תומכי תמימים ברינואה
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה נוסדה בשנת תש"ז בהוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.
תוכן עניינים
ייסוד הישיבה
בקיץ תש"ז, זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של אנ"ש מרוסיה הסובייטית, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שבגרמניה ואוסטריה. אדמו"ר הריי"צ השקיע מאמצים עילאיים, וע"י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב בנימין אליהו גורודצקי הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מאוסטריה לפאריז שבצרפת. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב איסר קליובגנט.
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב נחום טרבניק, והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת תומכי תמימים בצרפת.
עם הקמת הישיבה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש"ז:
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד כ"ק ־ אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.
השי"ת יהי׳ בעזרכם לנהל המוסד הק׳ בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהי׳ לכם בגו"ר".
המעבר לברינואה
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים באוסטריה, באה לצרפת. בסוף חודש מנחם אב, קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב שלמה חיים קסלמן, הרביוסף גולדברג והרב נחום לבקובסקי, ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי פריז.
עד מהרה הוקם סניף ישיבת תומכי תמימים גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף בפריז באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של תומכי תמימים במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את התפילין בעת התפילה. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו חסידות, ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר. חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ברוסיה היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר׳ יוסף גולדברג, כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ שלמה חיים קסלמן, כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ נחום לבקובסקי, וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר׳ נחום טרבניק והגה"ח משה רובינסון (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ ישראל נח בליניצקי כמנהל הגשמי.
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה: ".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי׳] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי׳ [שי׳] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי׳] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי׳ ווילשאנסקי, סגנים.
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי׳ מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי׳ חאנין, מוהר"ר ישראל [שי׳] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי׳ מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי׳] אלטהויז, ומוהר"ר שי׳ בודנעוויץ, סגנים".
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.
תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו פאקינג ועמם תלמידי הישיבה תומכי תמימים פאקינג שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא המשפיע המפורסם ר׳ ניסן נמנוב, שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.
בין ראש השנה ליום כיפור שנת תש"ח, הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה פוקינג. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל אדמו"ר הריי"צ רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים בגרמניה.
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו המשפיע המפורסם ר׳ ניסן נמנוב והגה"ח הרב זלמן שמעון דבורקין עם משפחותיהם.
ר׳ ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.
התפתחות הישיבה
ע"פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים ממרוקו ותוניס, לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך החסידות.
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מהרבי. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).
הישיבה בשנים האחרונות
בשנת תשנ"ב בשיחת שבת פרשת ויצא הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על המהפיכה הצרפתית, כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כבליובאוויטש", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.
בשנת תשנ"ז נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, מקווה וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן בחלוקת דולרים הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.
בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו יוקם בנין מפואר בן שלוש קומות שיכיל זאל גדול ומרווח, חדרי שינה נוספים ומשרדים שונים. דבר שיאפשר להגדיל את מספר תלמידי הישיבה.
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית.
כיום (נכון לשנת תש"ע) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מארה"ב, מצרפת, מארץ ישראל ומאוסטרליה וממקומות רבים נוספים.
בישיבה קיים ע"פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.
לקראת שנת הלימודים תשע"א, יפתח בישיבה שיעור ד' לתלמידי הישיבה, בראשות ראש הישיבה, הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון.
הוצאה לאור
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם "צרפת - פרצת", ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר נר למאה ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של הרבי.
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מתלמידי הישיבה ורבניה.
ההוצאות לאור נערכים על ידי התלמידים השלוחים בישיבה באמצעות מערכת ההערות.
צוות הישיבה
הנהלה כללית
- הרב יצחק נמנוב - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.
- הרב יחיאל מנחם מנדל קלמנסון - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
- הרב מנחם מענדל גורביץ - מנהל גשמי.
- הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של הישיבה קטנה.
- הרב שניאור זלמן סגל - משגיח ראשי בישיבה גדולה ומשפיע בשיעור א'.
- הרב שמעון לסרי - מזכיר.
- הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.
צוות הישיבה קטנה
- הרב שלום לסרי - ר"מ שיעור א'
- הרב שמואל פרנקל - ר"מ שיעור א'
- הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ שיעור ב'
- הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ שיעור ב'.
- הרב אלחנן וילהלם - ר"מ שיעור ג'
- הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ שיעור ג'
- הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א'
- הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'.
- הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'.
- הרב דוד פורסט - משפיע שיעור ג' - נולד בהולנד, לר' יצחק פורסט, שליח הרבי שליט"א לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר בתומכי תמימים המרכזית 770. בשנת תשנ"ג נישא לרעייתו לבית ליפסקר.
- הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א'.
צוות הישיבה גדולה
- הרב שלום דובער פרידלנד ר"מ שיעור א'
- הרב נחמיה בלומינג - משפיע שיעור ג'.
- הרב אברהם וולף - ר"מ שיעור ב'.
- הרב ישראל סגל - משפיע שיעור ב'.
- הת' אברהם זאב הכהן גרוס - נו"נ.
צוות הישיבה בתקופת יסודה
- הרב יוסף גולדברג - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.
- הרב זלמן שמעון דבורקין (מאוחר יותר רב דשכונה קראון הייטס) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
- הרב שלמה חיים קסלמן (מאוחר יותר משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד) - שימש כמשפיע במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש.
- הרב ניסן נמנוב - שימש כמשפיע הישיבה עד לפטירתו בתשמ"ד.
- הרב נחום לבקובסקי - שימש כמשגיח עד לפטירותו.
- הרב הלל פבזנר (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.
- הרב נחום טרבניק - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש.
- הרב משה רובינסון - שימש כמגיד שיעור.
- הרב ישראל נח בליניצקי - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.
- הרב זלמן לויטין - שימש כמשגיח בסדר חסידות.
- הרב אהרון יוסף בליניצקי - שימש כמשפיע.
- הרב ישראל לבקובסקי - שימש כמגיד שיעור.
- הרב שלום דובער נמנוב - שימש כמגיד שיעור.
- מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.
צוות הישיבה לשעבר
- הרב שמריהו מטוסוב - משפיע בישיבה.
- הרב יהודה ליפסקר - משפיע שיעור א' ישיבה גדולה.
- הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.
- הרב עמנואל חביב - ר"מ במכינה לישיבה.
