תהלים ס"ז
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר |
|---|
|
" |
תהילים ס"ז הוא המזמור ה-67 בספר תהילים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ז ביום ההולדת ה-66, ועד ליום ההולדת ה-67.
תוכן המזמור ומחברו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נכבד מאוד כנודע, וגם נאמר על קיבוץ גלויות ועל מלחמת גוג ומגוג ובאותו פעם יהיה ה' אחד".
כמו המזמור הקודם, גם במזמור זה לא מופיע שם מחברו.
בסדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המזמור נכלל בסדר תפילת שחרית בימות החול[1], לפני אמירת ברוך שאמר.
לפי חלק מהנוסחים, אומרים את המזמור גם בסיום תפילת מנחה בימות החול הרגילים (מלבד בערבי שבת וחג), לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, וכחלק מנוסח קידוש לבנה, אך לא בנוסח חב"ד.
מקום נוסף בו אומרים את המזמור בסדר התפילה הוא בסדר ספירת העומר, כיון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכך גם מספר האותיות בפסוק האמצעי, ובשעת אמירת היום של הספירה, יש לכוון במחשבה את האות והמילה השייכים לאותו יום.
בתיקון חצות על פי נוסח האריז"ל אומרים את המזמור כחלק מתיקון לאה.
משמעותו הפנימית בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הקבלה ישנה התייחסות רבה למזמור זה[2], והמקובלים סידרו אותו בצורת 'מנורה' בעלת שבעת קנים, בשל העובדה שצורתו סימטרית, כשהוא כולל שבעה פסוקים (מלבד הפסוק הראשון, שהוא כעין 'כותרת' למזמור).
במזמור ישנם כמה הקבלות לברכת כהנים.
החיד"א כותב שהקב"ה הראה לדוד המלך מזמור זה כתוב על טס של זהב עשוי בצורת מנורה. והיה דוד המלך נושא זה המזמור כתוב ומצויר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת מנורה כשהיה יוצא למלחמה. והיה מכוון סודו והיה נוצח אותם ואויביו נופלים לפניו[3], וכתבו המקובלים שהרואה מזמור זה בצורת המנורה ימצא חן וחסד[4].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלקים יחננו ויברכנו - בקשת חן וברכה דווקא משם אלוקים למרות שהוא בחינת צמצום והעלם, היא מכיון שדווקא על ידי בירור העולם הגשמי השייך לשם אלוקים, נעשים כלי לקבל את הארת הפנים העליונה, "יאר פניו אתנו סלה"[5].
- יאר פניו אתנו סלה - אף שחיות הקליפות הוא מהקדושה, יכולים הם להילחם ולהסתיר על אלוקות, כי כלפי הקב"ה הכל 'כחשיכה כאורה', והפעולה של בני ישראל היא שהמשכת אור אין סוף בפנימיות באופן של הארת פנים תהיה 'אתנו' לבני ישראל דווקא, ואילו הקליפות יקבלו מבחינת אחוריים בלבד[6].
- יאר פניו אתנו סלה - הארת הפנים העליונה תלויה בכך שגם האדם מצידו הוא בבחינת הארת פנים (רק יחד איתנו), כי כמים הפנים לפנים כן לבד האדם לאדם, וזאת כאשר האדם מגיע לשמחה מהתבוננות בכך שהקב"ה אוהב אותו[7].
- לדעת בארץ דרכך - שיתגלו י"ג מידות הרחמים בהן מנהיג הקב"ה את העולם, וכולם יראו איך שהם רחמניות[8].
- ישמחו וירננו לאומים - לעתיד לבוא הגויים עצמם יזדככו ויהיו לגבי עם ישראל כזבולון לגבי יששכר, כמו קליפה השומרת ומגינה על הפרי, ולא יתנגדו לבני ישראל[8].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ בנוסח ספרד, עליו מבוסס הנוסח שתיקן אדמו"ר הזקן.
- ↑ ראו לדוגמא התייחסות קדומה לכך בערך אודות ספר התמונה.
- ↑ מדבר קדמות, מערכת ד' אות כ"ב.
- ↑ יראת א-ל לבעל הרוקח, הזכירו הרמ"א בתורת העולה סוף פרק כ'. סידור השל"ה.
- ↑ לקוטי דיבורים ג-ד עמוד 693.
- ↑ תורה אור וישלח כו, א.
- ↑ לקוטי תורה פרשת תבוא מג, ד.
- ↑ 8.0 8.1 יהל אור עמוד רל.