תהלים ז'

תהלים ז' שִׁגָּיוֹן לְדָוִד
א: שִׁגָּיוֹן, לְדָוִד:אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ, בֶּן יְמִינִי. ב: ה' אֱלֹקָי, בְּךָ חָסִיתִי; הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי. ג: פֶּן-יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי; פֹּרֵק, וְאֵין מַצִּיל. ד: ה' אֱלֹקַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת; אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי. ה: אִם גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע; וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. ו: יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי; וּכְבוֹדִי, לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. ז: קוּמָה ה', בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא, בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי; וְעוּרָה אֵלַי, מִשְׁפָּט צִוִּיתָ. ח: וַעֲדַת לְאֻמִּים, תְּסוֹבְבֶךָּ; וְעָלֶיהָ, לַמָּרוֹם שׁוּבָה. ט: ה', יָדִין עַמִּים: שָׁפְטֵנִי ה'; כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי. י: יִגְמָר נָא רַע, רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק; וּבֹחֵן לִבּוֹת, וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק. יא: מָגִנִּי עַל-אֱלֹקִים; מוֹשִׁיעַ, יִשְׁרֵי לֵב. יב: אֱלֹקִים, שׁוֹפֵט צַדִּיק; וְקֵל, זֹעֵם בְּכָל יוֹם. יג: אִם לֹא יָשׁוּב, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ; קַשְׁתּוֹ דָרַךְ, וַיְכוֹנְנֶהָ. יד: וְלוֹ, הֵכִין כְּלֵי מָוֶת; חִצָּיו, לְדֹלְקִים יִפְעָל. טו: הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן; וְהָרָה עָמָל, וְיָלַד שָׁקֶר. טז: בּוֹר כָּרָה, וַיַּחְפְּרֵהוּ; וַיִּפֹּל, בְּשַׁחַת יִפְעָל. יז: יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ; וְעַל קָדְקֳדוֹ, חֲמָסוֹ יֵרֵד. יח: אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ; וַאֲזַמְּרָה, שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.

תהלים ז, הוא פרק 7 מספר תהלים (פרק ז' גם במספור של תרגום השבעים), ופותח במילים אלה.

שגיון

המילה "שִׁגָּיוֹן", מופיעה בצורתה זאת בפעם היחידה בכל התנ"ך. בספר חבקוק מופיעה המילה, פעם נוספת, בהטיית רבים - "שִׁגְיֹנֽוֹת". נדירותה של המילה, הביאה לכך שהתקבלו מספר פירושים אודות משמעותה.

1. שיגיון הוא כלי נגינה, כמו: "מָחֲלַת", "הַשְּׁמִינִית", או "הַגִּתִּית".
2. שיגיון לשון מִשְׁגֶּה - שְׁגָגָה.
3. שיגיון הוא הֶלְחֵם של שתי מילים: הִגָּיוֹן + שִׁגָּעוֹן.

על פי ספרו של אדמו"ר האמצעי המילה שגיון היא מלשון שיגעון^{[דרוש מקור]}.