+וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}}
-אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" – כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
+למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים{{הערה|לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.}}:
+*בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות.
+*חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות.
+*על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד".
+*את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השניה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול.
-וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים."}}
+===קירוב הגאולה וחיזוק ההתקשרות===
+בשנת תשל"ח התבטא הרבי כי נתינת דמי חנוכה מזרזת את הגאולה, היות שבמקום להשתמש בזה לדברי חולין מנצלים זאת לקדושה, בדוגמת נתינת הצדקה עליה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
+בשבת [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, אמר הרבי שנתינת דמי חנוכה בפרסום המתאים ובהוספה והרחבה, יש בה כדי לחזק את ה[[התקשרות]] לרבותינו נשיאינו{{הערה|ראו גם במכתב א' ויגש תשל"ט שנדפס בשבועון בית משיח גליון 1204 עמוד 17 שכן הוא בנוגע לכל דמי חנוכה, שכאשר אדם נותן לחברו ממון שאיתו הוא היה יכול לקנות חיי נפשו, הוא מתקשר עמו בקשר נפשי.}}.
+==הוראות ומנהגים בדמי חנוכה==
+[[קובץ:דמי חנוכה.jpg|ממוזער|בהקדמת קיצור הלכות [[חנוכה]] בספר [[שבח המועדים]] הובאו נקודות של [[מבצע חנוכה]], בין היתר היה כתוב: "להשתדל שכל ילדי ישראל, ילדים וגם ילדות, יקבלו מעות חנוכה", ועל כך הוסיף הרבי: {{ש}}'''1) מה טוב אשר''' [גם הילדים יתנו מעות חנוכה לחבריהם והילדות לחברותיהן].]]
+*יש להעניק דמי חנוכה אחרי הדלקת ה[[חנוכיה]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ז]] בשיחה לילדים בליל נר ז' דחנוכה שחל ביום חמישי, אמר הרבי שכעת יחלקו דמי חנוכה וזו הפעם האחרונה היות ומחר לא יקבלו, היות וההדלקה האחרונה היא בערב שבת, ומשם מוכח שאת מעות החנוכה מחלקים לאחר הדלקת הנרות, ובערב שבת לא ניתן מכיון שמיד אחרי הדלקת נרות החנוכה מדליקים [[נרות שבת]].}}.
+*יש להוסיף מידי ערב בנתינת דמי חנוכה.
+*[[רבותינו נשיאינו]] נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ח כסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}} בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובלילה הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
+* נהוג לתת גם למבוגרים ונשואים וכן [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחרי ה[[חתונה]]{{הערה|1=ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161011/שטר-של-100-דולר-שנתן-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he צילום שטר של מאה דולר שהוענק כדמי חנוכה לבתו מרת חנה]. אמיתות התיעוד מוטלת בספק.}}, וכן גם לחתניו{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&pgnum=194 שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174].}}.
+*אלו שלא נתנו וקיבלו בחנוכה יכולים להשלים גם לאחר החג{{הערה|ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210.}} (והרבי עצמו חילק לעיתים דמי חנוכה גם זמן רב לפני החג{{הערה|1='''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/01/448.-Vaeira-5784.pdf דמי חנוכה באביב]''', עדותו של ר' אלי כהן, גליון 'הסיפור שלי' פרשת וארא ג' שבט תשפ"ד.}}.
+*יש לתת 'דמי חנוכה' דווקא מטבעות{{הערה|הרבי הקפיד לאורך השנים לחלק דמי חנוכה דווקא במטבעות, וכאשר [[חלוקת דולרים|חילק דולרים]] בימי ראשון של חג החנוכה - אירע וחילק מטבע בצירוף לשטר של הדולר, כפי המתאים למנהגו.}} חדשים ונוצצים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=556 הוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ו, עמוד 543] על יסוד סיפורו של 'גבריאל נושא חן' שהביא לרבי כסף לצדקה מהמשכון שקיבלה אשתו על התכשיטים ומירקה וצחצחה את המטבעות והדבר גרם לנחת רוח מיוחדת.}}.
+==אצל הרבי==
+הרבי הוא הראשון מרבותינו נשיאינו שחידש את הענקת דמי חנוכה לציבור הרחב, מעבר לבני המשפחה הקרובים. הרבי אף התייחס למשמעות נתינה דמי חנוכה והסביר שבנתינה זו מודגש שהרבי ומי שמקבל את הדמי חנוכה מתקשרים בקשר נפשי{{הערה|ממכתב א' וידש תשל"ט. בית משיח גליון 1204 עמוד 17.}}.
+[[הרבי]] עורר אף ב[[דבר מלכות ויצא|שיחותיו]] כמה פעמים אודות החשיבות שיש בנתינת [[דמי חנוכה]].
+===לתלמידי המוסדות===
+בנר חמישי של חנוכה [[תשי"ב]], קרא הרבי ל[[חדר הרבי|חדרו]] ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדר הלימוד]] ב{{קח|לימוד |חסידות}}. הרבי אמר לפניהם [[שיחה]] ובסיומה (תוך כדי בכיות) הודיע שיתן להם דמי חנוכה מקופת רבי, ו"כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך". לאחר מכן חילק הרבי לכל אחד מהנוכחים מטבע אחד מכסף.
+הנהגה זו - של חלוקת דמי חנוכה מידו הקדושה לבחורים ב-770 - נמשכה עד שנת [[תש"כ]].
+כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]]. הוא הורה להנהלת המוסדות לערוך [[התוועדות]] ובה לחלק בשמו דמי חנוכה לתלמידים.
+כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה ל[[ילדים]] במוסדות שונים.
+===לחיילי צה"ל===
+בשנת [[תשל"ד]], בעיצומה של [[מלחמת יום כיפור]], הורה הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]] באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים. עבור החסידים שהשתתפו במבצע נשלחו גם כן דמי חנוכה מהרבי.
+===לחיילי צבאות ה'===
+החל משנת [[תשמ"א]], כאשר מתקיימים [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים ע"מ לחלק לילדים - שנים או שלושה מטבעות (שני מטבעות - אחד ל[[צדקה]] ואחד כדמי חנוכה; או שלושה - כאשר השלישי הוא על מנת לעשות בו כראות עיניהם).
+===לציבור הרחב===
+בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תשמ"ט]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]].}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.
+בין השנים תשל"ט-תשמ"ז, חילק הרבי את דמי החנוכה באמצעות ה[[טנקיסטים]].
+===הרבי מקבל דמי חנוכה===
+בנר שלישי של חנוכה תשנ"ב הכניסו חסידים לרבי 62 מהדורות חדשות של [[ספר התניא]], שהודפסו במדינות חבר העמים.
+הרבי שמח מאוד לקבל את הספרים, והתבטא שאלו דמי החנוכה הגדולים ביותר שיהודי יכול לקבל.
 ==ההוראה מנתינת המטבעות==
-הרבי הסביר{{הערת שוליים|התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159}} את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:
+[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[עיתון]] במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
-{{ציטוט|תוכן="ההוראה מנתינת המטבעות היא – שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל – "המעשה הוא העיקר"!
+הרבי הסביר{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ח]] כרך ב, עמ' 159}} את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:
+{{ציטוט|תוכן="ההוראה מנתינת המטבעות היא - שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל - "המעשה הוא העיקר"!
+פירוש הדברים: טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של [[זהב]] וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
+ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה - שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא ייתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמה לזה בתורה - מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."}}
+בנוסף להסבר זה, מצויים הסברים נוספים בתורת הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10634 מכתב מנר שמיני תשל"ג], ועוד.}}.
+==דמי חנוכה רוחניים==
+בנוסף למשמעות הפשוטה של נתינת דמי חנוכה, קרא הרבי להעניק דמי חנוכה גם במשמעות הרחבה יותר. כך לדוגמה הורה הרבי בשנת [[תשמ"ז]] שהבעל יעניק לאשתו עזרה בהפיכת הבית ל[[בית חב"ד]] כ'דמי חנוכה' וכן האשה לבעלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=129 שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132].}}, וכן שהילדים יבקשו מהוריהם כ'דמי חנוכה' רוחניים שיהפכו את החדר שלהם ל'בית חב"ד'.
-פירוש הדברים:
+הרבי כינה סוג זה של דמי חנוכה בשם "דמי חנוכה הפנימיים" ו"דמי חנוכה האמיתיים".
-טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של זהב וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
+בשיחת שבת [[פרשת מקץ]], שבת חנוכה [[תשנ"ב]] אמר הרבי{{הערה|1=ראו גם על דרך זה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/21/27 שיחת שבת פרשת מקץ תשי"ח].}}:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויהי רצון שעוד לפני ההוספה בעניני חנוכה במעשה בפועל יתן [[הקב"ה]] "מעות חנוכה" (ולא רק באופן של מתנה, אלא גם באופן של תשלום חוב) ל"נער ישראל ואוהבהו" בהענין הכי נחוץ ומוכרח - להביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]] על ידי [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]]}}
-ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה – שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא יתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמא לזה בתורה – מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."}}
+==לקריאה נוספת==
+*'''תולדות התמימים בארצות הברית''' הרב יוסף יצחק קעלער תשע"ט, פרק 'דמי חנוכה'
-==זמן החלוקה==
+==קישורים חיצוניים==
-[[רבותינו נשיאינו]] נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/כ"ח כסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}, [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וכן גם לחתניו.
+*'''[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/רבי-יומי-מנהג-נתינת-דמי-חנוכה/ מנהג נתינת דמי חנוכה על ידי רבותינו נשיאינו]''' {{וידפו}} הרבי מדבר על דמי חנוכה
+*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1052355 הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תנש"א)]{{וידאו}} ([https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/צפו-בתיעוד-הרבי-מחלק-דמי-חנוכה/ החלוקה של שנת תשנ"ב]) {{וידאו}}
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://chabad-il.org/hit/hit229.htm#4 דמי חנוכה (א)]''' ● '''[http://chabad-il.org/hit/hit230.htm#4 דמי חנוכה (ב)]'''
+*{{קישור התקשרות צאח|1237|5506|753|"דמי חנוכה" בכינוסי "צבאות ה'"|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}
+*מנחם גרליצקי, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3154899 סופגניית בוטיק עם מחית חצילים? אני מעדיף דמי חנוכה!]''' {{בית חבד}}
+*ישראל רייס, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/598679 מדוע מחלקים דמי חנוכה?]''' {{בית חבד}}
+*'''[https://anash.org/why-do-we-give-chanukah-gelt/ מהו הטעם למנהג לחלק דמי חנוכה?]''' (אנגלית) {{אנש}} מתוך מגזין [[א חסידישע דערהער]]
-בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובליל הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
+{{חנוכה}}
-{{ערך מורחב|ערך=מטבעות#דמי חנוכה|חלוקתו ע"י הרבי}}
+{{במחיצת הרבי}}
-==קישורים חיצונים==
-*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1052355 הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תשנ"א)]{{וידאו}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:חנוכה]]
 [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

חנוכה
נס חנוכה	יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן
חג החנוכה	מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן
נרות חנוכה	הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה
ניגונים	הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי