שמות הוי' במילואם (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך
שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

ערך זה עוסק ביחס בין ארבעת שמות ה' ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. לעניינם הפרטי ראה בקישורים בדף זה.

ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111.

הראשונה מארבעת אותיות השם (י') נכתבת במילויה תמיד יו"ד[1], אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב או ה"א(גימטריה 6) או ה"י (15), ואות ו' אפשר לכתוב ו"ו (גימטריה 12), וא"ו (13), או וי"ו (22). נמצא, שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים, והגימטריה של ארבעת האופנים העיקריים היא:

ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י.

ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.

מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"ו.

ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.

חכמה בינה מידות ומלכות

מבואר בתורת החסידות[2] דשם ע"ב הוא ב[[חכמהפפ, ס"ג בבינה, מ"ה בז"א (במדות) וב"ן במלכות (דיבור ומעשה). וכן הוא [[[אבי"ע (השתלשלות כללית)|בכללות ההשתלשלות]][3]: בעקודים (חכמה דכללות) - שם ע"ב, בנקודים (עולם התהו, בינה דכללות) – שם ס"ג, בברודים (עולם התיקון, אצילות, ז"א דכללות) – שם מ"ה, ובבי"ע (מלכות דכללות) – שם ב"ן.

הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו

ע"ב בחכמה

בשם זה ממלאים את כל ארבע אותיות השם באות יו"ד - הרומזת לחכמה. היינו שם זה מורה על החכמה כפי שהיא כוללת בתוכה את כל שלושת המדריגות: שגם האותיות הו"ה (הרומזות לבינה, מדות ומלכות) נכללות בנקודת היו"ד.

ס"ג בבינה

חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבחכמה (ע"ב) דומה למילוי שם הוי' שבבינה (ס"ג) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'[4]. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף[5]. והעניין בזה: אות א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות[6]. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות.

מ"ה במידות

עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן הוא א'[7].

ב"ן במלכות

מלכות היא שורש הנבראים, ועניינה להשפיע כל מה שיש בה[8], ונמצא שאין חילוק בין פנימיותה לחיצוניותה - וכן הוא בשם ב"ן: הגימטריה של המילוי (הפנימיות) שווה בדיוק לגימטריה של השם עצמו (החיצוניות) – שניהם 26.

הקבלות

מקביל ל: -- ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן
באותיות השם קוצו של יוד י ה ו ה
בארבעת העולמות א"ק אצילות בריאה יצירה עשייה
בפרצופים א"א אבא אמא זעיר אנפין נוקבא
בגימטריה 72 72 63 45 52
בחלקי התורה -- טעמים נקודות תגים אותיות
בחלקי הנשמה יחידה חיה נשמה רוח נפש
בארבעת היסודות -- אש מים רוח עפר
ברוחות השמים -- דרום צפון מזרח מערב
באבות האומה -- אברהם יצחק יעקב דוד
אורות מוחין צלמים לבושין כלים

הערות שוליים

  1. גימטריה 20.
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.
  3. תולוי"צ עמ' פח.
  4. אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.
  5. לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.
  6. ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.
  7. המורה כאמור על חיבור והתכללות הימין עם השמאל, וראה בפסקה הקודמת.
  8. כדוגמת הדיבור, שמגלה את כל בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב מה ואיך לדבר).