מצות מכונה
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך עצמו דל וקצר, מכיל עניינים שונים ובצורה לא אנציקלופדית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מצות מכונה, הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. ברוב קהילות ישראל, אסרו מצות אלו מפני חששות שונות, וכן פסקו רבותינו נשיאנו.
מצות מכונה בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת השוללים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב הפוסקים בדור הקודם צידדו להימנע מאכילת מצות מכונה בשל מספר חששות הלכתיים הנובעים מכך:
- חסרון הכוונה הנדרשת באפייה, שהמצה תהיה לשם מצת מצווה
- קושי בניקוי המכונה בשלימות כראוי
- אין אפשרות להחליף את המשטח שבא במגע עם הבצק בכל 18 דקות
- שאריות הבצק שנחתכות מהריבוע של המצה ומחמיצות
- החום ממהר את תהליך החימוץ, ובמצות מכונה המצות מונחות על גבי מסוע חם עוד לפני שמגיעה לחום התנור עצמו, וחום התנור לא מספיק גבוה, והמצה עלולה להחמיץ[1]
- שימוש בברזל[2]
בחסידות צאנז והחסידויות שהסתעפו ממנה, נוהגים להכריז מידי שנה בשבת הגדול כי דינם של מצות מכונה הינם כחמץ גמור, וכך מתייחסים אליהם בפועל.
דעת המתירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
היו רבנים בולטים שצידדו שדווקא במצות מכונה ייתכנו מספר הידורים:
- מהירות התהליך כולו מהיר יותר
- המצות נאפות באופן אחיד וישר, ולא נוצרות מצות 'כפולות' שיש בהם חשש חימוץ
- ניתן להגיע לניקיון סטרילי יותר
היחס בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקרב חסידי חב"ד ישנה הקפדה מיוחדת על אכילת מצות יד בלבד והתנזרות מוחלטת ממצות מכונה, על יסוד דברי רבותינו נשיאינו שהתבטאו על כך בחריפות[3].
הרבי אף הורה שעדיף לתת לילדים קטנים לאכול קטניות ולא מצות מכונה כיון שהמצה היא סגולה לאמונה ובזה אין להקל.
(יחד עם זאת, פעלו רבותינו נשיאינו בשנים עברו בצורה הרחבה ביותר גם לחלוקת מצות מכונה, דוגמת פעולות אדמו"ר הרש"ב למשלוח מצות לחיילים בחזית במלחמת העולם הראשונה, הכשרות שהעניק אביו של הרבי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן על מצות לכל רחבי אוקראינה, ופעולותיו של אדמו"ר הריי"צ לשליחת מצות בזמן מלחמת העולם השניה ולאחריה לכל רחבי רוסיה).
הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ט התעורר פולמוס בקרב רבני חב"ד סביב הגדרת מצות שנמכרו תחת השגחתו של רב קהילת חב"ד במגדל העמק, הרב ישראל יוסף הנדל. המצות מרודדות באופן ידני בין שני גלילים המחוברים למערכת גלגלי שיניים המונעית בעזרת ידית, והמחלוקת שהתעוררה הייתה האם 'מכונה' היא דוקא אוטומטית או שכל מה שאינו עבודת יד ישירה - דינו כמצת מכונה.
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, ומזכיר בית דין רבני חב"ד - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, כתבו מכתב חריף המזהיר מפני מצות מכונה הנמכרות תחת המותג 'עבודת יד'. הפולמוס נמשך גם בשנים הבאות.
בשנת תשע"א הוציא הרב מנחם מענדל נחשון, ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית, קונטרס ארוך המבאר את שיטתו כי מצות אלו הנן מצות מכונה לכל דבר, וכי אלו בדיוק המצות שדובר עליהן בכל הדורות. בין הרב נחשון לרב הנדל התקיימה חליפת תגובות הדדית[4]. הרב יוסף שמחה גינזבורג הפיץ מכתב בו תמך ברב הנדל. הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב גדליה אקסלרוד הוציאו מכתבים ובהם צידדו במסקנות הקונטרס של הרב נחשון שהמצות הנן מצות מכונה.
תוכן מכתבו של הרב אשכנזי משנת תש"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאור הפולמוס בנוגע ל"מצות המכונה" של הרב הנדל, ידוע שמצות המכונה המקוריות היו בדיוק כפי שהם כיום במאפיית בהכשר הרב הנדל.
אדמו"ר הרש"ב[5] מצטט את דברי השדי חמד שמתאר בדיוק כיצד נעשו מצות מכונה, והרי הם בדיוק כפי שהם נעשים כיום באותה מאפיה.
וכך מתוארת המכונה דאז (מברלין בשנת תרי"ח) בשדי-חמד[6] לאחר הבאת דברי האוסרים את מצות המכונה וביניהם הרבי הרש"ב: "במכונה הזאת הלא עינינו רואות כי הכל נעשה על ידי אדם. ואנשים העושים במלאכה - אחד לש העיסה על ידי העץ המוכן לזה, ואחר כך מושיט בידו לבין הואלצין (קנים מרדדים), ואחד או שניים מעגלין בגלגל. ואחר כך כשיוצא כמו מצה ארוכה כפי אורך השלחן הסמוך להואלצין ומחופה בטס מתכת (בלעך), לוקח ביד כמו שבעה או שמונה רעדליך מחוברים יחד קרובים זה לזה, ועובר על המצה הארוכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ונמצאת כולה מנוקבת. ואחר כך חותך בכלי עגול כמידת המצה. ואחר כך נותן בתנור שיש בו שני פיות - אחד נותן המצה מצד מזרח, דרך משל, והשני רודה מן התנור מצד דרום. ואם אחד יסלק ידו אף רגע, לא נעשית מלאכתו בידו. והכל במהירות ונקיות מופלאה. שיערתי בדעתי, כי בין הכל ישתהה ערך חמשה או ששה מינוט".
מי שקורא את התיאור על מצות המכונה האורגנליות שאותם אסר הרש"ב, מבין שהבעיה היא לא ה'כח גברא', שגם במצות מכונה המקוריות הכל היה כח גברא, אלא עניין שברובו זה על פי סוד, ואין לנו אלא דברי בן עמרם.
בטוחני שדברים אלו יעורר את אנ"ש לא לסטות כמלוא הנימה מדבריו הק' של הרבי.
תגובתו של הרב הנדל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הנדל השיב במכתב ארוך ובו כותב כי הרב אשכנזי נוגע בדבר ולכן אינו יכול לפסוק בענין על פי ההלכה:
לגופו של ענין משיב הרב: אותה "מכונה" שמשתמשים בה במאפיית המצות שבהשגחתי, היא בדיוק כמו הפינרים שמשתמשים בהם לצורך הכנת המצות בכפר חב"ד. כל מי שיראה את הפינרים (מוטות הברזל הארוכות שבעזרתן לשים את הבצק ומרדדים אותו) יראה שזה פשוט אותו דבר: יש אדם שמסובב ידית עם שני גלגלים, כאשר מפאת הכח שהאדם הפעיל על המוט, נוצרה המצה. אם זו "מכונה", גם בכפר חב"ד המצות הן מצות מכונה".
מלבד זאת טוען הרב הנדל, שאף אחד מהרבנים שחתמו לא ביקר במאפייה ולא ראה מעולם במו עיניו כיצד מתבצעים הדברים, כי אם אכן היה רואה, לא היה מסוגל לכתוב כך. הדבר דומה לסיפור שסיפרו לגר"א שהחסידים אוכלים בתשעה באב, אלא שלא סיפרו לו שהיה מדובר בשבת".
הרב טוען, במכתבו עוד: כל המושג "ריחיים של יד" עובדים בדיוק באופן כזה. אם ההגדרה "מכונה" נופלת על המצות שבהשגחתי, הרי שמוכרחים לבטל את כל המושג "ריחיים של יד". כמו כן לפי שיטה זו אין מושג של עבודת גברא בציצית, תפילין ועוד מצוות רבות, כי גם הציצית נעשית בסיוע מכונה. אני מדגיש: לפי הגישה של הרב אשכנזי, אין מצב של ציצית שלא נעשית באמצעות מכונה".
דבר נוסף: המקום היחיד שנאמר בש"ס ובפוסקים שצריך להיות כח גברא הוא בנושא שחיטה, ושם יש הלכה שאם שמים סכין על גלגל והוא הולך ומסתובב ושוחט בכח גברא, השחיטה כשרה. כל שכן וקל וחומר במצות, שבה אין חיוב בש"ס ופוסקים על כח גברא אלא רק שיהיה לשמה.
הרב הנדל אומר, כי לפני שהחל לעסוק בעניין, התייעץ עם אביו, הרב יצחק הענדל, ואמר לי שמדובר במפורש ב"כח גברא" למהדרין, על אף שאין צורך בכך בעניין זה של מצה.
תגובת הרב אשכנזי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות טענת הרב הענדל כי הרבנים האוסרים לא ראו מעולם את המאפייה, הוציאו הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי מכתב נוסף בו הם מבהירים כי שלחו צלם מיוחד שצילם את כל התהליך ורק אחרי כך אסרו את המצות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצה - מצה בעבודת יד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצה עגולה או מרובעת?
, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב עמוד 18
דין מצות מכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מענדל אייזנברג, "מחמצת שאסרה תורה - מהי?" - צות המכונה החדשות ודינם לאור ההלכה - אתר היברובוקס.
- אחד השלוחים פניה לאנ"ש חסידי חב"ד בדבר "מצות מכונה" (מובאים אגרות הרבי ואדמו"ר הרש"ב בנושא) - אתר הגאולה
הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשס"ט
- האם ידית הרידוד נחשבת מכונה? צילום מכתבו הראשון של הרב אשכנזי, אליו הצטרף גם הרב ירוסלבסקי ותגובתו הראשונה של הרב הנדל -
- מה הם מצות מכונה? ● בעקבות הסערה תגובת רב אנונימי המצדד ברב אשכנזי -
- פולמוס המצות ● הרבנים מגיבים תגובות שניות של הרבנים אשכזני והנדל -
- ארבעת הקושיות של הרב הענדל תגובה שנייה של הרב הנדל -
תשע"א
- מכונות המצה החדשות ● פולמוס קונטרס הרואה במצות הללו מצות מכונה, נערך על ידי ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית הרב מנחם מענדל נחשון -
- הרב נחשון: הרבנים אסרו המצות - אני רק מבאר תגובה למכתבו של הרב הנדל -
- הפולמוס נמשך: הרב גינזבורג מכשיר, הרב הענדל מגיב הרב יוסף שמחה גינזבורג תומך ברב הנדל, הרב הנדל מגיב לדברי הרב נחשון -
- הרב אקסלרוד: מחזק את קונטרס "ושמרתם את המצות" הרב אקסלרוד תומך בקונטרס של הרב נחשון -
- הרב אשכנזי: מסכים עם הרב נחשון - המצות הם מכונה -
- הרב הענדל לרב אשכנזי: מהיכן דנתוני? תגובת הרב הענדל תמהה על הרב אשכנזי -
הערות שוליים
- ↑ בשונה ממצות עבודת יד שהמצב לא עוברת על מסוע חם, אלא מונחת על מקל, ומקבלת בבת אחת את החום.
- ↑ הטעם שציין אדמו"ר הרש"ב, שייתכן והברזל מעורר תגובה כימית המזרזת את תהליך החימוץ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שיז: "בדבר המאַשין [=המכונה] לאפיית מצה . . אני איני מסכים על-זה בשום אופן, ואין לנו לחדש דברים כי-אם לילך בדרך הישרה שהניחו לנו רבותינו הק' זצוקללה"ה..." (וכן בחלק ד' עמוד רכ"ו). וב"רשימות דברים" חלק ב' עמוד צ"ה העיד שהורה בפועל לאחד הרבנים שאסור לאוכלן. וכן באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד שפח: "על דבר המצות מאשינאווע... בכללות עניין מצה זו אין אני חפץ לדבר והוא כבר ידוע לכל... הוודאי ישנה במדינתם שמורה מהודרה... אפיה בתנור כנהוג אצלנו ונאפות בידיים... כי האפשר הדבר אשר לא יהיה מצת שמורה כחק". וראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א (חלק י"א עמוד רחצ) שאף שבשעת הדחק הסכים על ציציות עבודת מכונה, שלל לחלוטין מצות מכונה.
- ↑ ראה פירוט הפולמוס ב'קישורים חיצוניים'
- ↑ באגרות קודש חלק ד' עמוד רכ"ו. ובעוד מקומות.
- ↑ אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה יג, יב.