ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ישיבה גדולה: נוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 98: שורה 98:
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי בלוי - מנהל כללי אהלי תורה.
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי בלוי - מנהל כללי אהלי תורה.
*הרב אלחנן שי׳ לשס - מנהל ישי״ג - זאל, ומשגיח
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.
שורה 107: שורה 108:
*הרב [[ישראל נח רייטשיק]] -ר"מ
*הרב [[ישראל נח רייטשיק]] -ר"מ
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]  
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב קארף משפיע כללי של הזאל
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - משפיע.
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].

גרסה מ־08:50, 30 בספטמבר 2022

אהלי תורה

מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

הסטוריית הישיבה

זאל הישיבה הגדולה

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב אברהם חיים שטערן.

יחס הרבי לישיבה

המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

הוצאה לאור

מבני הישיבה

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[3].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[4].

ועד הישיבה

בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.

  • הרב יוסף הכהן רוזנפלד
  • הרב שלום דובער רוזנפלד
  • הרב שמואל ברוק
  • הרב זלמן חן
  • הרב שלום רבקין
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צוות הישיבה

ישיבה קטנה

ישיבה גדולה

סמל המוסד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך


הערות שוליים

  1. בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
  2. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  3. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].
  4. ראה בדיווח כאן