תהלים פ"ו

תהילים פ"ו תְּפִלָּה לְדָוִד
א: תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי. ב: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱ-לֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ. ג: חָנֵּנִי ה' כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם. ד: שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא. ה: כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. ו: הַאֲזִינָה ה' תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי. ז: בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי. ח: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱ-לֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ. ט: כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ ה' וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ. י: כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱ-לֹהִים לְבַדֶּךָ. יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. יב: אוֹדְךָ ה' אֱ-לֹהַי בְּכָל לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם. יג: כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. יד: אֱ-לֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. טו: וְאַתָּה ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. טז: פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. יז: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.

תהילים פ"ו הוא המזמור ה-86 בספר תהילים.

דוד המלך משורר המזמור עוסק בתחינה לה' שיציל אותו מיד אויביו ושונאיו, וכולל שבחים שונים לקב"ה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ו ביום ההולדת ה-85, ועד ליום ההולדת ה-86.

תוכן המזמור

מזמור זה נאמר על ידי דוד המלך בשעה שגלה וברח מפני שאול המלך, וביקש מה' שישמור אותו ויושיע אותו מיד מבקשי נפשו, וקרא לעצמו 'עני ואביון' כיון שבשעת נידודיו בדרכים לא היו לו הצרכים הבסיסיים שלו מבלי לקבל סיוע בסתר מאנשים שונים. רז"ל דרשו שדוד אמר תפילה זו על זמן הגלות.

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "כמה וכמה תפילות על צרותיו ונגד שונאיו דואג ואחיתופל, וכמה תוארי שבחים להקב"ה, וכל יחיד יכול להתפלל בעת צרותיו".

את המזמור ניתן לחלק לארבעה חלקים:

• א. בקשה כללית שהתפילה תתקבל.
• ב. דברי שבח לקב"ה, ובקשה שהקב"ה יראה את הדרך הנכונה כיצד לנהוג כדי לעבוד אותו בלב שלם
• ג. המשורר מספר על השבח שישבח את הקב"ה כשיושיע אותו.
• ד. בקשה מהקב"ה שיצליח אותו מיד אויביו ושונאיו.

בתפילה

בנוסח ספרד וכן בקהילות החסידים בתפילת שחרית של יום חול לאחר הקדיש תתקבל שבסיום ובא לציון ולפני שיר של יום, אומרים פרק זה.

בימים של שמחה שאין אומרים תחנון, מדלגים גם על מזמור זה מפני שנאמר בו "בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ".

בחסידות

• כי עני ואביון עני - דווקא על ידי שדוד הרגיש מעצמו ביטול גמור כעני בפתח, יכול ה' למלאות את בקשותיו.
• שמח נפש עבדך - משמעות הבקשה היא גילוי פנימיות דרגת הנפש שבנשמה.
• יחד לבבי - בקשה שיתאחדו חיצוניות הלב עם פנימיות הלב שלמעלה ממדידה והגבלה.
• תנה עוזך לעבדך - האדם מצד עבודתו, מכונה בשם 'עבד', תואר המבטא את ריחוק הערך בינו לבין האדון, שלא יכול להגיע להזדהות קרובה ושלימה. הבקשה מהקב"ה היא שיתן בעבודתנו זו שהיא בבחינת יחודא תתאה את העוז והכח שלו, האור האלוקי שלמעלה מגדרי העולם.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – אודך ה' אלוקי

בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ז הלחין הרב יוסף יצחק ליפסקר לכבוד יום הולדת ה-85 של הרבי ניגון על המילים "אוֹדְךָ ה' אֱלֹקַי בְּכָל לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ ה' וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ: כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹקִים לְבַדֶּךָ: שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא.".

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק
• תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ו
• לשמיעת הניגון
• לשמיעת הניגון מושר על ידי חיילי צבאות ה'