ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | ||
||מנהל גשמי=מנהל כללי הרב מנחם גנדל | ||מנהל גשמי=מנהל כללי הרב מנחם גנדל | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים=לבנתיים מחוסר בתלמידים נסגרה הישיבה | ||
|||מפה= | |||מפה= | ||
}} | }} |
גרסה מ־22:31, 8 במרץ 2021
חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
---|---|
[[קובץ:|250px]] סיום הרמב"ם בישיבה | |
אפיון | ישיבה גדולה |
תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
מיקום | נוף הגליל |
מייסד | הרב דוד נחשון |
ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
מנהל גשמי | מנהל כללי הרב מנחם גנדל |
מספר תלמידים | לבנתיים מחוסר בתלמידים נסגרה הישיבה |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל. הישיבה מונה כ-25 תמימים[1].
מענות הרבי להקמת הישיבה
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכה
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולה
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
לבנתיים עד להודעה חדשה נסגרה הישיבה מחוסר בתלמידים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
- הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ נכון לשנת תש"פ