ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 86: | שורה 86: | ||
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]]. | *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]]. | ||
*הרב שמואל שור - [[משפיע]]. | *הרב שמואל שור - [[משפיע]]. | ||
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב | |||
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב | |||
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]]. | *הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]]. | ||
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]]. | *הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]]. | ||
גרסה מ־04:04, 21 ביוני 2021
| אהלי תורה | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה | |
| אפיון | ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה |
| תאריך יסוד | תשט"ז |
| מיקום | קראון הייטס |
| מייסד | הרב מיכאל טייטלבוים |
| ראש הישיבה | הרב ישראל פרידמן (ישי"ג) |
| משגיח ראשי | הרב אלחנן לשס (ישי"ג) |
| משפיע ראשי | הרב נחמן שפירא (ישי"ג) |
| מנהל גשמי | הרב יוסף רוזנפלד |
| מספר תלמידים | 300 (ישי"ג) |
| קובץ הערות | קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים. |
ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
הסטוריית הישיבה
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב אברהם חיים שטערן.
יחס הרבי לישיבה
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
הוצאה לאור
- משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
- מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש בראשות הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי.
- בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם 'אהלי תורה'.
מבני הישיבה
הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[3].
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
ועד הישיבה
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.
- הרב יוסף הכהן רוזנפלד
- הרב שלום דובער רוזנפלד
- הרב שמואל ברוק
- הרב זלמן חן
- הרב שלום רבקין
צוות הישיבה גדולה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי.
- הרב אלחנן לשס - משגיח ראשי ומנהל רוחני.
- הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח
- הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין-משגיח
- הרב משה טייטלבוים-משפיע
- הרב ניסן דייטש-מנהל
- הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ
- הרב רפאל פנחס קארף - משפיע.
- הרב שלום חריטונוב - משפיע.
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שמואל טוביה קליין-משיב
- הרב מנחם מענדל ברונר-משיב
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - ר"מ.
- הרב מאיר שלמה קפלן - ר"מ ומשפיע.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד - תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו - תש"פ).
- הרב אליהו חיים רויטבלט
- הרב אהרן ליב רסקין
- הרב יעקב יהודה ליב אלטיין
- הרב זעליג כצמן
- הרב שמואל הבר
ראו גם
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך
הערות שוליים
- ↑ בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
- ↑ בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
- ↑ הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].