רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)
ערך זה עוסק ברבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
| רבי מנחם מענדל שניאורסון | |
|---|---|
| הרבי מליובאוויטש, מלך המשיח | |
 האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד | |
| תאריך לידה | י"א בניסן תרס"ב |
| מקום לידה | ניקולייב, רוסיה |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| רבותיו | רבי לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ |
| תלמידיו | חסידי חב"ד ברחבי העולם |
| חיבוריו | ראו בפסקה - תורתו ומשנתו |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
רבי מנחם מענדל שניאורסון (נכתב באידיש שניאורסאהן. הרבי מלובביץ', או בקיצור הרבי) הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כנשיא השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל השליחות, וכן עשרת המבצעים שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא המשיח.
הרבי נולד בניקולייב ביום י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902) להוריו רבי לוי יצחק וחנה שניאורסון. ביום ג' בתמוז תשנ"ד נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא ממשיך לחיות בחיים נצחיים. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח[1].
תוכן עניינים
קורות חייו
לידתו וצעירותו
| ערך מורחב – הרבי בילדותו וצעירותו |
הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[2], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק[3] וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב
ביום י"ח בניסן נערכה הברית מילה והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[4]. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.
בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
|
מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, |
|
| – מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי | ||
בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הקומוניסטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[5]. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.
בחודש תשרי תרפ"ח שהה בדנייפרופטרובסק, לביקור אצל הוריו, ולאחר חג הסוכות נסעה אמו ללוותו ללנינגרד. משם יצא מרוסיה, יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע בריגא עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש טבת של אותה שנה עבר לגור בברלין.
נישואיו
|
| ערך מורחב – חתונת אדמו"ר שליט"א |
ביום ו' בכסלו תרפ"ט בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[6]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ.
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו תרפ"ט, התקיימה חגיגת הנישואין בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי פולין.
להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.
על יום נישואיו אמר הרבי:
|
|
היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה |
|
| – תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד [7] | ||
לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה בריגה. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.
בברלין ופריז
|
| ערכים מורחבים – הרבי בברלין, הרבי בפריז |
בי' שבט תרפ"ט עזב הרבי את לטביה ונסע לברלין בירת גרמניה, שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי תר"צ, כאשר הרבי הריי"צ נסע לארצות הברית, אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.
בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[8] למד באוניברסיטת סורבון[9]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות 'התמים', שיחות ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ודמי המעמד שנשלחו מארצות הברית אל חצרו של חמיו בפולין.
בתקופת מלחמת העולם השניה
|
| ערך מורחב – הצלת הרבי והרבנית |
בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר ניס (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א.
כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. בכ' בניסן תש"א התקבלו הויזות במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו.
לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר ליסבון שבפורטוגל. ביום י"ז בסיוון תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, ובכ"ח בסיוון תש"א הגיעו לעיר ניו יורק בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם.
בארצות הברית
|
| ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז (תש"ז) |
מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך והוצאת ספרים קה"ת. בשנת תש"ג מונה לעורך ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד.
בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לאדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[10].
קבלת הנשיאות
|
| ערך מורחב – קבלת הנשיאות של הרבי |
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770, אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת מכתבים כלליים, הוראות, קבלה ליחידות ועוד.
במוצאי י' בשבט תשי"א, בהתוועדות לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את המאמר "באתי לגני" ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.
פועלו והשפעתו
|
| ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי |
השפעתו בעולם היהודי
|
| ערך מורחב – עשרת המבצעים |
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[11]. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.
מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד בשליחותו: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.
הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[12]. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[13]
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה עשרת המבצעים, הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות כשרות, נתינת צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, בערב שבת וחג: הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[14].
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.
שלוחיו ברחבי העולם
|
| ערך מורחב – בית חב"ד |
חמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב יהודים לתורה ולמצוות, ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו למרוקו בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם לברזיל וברחבי ארצות הברית.
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[15]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים[16]. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[17]. כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה המרכז לענייני חינוך.
תקנת לימוד הרמב"ם היומי
|
| ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם |
בשנת תשמ"ד יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[18]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.
השפעתו מחוץ לעולם היהודי
שבע מצוות בני נח
|
| ערך מורחב – שבע מצוות בני נח |
החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[19] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.[20]
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם[21].
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.
החינוך בקונגרס האמריקאי
|
| ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב |
בתשל"ח החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי.
הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר בהתוועדות את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך".
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב שמואל בוטמן[22].
רגע של שתיקה
|
| ערך מורחב – רגע של שתיקה |
בשנת תשמ"ג קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם 'רגע של שתיקה' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.
תורתו ומשנתו
ספריו
|
| ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש |
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי החוזרים - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים שיחות קודש ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה תורת מנחם - התוועדויות (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום (אייר תשע"ו) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו בלקוטי שיחות (39 כרכים) ובספר השיחות (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: בחסידות בקבלה בגמרא ואף בפשוטו של פירוש רש"י על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
מאמרי חסידות שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו בספר המאמרים - מלוקט.
איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים אגרות קודש (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).
הרבי כמלך המשיח
|
| ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח |
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.
בשנת תנש"א הודיע הרבי על תחילת התגלותו של משיח[23], ובהמשך הודיע שנשיא דורנו קיבל את השליחות מהקדוש ברוך הוא להתגלות כמשיח[24]. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב יצחק שפרינגר להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה במעמד קבלת המלכות עולמי שנערך בי' שבט תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'[25].
על פי דבריו של הרבי[26], גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא חי בגשמיות בחיים נצחיים. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג הכתיבה לרבי, כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום על ידי ספרי ה'אגרות קודש', באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.
ניגוניו
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.
- דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[27].
- אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
- צמאה לך נפשי - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשח"י. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ליצר הרע והנפש הבהמית: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
- אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[28].
- אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[29].
- הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
- והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[30].
- כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[31] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
- כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", בשמחת תורה בשנת תשכ"ד. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
- סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
- רחמנא דעני - נגיון מהעיר ניקולייב שחיבר סבו של הרבי ר' מאיר שלמה ינובסקי שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[32] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
- צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[33] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
- שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.
- האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.
לקריאה נוספת
- ביוגרפיה
- פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי.
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, כפר חב"ד תשנ"א.
- פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך, הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מכון ממש, תשס"ז.
- אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, ימי בראשית, יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה לנשיאות הרבי - חודש תשרי תש"י עד חודש אדר תשי"א, הוצאת קה"ת, ניו יורק, תשנ"ב.
- ד"ר יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תשע"ג.
- אלבומים
- הרב טוביה בלוי, הרבי מליובאוויטש, ארגון הגג למוסדות חב"ד, תשל"ז.
- אסף חנוך פרומר ואוהד בר סלע, משיח תמונות ורגעים, מ. מ. ש. הוצאה לאור, תשס"ט.
- אברהם חנוך גליצנשטיין, הרבי - שלושים שנות נשיאות, לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת ארגון הגג, תש"ל ותשל"ב.
- זליקובסקי וגרינברג, אלבום בנאות דשא, תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו בגן ישראל ומחנה אמונה, הוצאת קה"ת, תשנ"ג.
- זליקובסקי וגרינברג, אלבום מקדש ישראל, כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, ניו יורק, תשנ"ח.
- יוסף יצחק קמינצקי, ערי ילדות - אלבום על הערים ניקולייב ודנייפרפטרובסק בהם גדל הרבי בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת תשנ"ג.
- מחקרים
- ד"ר יצחק קראוס, "השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, תשס"ז.
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, תשנ"ה - תש"ע.
- הרב פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), קרית מלאכי, הוצאת נחלי דב"ש, תשנ"ו.
- תורתו
- סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, הוצאת אריה ניר מורן, תל אביב תשנ"ו.
- יעקב גוטליב, "שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט.
- ירמיהו ברנובר והרב יוסף שמחה גינזבורג, "מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת שמי"ר, תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, תשל"ו).
- שונות
- הרב מרדכי מנשה לאופר, משבחי רבי, דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש, הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, תש"ס.
- הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - תיאור נישואיהם של רבותינו נשיאינו.
- יוסף אשכנזי, בקודש פנימה, זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.
קישורים חיצוניים
- כללי
- מדור הרבי מליובאוויטש -
- מדור הרבי מליובאוויטש - אתר בית חב"ד
- כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס
- "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד
- היסטוריה
- הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי - אתר COL
- יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו - מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז -
- סקירה כללית מחתונת הרבי - ליקוט מהספר נישואי הנשיאים
- התייחסויות של הרבי ליום נישואיו - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
- התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
- שניאור זלמן ברגר סוקר בשבועון בית משיח את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: "ימי עברה וזעם" - חלק ראשון, ההצלה מאירופה הבוערת - חלק שני.
- המשורר אברהם שלונסקי והרבי - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
- וידאו
- מאגר קטעי וידאו מהרבי
- - משיח נאו - נבואותיו של הרבי
- "הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה - באתר
י"ב שבט תשע"ה
- תמונות
- אתר המציג תמונות נדירות מהרבי - אתר מכון אבנר
הערות שוליים
- ↑ זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
- ↑ תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).
- ↑ מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא.
- ↑ אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח.
- ↑ שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.
- ↑ מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
- ↑ צילום מהשיחה
תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206.
- ↑ כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.
- ↑ ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380.
- ↑ ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
- ↑ בראשית כ"ח י"ד
- ↑ ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אגרות קודש, חלק י"ח עמוד קע"ז.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.
- ↑ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.
- ↑ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
- ↑ כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה
- ↑ השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי
- ↑ אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
- ↑ בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג
- ↑ את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן.
- ↑ ראה בהרחבה בערך וכתתו חרבותם לאיתים
- ↑ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי, לקראת י"א ניסן תשע"ה
- ↑ ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר בשורת הגאולה.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.
- ↑ להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלנו", ברוקלין תשנ"ד.
- ↑ ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב נצחיות חייו של הרבי.
- ↑ מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
- ↑ מתוך נוסח התפילה של יום טוב
- ↑ מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
- ↑ מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
- ↑ מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת שמונה עשרה ביום כיפור
- ↑ מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
- ↑ ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'
| אדמו"ר שליט"א | ||
|---|---|---|
| קטגוריות בנושא אדמו"ר שליט"א | ||
| משפחת אדמו"ר שליט"א | ||
| חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | ||
| ספרי אדמו"ר שליט"א | ||
| ניגוני אדמו"ר שליט"א | ||
| הקודם: אדמו"ר הריי"צ |
נשיאי חב"ד מי"א בניסן - תרס"ב |
הבא: - |
| עץ משפחת אדמו"רי חב"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
