הבדלים בין גרסאות בדף "שבת נחמו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (שחזור) תגית: ביטול |
||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[ | + | '''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעה דנחמתא]]" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי. |
שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת ואתחנן]]. | שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת ואתחנן]]. | ||
==שבת נחמו בחסידות== | ==שבת נחמו בחסידות== | ||
| − | + | בדברי [[חז"ל]], ובהמשך לכך ב[[תורת החסידות]], ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמה הסברים ניתנו לכך: | |
| + | * במדרש{{הערה|שם=ילקוט|ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.}} מבואר, שכפל הנחמה הוא כנגד שני [[בית המקדש|בתי המקדש]]: [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. הרבי מתייחס לכך, ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של [[בית המקדש השלישי]] הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=89&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'].}}. | ||
| − | + | * עוד נאמר במדרש{{הערה|שם=ילקוט}} "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה ב[[גלות]], מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=80&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו].}}. | |
| − | הרבי | + | * עוד הסבר נותן הרבי לדברי חז"ל האמורים "חטאו בכפליים.. לקו בכפלים ומתנחמים בכפליים", וכן לנאמר במקום אחר במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני איכה רמז תתריח.}} "לפי שמצוותיה כפולות, נחמותיה כפולות": הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן שיש בו שני מימדים, המחוברים זה לזה - ה[[גשמיות]] וה[[רוחניות]]. לכן בכל [[עבירה]] של האדם הוא פוגם גם במימד הגשמי וגם במימד הרוחני, וכן בכל [[מצווה]] הוא מאיר גם את העולם הגשמי וגם את הענין הרוחני. כך גם החורבן שנגרם על ידי החטאים הוא גם חורבן המקדש הגשמי וגם הסתר רוחני על האור האלוקי, וכן הנחמה הכפולה שבגאולה כוללת גם את בניין המקדש הגשמי וגם את הגאולה הרוחנית{{הערה|שיחת שבת פרשת ואתחנן-נחמו תש"נ.}}. |
| + | |||
| + | * הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות{{הערה|כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.}}, וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית, כיון שהגילוי של הגאולה יהיה באופן של [[בלי גבול]]. הרבי מוסיף שזוהי הסיבה לשאר המעלות שיהיו בנחמת הגאולה (כמו המנויות לעיל): מכיון שמדובר בגילוי לא מוגבל, לכן הוא כולל בתוכו את כל המעלות האפשריות{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת ואתחנן-נחמו תנש"א.}}. | ||
| + | |||
| + | משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|490|1202|524|הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!"}}}}. | ||
| + | |||
| + | ==מנהגי השבת== | ||
| + | על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו ה[[חשבון נפש]] שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.}}. | ||
| + | |||
| + | כאשר [[שבת חזון]] חלה ב[[תשעה באב]] עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד ב[[פרקי אבות]], במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}. | ||
==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| − | לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו | + | לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים. |
===הרבי שליט"א=== | ===הרבי שליט"א=== | ||
| − | ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא | + | ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א | + | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=173&hilite= ביאורי הרבי אודות שבת נחמו] בספר 'שערי המועדים' - מנחם אב |
| − | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%95/ מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"ה | + | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?] '''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א |
| + | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%95/ מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?]''' שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"ה | ||
| + | |||
| + | {{בין המיצרים}} | ||
| + | {{חגים וזמנים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | |
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
| + | [[קטגוריה:בין המצרים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:17, 28 ביולי 2023
שבת נחמו היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר תשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "שבעה דנחמתא" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.
שבת זו חלה תמיד בפרשת ואתחנן.
תוכן עניינים
שבת נחמו בחסידות[עריכה]
בדברי חז"ל, ובהמשך לכך בתורת החסידות, ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמה הסברים ניתנו לכך:
- במדרש[1] מבואר, שכפל הנחמה הוא כנגד שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. הרבי מתייחס לכך, ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של בית המקדש השלישי הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות[2].
- עוד נאמר במדרש[1] "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה בגלות, מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה[3].
- עוד הסבר נותן הרבי לדברי חז"ל האמורים "חטאו בכפליים.. לקו בכפלים ומתנחמים בכפליים", וכן לנאמר במקום אחר במדרש[4] "לפי שמצוותיה כפולות, נחמותיה כפולות": הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן שיש בו שני מימדים, המחוברים זה לזה - הגשמיות והרוחניות. לכן בכל עבירה של האדם הוא פוגם גם במימד הגשמי וגם במימד הרוחני, וכן בכל מצווה הוא מאיר גם את העולם הגשמי וגם את הענין הרוחני. כך גם החורבן שנגרם על ידי החטאים הוא גם חורבן המקדש הגשמי וגם הסתר רוחני על האור האלוקי, וכן הנחמה הכפולה שבגאולה כוללת גם את בניין המקדש הגשמי וגם את הגאולה הרוחנית[5].
- הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות[6], וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית, כיון שהגילוי של הגאולה יהיה באופן של בלי גבול. הרבי מוסיף שזוהי הסיבה לשאר המעלות שיהיו בנחמת הגאולה (כמו המנויות לעיל): מכיון שמדובר בגילוי לא מוגבל, לכן הוא כולל בתוכו את כל המעלות האפשריות[7].
משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה[8].
מנהגי השבת[עריכה]
על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו החשבון נפש שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה[9].
כאשר שבת חזון חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד בפרקי אבות, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת[10].
במחיצת רבותינו נשיאינו[עריכה]
אדמו"ר הזקן[עריכה]
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו תקס"א, כאשר שבת זו הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.
הרבי שליט"א[עריכה]
בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[11].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ביאורי הרבי אודות שבת נחמו בספר 'שערי המועדים' - מנחם אב
- טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים? שיעור מאת הרב זלמן נוטיק
י"ב אב תשע"א - מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים? שיעור מאת הרב זלמן נוטיק י"ב אב תשע"ה
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו.
- ↑ ילקוט שמעוני איכה רמז תתריח.
- ↑ שיחת שבת פרשת ואתחנן-נחמו תש"נ.
- ↑ כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת ואתחנן-נחמו תנש"א.
- ↑ הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!" במגזין התקשרות מספר 524
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.
- ↑ כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
