מנחם מענדל גלוכובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מ.מ. גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|הרב גלוכובסקי בחגיגת סיום הרמב"ם ([[תשפ"ד]]) ולצידו ר' [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] ממנהלי [[צא"ח בארץ הקודש]]]] | [[קובץ:מ.מ. גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|הרב גלוכובסקי בחגיגת סיום הרמב"ם ([[תשפ"ד]]) ולצידו ר' [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] ממנהלי [[צא"ח בארץ הקודש]]]] | ||
הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' ( | הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (נולד ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], 10 במאי 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== |
גרסה מ־14:14, 13 ביוני 2024
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (נולד בכ"ט אייר תשט"ז, 10 במאי 1956) הינו משלוחי הרבי לארץ הקודש, סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד ומרכז העיר רחובות.
תולדות חיים
נולד בדטרויט לאביו הרב אברהם יעקב גלוכובסקי ולאימו מרת פרידה בכ"ט אייר תשט"ז. בגיל 3 העתיקה משפחתו את מושבם לעיר טורונטו במדינת קנדה שם גדל.
בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים 770 ותומכי תמימים ברינוא. נשלח על ידי הרבי כחלק מקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד במסגרת מבצע יבנה וחכמיה, וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב זושא אלפרוביץ' לייסד את ישיבת תומכי תמימים סיאטל, שם שהה כשנתיים.
עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב מאיר ברנדסדורפר.
בשנת תשל"ח נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי לארץ הקודש כחלק מקבוצת 'השלוחים לארץ הקודש'[1].
בשנת תשל"ט, נשא את רעייתו רחל ביילא, בתו של הרב חיים אליהו מישולובין.
רבנות קהילת חב"ד ברחובות
בשנת תשל"ט הורה הרבי לשלוחים לארץ הקודש ללמוד ולקבל סמיכה לרבנות וגם לדייינות, ולהשתדל להתמנות למשרות רבנות[2], ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות המשפיע הרב ר' מענדל פוטרפס ור' זושא וילימובסקי, ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ברחובות, כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד בלוד למלא את מקומו של הרב שרגא מלך קפלן רב קהילת חב"ד בלוד, שנפטר באותה תקופה.
בשלהי חודש ניסן תשמ"א כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: "וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. אזכיר על הציון"[3]. אלא שהרב שלמה גלעדי חבר קהילת חב"ד ברחובות ומנהל בית ספר למלאכה, טען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב הקהילה. ומכיון שהיו שני חסידים עם הוראה דומה, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב שמחה קוק - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות בקרב בני הקהילה. בבחירות - שנערכו בחודש תמוז תשמ"א השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות[4]. יש המספרים[5] שהרבי הביע באוזני הרב בנימין גורדצקי תרעומת גדולה על עצם ההעזה של אי מי לעמוד לבחירות מול שלוחו לארץ הקודש[6].
מאז היבחרו ועד היום פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, בית חב"ד ובית כנסת. לצד זאת, משמש גם כמשפיע פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו מבוקר עד ערב, בכל נושא גשמי או רוחני.
בשנת תשע"ז הקים הרב גלוכובסקי את מרכז אור הבית ברחובות. במרכז עשרות טיפולים זוגיים ומשפחתיים לאנ"ש במחיר מסובסד.
סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד
בשנות הנו"נים הרב ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד, מינה את הרב גלוכובסקי לסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב דוד חנזין[דרוש מקור]. בכ"ט טבת תשנ"ב עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים, הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי מנהיג של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה" ומדברי הרבי הובן כי הרבי מסכים לתפקידו כאחד ממנהיגי הבית דין, דהיינו סגן מזכיר הבית דין.
בשנים קודמות בהוראת הרבי, משרדי בית הדין הועברו לקרית מלאכי מקום מגוריו של מזכיר בי"ד הרב ירוסלבסקי. ומסיבה שאינה ברורה כעבור כמה שנים, עברו משרדי בית דין לעיר רחובות והרב גלוכובסקי מנהל בפועל את משרדי בית הדין יחד עם יד ימינו הרב זלמן נוב ובנו הרב יצחק נוב.
הרב גלוכובסקי מוסיף חברים לבית דין
באייר תשפ"ד הרב גלוכובסקי הוביל מהלך בבית הדין, שהביא למהלכים דרמטיים בתוך בית הדין.
בכ"ו אייר תשפ"ד, נקראו חברי בית הדין לאסיפה, במהלכה הוביל הרב מנחם מנדל גלוכובסקי מהלך לצירוף שישה רבנים חדשים לבית הדין ובכך להכפיל כמעט את מספר חבריו מ-7 ל-13: הרב מאיר אשכנזי (כפר חב"ד), הרב מרדכי ביסטריצקי, הרב יוסף יצחק וולוסוב, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, הרב יעקב מנדלסון, הרב חיים קיז'נר[7]. המהלך נתקל תחילה בהתנגדות מתוך חברי בית הדין עצמו, אך לאחר מספר שעות בלבד, זכה המהלך לתמיכה בדיעבד של ארבעה חברי בית דין המהווים רוב מדוייק בבית הדין. יש לציין כי לא יצאה הודעת מינוי חתומה מטעם בית הדין.
שלושת הרבנים שלא נטלו חלק בדיונים ובהחלטות - הרב יוסף הכט, הרב משה הבלין והרב יוחנן גוראריה, פירסמו בשבועון בית משיח[8], מכתב נוקב בו הצהירו כי ההחלטה להוסיף ששה רבנים אין לה תוקף, ומינוי אחד הרבנים בעייתי בגלל קשר ישיר לאחד מחברי בית הדין. לטענות אלו הצטרפו חסידי חב"ד נוספים, ובין השאר אף הועלה הטענה שחברי הבית דין הנוספים אינם מייצגים את כלל חסידי חב"ד[9].
במכתב[10] – שלושת רבני הערים כותבים אל הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב ישראל יוסף הענדל והרב אברהם מיכאל הלפרין –כי הוספת החברים החדשים התקבלה שלא כדין ולא קיים רוב להחלטה ומבקשים להסיר מסדר היום את הוספת החברים ולהתכנס שוב להחליט בנושא. "באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך".
בקיץ תשנ"ב הצטרף הרב גלוכובסקי בברכת הרבי כחבר בהנהלת רשת אהלי יוסף יצחק[11].
מתוקף תפקידיו הוא מעורב במשך עשרות שנים בנעשה בקהילות חב"ד בארץ הקודש[דרושה הבהרה].
הדרכות מהפרטיזן
במשך מספר שנים, הרב גלוכובסקי קיבל הדרכות והשפעה רבה בכל התחומים מר' זושא וילימובסקי - הפרטיזן, ובמיוחד בתקופת התמנותו כרב קהילה. ר' זושא היה משפיע[12] ומורה דרך, אשר עמד לצידו בשנים הראשונות לכהונתו כרב הקהילה. ולמרות שהקשר נמשך אך מספר שנים, עד היום הרב גלוכובסקי מרבה לספר על ר' זושא, עצותיו המחכימות והדרכותיו המאירות את דרך העסקנות החב"דית.
בשנת תשע"ז, לרגל חתונה משפחתית, הוציאו במשפחת גלוכובסקי חיבור מפואר ובו תיעוד סיפורים עצות והדרכות שהעניק הפרטיזן לרב גלוכובסקי. החיבור נקרא: מה שסיפר לי ר' זושא - סיפורים, אמרות ושביבי חיים מהפרטיזן של הרבי. [13].
גם בענייני משיח הושפע מר' זושא, כפי שמסופר בשם הרב גלוכובסקי ב'מה שסיפר לי ר' זושא': "בכל עת מצוא היה שגור בפי ר' זושא את צמד המילים יחי המלך. מדובר על שנים רבות קודם השיחה של ב' ניסן תשמ"ח. מה עוד שר' זושא נפטר בחוהמ"ס תשמ"ז טרם אמירת השיחה".
אמונה איתנה בענייני משיח
הרב גלוכובסקי הינו בין הרבנים הבולטים שהצטרפו בשנות הנ' בלהט להתעוררות הרבי לפעול להבאת המשיח והפנמת ופרסום בשורת הגאולה כולל גם החיות והאמונה בין אנ"ש לצד פרסום גם ב"חוצה" שהרבי הוא המלך המשיח[14].
הראשון שעודד קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש
הרב גלוכובסקי היה מהראשונים שעמדו על הניסים והנפלאות של הרבי המתגלים על ידי האגרות קודש בזמן זה של העלם והסתר שאחרי כ"ז אדר וג' תמוז.
בראיונות שהעניק במהלך השנים לשבועון בית משיח[15] ולשבועון כפר חב"ד[16]- עורר וביאר על הקבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש אם כי גם חידד את המגבלות שבדבר שיש לקיים במקביל את הוראות הרבי כיצד לפתור ספיקות כמו בענייני תורה - כעצת רב מורה הוראה, במקרים רפואיים - בהתייעצות ברופא ידיד, בענייני הסתדרות - בהתייעצות בידידים מבינים.
משפחתו
- בנו, הרב חיים אליהו גלוכובסקי חתן הרב מענדל ווכטר - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שעל ידי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- בנו, הרב יוסף יצחק גלוכובסקי - שליח בקלסטר ניו ג'רזי.
- בנו, הרב שניאור זלמן גלוכובסקי - שליח בשכונת קריית הלאום, ראשון לציון.
- בנו, הרב יחיאל גלוכובסקי - שליח הרבי בפארק המדע רחובות-נס ציונה ורב קהילת ה״צעירים״ ברחובות.
- בנו, הרב אליעזר גלוכובסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק ושליח במרכז העסקים (מגדלי בסר) בני ברק.
- בנו, הרב שמואל גלוכובסקי - יד ימינו של אביו ורב קהילת האברכים וצעירי אנ"ש ברחובות.
- חתנו, הרב שלמה שטרנברג בן הרב אברהם שטרנברג- מנהל ישיבת חובבי תורה.
- חתנו, הרב גרשון הכהן בארענשטיין - ר"מ בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן, קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
- חתנו, הרב לוי מטוסוב - משפיע בישיבת אהלי תורה.
- חתנו, הרב משה ירוסלבסקי בן הרב זלמן ירוסלבסקי- ר"מ בישיבת מאור מנחם רחובות.
- בנו, הת' אברהם יעקב גלוכובסקי - תלמיד ושליח בישיבת חב"ד בדטרויט.
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח 274 תש"ס- ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בו גולל לראשונה את סיפור התמנותו לרבנות בקהילת רחובות כולל המענה המיוחד לפנות לרב המקומי, תפקיד רבני חב"ד, בית דין רבני חב"ד, פעילות בענייני משיח, תשובות באגרות קודש ועוד.
- שבועון כפר חב"ד, ראיון עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, לקראת ג' תמוז תשע"ד, גיליון 1561
- שבועון כפר חב"ד ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 1727
- מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד, ראיון עומק עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 2014 תשפ"ג: "הרבי העניק לנו את השליחות להביא את המשיח"
קישורים חיצוניים
- מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן. הרב גלוכובסקי מספר על סיפורים והדרכות שקיבל מהפרטיזן, וסיפור התמנותו כרבה של קהילת חב"ד רחובות, תשורה לחתונת גלוכובסקי, תשע"ז
- מדור שיעורי הרב גלוכובסקי, אתר חינוך יהודי jewish-education
- פרנסה בגשמיות וברוחניות, הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת jem - כסלו תשע"ז
- בעתה ובזמנה- בנו הילוד לקה בצהבת, הוא חשש כי הברית תידחה וביקש ברכה מהרבי, אבל רק מאוחר יותר גילה את האכפתיות ותשומת הלב שהרבי נתן לו. ראיון לחברת המדיה החב"דית jem
- אור הבית, מרכז טיפול זוגי ומשפחתי שהוקם על ידי הרב גלוכובסקי ופועל בהכוונתו
- המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו
- פודקסט עם הרב גלוכובסקי על שליחותו האישית
- הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42
- הרב גלוכובסקי בנאום סוער: צו השעה - אחדות החסידים, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ תחנות חייו מבוססות על אינפורמציה מתוך ראיון לשבועון בית משיח גיליון 274
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391.
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244
- ↑ מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות ולא החרימו אותם
- ↑ הרב יוסף בלוי בפרקי זכרונותיו
- ↑ על התמנותו כרבה של קהילת חב"ד, ראה גם בתשורה: מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן תשע"ז
- ↑ המהלך זוכה לעידודו ויש אומרים שהוא פרי יוזמתו של הרב יוסף יצחק אהרונוב ומעבר השני הרב משה שילת מתנגד נחרצות לתהליך
- ↑ גיליון 1412 עמוד 10.
- ↑ חב"ד אינפו, מי אמר בג"צ ולא קיבל?, באתר כ״ז באייר ה׳תשפ"ד
- ↑ שיחה: בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#שלושת רבני הערים תובעים דיון חוזר בהוספת חברים
- ↑ כפר חב"ד 2014 עמוד 40
- ↑ "המשפיע שלי" כפר חב"ד 2014 עמוד 38
- ↑ הנה דוגמא להדרכה להתקשרות לרבי שהעניק לו עם התמנותו לרבה של קהילת חב"ד רחובות: "לפני שנסעתי לשליחות לרחובות לשמש כרב, ביקשתי מר' זושא שיתן לי מילת הדרכה והוא אמר לי: "צריכים להזהר לא להיות אזוי ווי א כפרה נאכ'ן שחיטה".(כמו תרנגולת אחרי השחיטה) והסביר, רואים דבר מעניין בתרנגולות בכפרות, שלאחר שחיטתם ישנם כאלה שקופצים ורצים על רגליהם לכיוון לא מוגדר למשך זמן מסוים ללא ראש! והמשיך שכך גם אצלנו, פעמים רבות יש לנו מרץ רב ואנו מעוניינים לעשות פעולות גדולות ודברים טובים, אך צריכים לדעת שעלינו להיות מחוברים לראש – לרבי, ואז אנו נרוץ ונפעל בכיוון הנכון. אך אם ח"ו לא מחוברים לראש אזי זו ריצה ללא כיוון וריצה שלא מובילה לשום מקום"
- ↑ ראה לדוגמא הרב גלוכובסקי נזכר: מה עניתי למי שהפריע לקבלת פני משיח?, וכן הרב גלוכובסקי מניף דגל משיח באירוע בקהילת חב"ד רחובות ועוד
- ↑ גיליון 274
- ↑ 2014