דבר מלכות שבועות (ב'): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעריכה}} {{ציטוט-צף|ועיקר כל העיקרים – שמהקריאה והלימוד בתורה בענין הדלקת הנרות והקטרת ה...") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ציטוט-צף|ויהי רצון, שתיכף ומיד יקויים בפועל ה"נמי לכם" – קץ וסיום הגלות. ובמילא ישנו הסיום דיום (הראשון ד)חג השבועות, ועאכו"כ ההמשך דיום השני דחג השבועות שנת "אראנו נפלאות" – בגאולה האמיתית והשלימה, כך, שבמקום היותו יו"ט שני של '''גליות''' – נעשה הוא מיד היום '''דקיבוץ''' גליות דכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו";{{ש}}והולכים כולם ביחד לארצנו הקדושה, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק השלישי, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם", כולל גם קרבנות של תודה ושמחה שמן הסתם יקריבו בקשר עם ה"קץ" ("נמי לכם") והגאולה, ובמכש"כ וק"ו וכו' מיחיד שיצא מבית האסורים.|סימן ג' - תרגום ללה"ק}} | |||
{{ציטוט-צף| | |||
'''דבר מלכות שבועות (ב')''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בליל ב' ד[[חג השבועות]] [[תנש"א]], לקהל שיחיו שחזרו מה[[תהלוכה]]. השיחה [[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן על ידי הרבי ב[[אידיש]]. | '''דבר מלכות שבועות (ב')''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בליל ב' ד[[חג השבועות]] [[תנש"א]], לקהל שיחיו שחזרו מה[[תהלוכה]]. השיחה [[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן על ידי הרבי ב[[אידיש]]. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
{{ | בנוגע לחג השבועות אומרים חז"ל: "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" – שצריך לשמוח בחג במאכל ובמשתה{{הערה|"נמי לכם" ולא רק לה', כמו ללמוד בבית המדרש.}}, כי החידוש של [[מתן תורה]] הוא החיבור דאלוקות דווקא עם הגוף הגשמי של בני ישראל וגשמיות העולם. | ||
השלימות דגילוי אלוקות למטה בגשמיות ("לכם") ש"כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה" תהיה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|"נמי לכם" בגימטריא "קץ".}}, שגם יתבטא בסעודה גשמית (כמו בעצרת "דבעינן נמי לכם"). | |||
ויש לקשר זאת עם שלושת רועי ישראל: [[דוד המלך]] ו[[הבעש"ט]], שיום הסתלקותם ב[[חג השבועות]] ו"פועלים ישועות", וכן למשה רבינו מקבל התורה, ('''מ'''שה '''ד'''וד '''י'''שראל ר"ת '''מי"ד''', המרמז על לשון חז"ל "מיד הן נגאלין"), ששלושתם קשורים לגאולה שצריכה לבוא מיד, "מיד" בזמן גשמי: | |||
משה הוא גואל ראשון ואחרון, ישראל - כמענה המשיח אליו על שאלתו "אימתי אתי מר" – כשיפוצו מעיינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ודוד - "מלכא משיחא". | |||
ויהי רצון שיהיה קץ וסיום הגלות, ונקבץ כל בני ישראל כבר בחג זה לארצנו הקדושה ולבית המקדש השלישי, ושם נקריב קרבנות כולל התודה והשמחה בקשר עם הקץ והגאולה. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]] | * [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/ | * השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/02_ליל_ב_דשבועות.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAZVQ1bGV2RVZ3YUk/view?usp=drive_link&resourcekey=0-_d2ui5EDBrzHJthv_gSOvA תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1BGMtl1aJnIhbAoI4b5D8Mc-OYWvlNCtRo8CLou4WBco/edit?usp=drive_link גרסת טקסט]''' | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:22, 16 ביולי 2023
| " | ויהי רצון, שתיכף ומיד יקויים בפועל ה"נמי לכם" – קץ וסיום הגלות. ובמילא ישנו הסיום דיום (הראשון ד)חג השבועות, ועאכו"כ ההמשך דיום השני דחג השבועות שנת "אראנו נפלאות" – בגאולה האמיתית והשלימה, כך, שבמקום היותו יו"ט שני של גליות – נעשה הוא מיד היום דקיבוץ גליות דכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"; והולכים כולם ביחד לארצנו הקדושה, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק השלישי, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם", כולל גם קרבנות של תודה ושמחה שמן הסתם יקריבו בקשר עם ה"קץ" ("נמי לכם") והגאולה, ובמכש"כ וק"ו וכו' מיחיד שיצא מבית האסורים. |
" |
– סימן ג' - תרגום ללה"ק | ||
דבר מלכות שבועות (ב') היא שיחה שאמר הרבי בליל ב' דחג השבועות תנש"א, לקהל שיחיו שחזרו מהתהלוכה. השיחה הוגהה לאחר מכן על ידי הרבי באידיש.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לחג השבועות אומרים חז"ל: "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" – שצריך לשמוח בחג במאכל ובמשתה[1], כי החידוש של מתן תורה הוא החיבור דאלוקות דווקא עם הגוף הגשמי של בני ישראל וגשמיות העולם.
השלימות דגילוי אלוקות למטה בגשמיות ("לכם") ש"כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה" תהיה בגאולה האמיתית והשלימה[2], שגם יתבטא בסעודה גשמית (כמו בעצרת "דבעינן נמי לכם").
ויש לקשר זאת עם שלושת רועי ישראל: דוד המלך והבעש"ט, שיום הסתלקותם בחג השבועות ו"פועלים ישועות", וכן למשה רבינו מקבל התורה, (משה דוד ישראל ר"ת מי"ד, המרמז על לשון חז"ל "מיד הן נגאלין"), ששלושתם קשורים לגאולה שצריכה לבוא מיד, "מיד" בזמן גשמי:
משה הוא גואל ראשון ואחרון, ישראל - כמענה המשיח אליו על שאלתו "אימתי אתי מר" – כשיפוצו מעיינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ודוד - "מלכא משיחא".
ויהי רצון שיהיה קץ וסיום הגלות, ונקבץ כל בני ישראל כבר בחג זה לארצנו הקדושה ולבית המקדש השלישי, ושם נקריב קרבנות כולל התודה והשמחה בקשר עם הקץ והגאולה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |