הבדלים בין גרסאות בדף "קונטרס אחרון - פרק ג'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מבוא) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | + | '''להבין מה שכתוב בשער היחודים''' | |
| − | == | + | ==מבוא== |
| + | פלפול זה מבאר סתירות (לכאורה) בין ה[[תניא]] לבין מאמרי [[זהר]] ו[[כתבי האר"י]] בכמה מקומות. | ||
| + | |||
| + | נקודת הביאור היא שישנן שלוש דרגות בתורה ושתי דרגות בתפילה, ובכל מקום מדובר על נושא אחר. | ||
| + | |||
| + | ==גוף הסימן== | ||
{{פרק תניא|פרק=ג|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ג'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ג|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ג'}}}} | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| + | בתניא ([[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים ל"ח-מ'|בפרקים ל"ט-מ']]) הוסבר שתורה ותפילה בכוונה עולות לעולמות העליונים (ע"י אהבה ויראה '''שכלית'''{{הערה|אהבה ויראה שנולדו מהתבוננות, כמבואר [[תניא - פרק י"ז|בפרק י"ז]].}} לבריאה, וע"י אהבה ויראה '''טבעית'''{{הערה|אהבה מסותרת, שהיא 'טבע' הנשמה, כמבואר [[תניא - פרק כ"ה|בפרק כ"ה]].}} ליצירה), אבל בלי כוונה: תורה עולה (ליצירה), ותפילה לא. | ||
| + | |||
| + | ולא מובן: | ||
| + | * א. מדוע כשהתורה והתפילה '''עם כוונה אין''' ביניהם הבדל, אבל '''בלי הכוונה יש'''? | ||
| + | * ב. איך מסתדר הנאמר בתניא שתורה בלי כוונה היא '''למעלה''' מתפילה, עם הנאמר בזהר שהיא '''למטה''' מתפילה?! | ||
| + | * ג. איך בכלל אפשר לומר שתורה ותפילה בלי כוונה לא עולות? הרי בזהר{{הערה|פקודי רמ"ה ב', ויקהל ר"א ב'.}} כתוב שאפילו '''העוונות''' עולים - ועד עולם הבריאה{{הערה|התירוץ לשאלה זו ראה בשורה האחרונה בסיכום.}}?! | ||
| + | |||
| + | הרבי הזקן "עושה סדר", ומבאר: | ||
| + | |||
| + | {{כתב גדול|'''יש שלושה אופנים בלימוד התורה:'''}}* '''עם כוונה לשמה''' - עולה למעלה ('''ל[[בריאה]] או ל[[יצירה]]''' בהתאם לכוונה, אם היא שכלית{{הערה|ראה הערות 1-2 לעיל.}} או טבעית). | ||
| + | * '''בלי כוונה לשמה''' (לימוד "סתם", שבא רק מתוך רצון להבין ולא מעורבת בו פניה צדדית) - עולה רק '''ליצירה'''. | ||
| + | * '''בשביל כבוד''' או כסף וכיוצא באלו - '''לא עולה כלל'''. | ||
| − | + | {{כתב גדול|'''ושני אופנים בתפילה:'''}}* '''בכוונה''' - עולה ל[[ספירות#הספירות בעולמות|ז"א דעשיה]], ומשם למעלה יותר (ליצירה או לבריאה בהתאם לכוונה). | |
| + | * '''עם מחשבות זרות''' - עולה רק עד מלכות דעשיה (ואינה פועלת רפואת החולים וכו'). | ||
| − | + | ולגבי השאלה כיצד נאמר בזהר שאפילו העוונות עולים, מתרץ שאין הכוונה לעלייה המגלה וממשיכה אלוקות, אלא שהם מגיעים למעלה '''ופוגמים''' שם. | |
| + | ==מושגים יסודיים== | ||
| + | *[[לימוד לשמה]] | ||
| + | *[[עבודת התפילה|תפילה בכוונה]] | ||
| + | *[[תניא - פרק כ"ח|מחשבות זרות בתפילה]] | ||
| − | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ב'|פרק ב']]|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ד'|פרק ד']]}} | + | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ד'|פרק ד']]}} |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:32, 4 בפברואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
להבין מה שכתוב בשער היחודים
תוכן עניינים
מבוא[עריכה]
פלפול זה מבאר סתירות (לכאורה) בין התניא לבין מאמרי זהר וכתבי האר"י בכמה מקומות.
נקודת הביאור היא שישנן שלוש דרגות בתורה ושתי דרגות בתפילה, ובכל מקום מדובר על נושא אחר.
גוף הסימן[עריכה]
| פרק ג |
|---|
| להבין מה שנאמר בשער היחודים פ"ב דעל ידי תורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ושם הביא מהזהר פרשת שלח דלית קלא דאתאביד כו' בר קלא דאורייתא וצלותא דסליק ובקע כו' והנה מכוונת התפלה נבראו מלאכים בעולם הבריאה כמו מכוונת התורה ובלא כוונה נדחית למטה לגמרי כמו שנאמר בזהר פרשת פקודי דרמ"ה ע"ב גו רקיע תתאה כו' דאקרין צלותין פסילאן כו' וע"ש פרשת ויקהל דר"א ע"ב אי היא מלה כדקא יאות כו'. אך ההפרש בין תורה לתפלה שלא בכוונה מובן מאליו כי לימוד התורה הוא מבין ויודע מה שלומד דבלאו הכי לא מיקרי לימוד כלל רק שלומד סתם בלא כוונה לשמה מאהבת ה' שבלבו בבחינת גילוי רק מאהבה המסותרת הטבעית אך אינו לומד שלא לשמה ממש להתגדל כו' דהא לא סליק לעילא מן שמשא כמו שנאמר בפרשת ויחי דרכ"ג ע"ב והיינו משום שמחשבתו וכוונתו הן מתלבשות באותיות הדבור ואינן מניחות אותן לסלקא לעילא והכי נמי בתפלה שלא בכוונה שמחשב מחשבות זרות (אלא מפני שכוונתו לשמים לכך יש לה תיקון בקל לחזור ולעלות כשמתפלל בכוונה אפילו תפלה אחת מלוקטת מתפילות כל השנה כמו שנאמר במק"מ פרשת פקודי) ומה שנאמר בפרשת פקודי גו רקיע תתאה ובפרשת ויקהל משמע דדוקא אי איהי מלה כדקא יאות סלקין עמה עד אוירא דרקיע דלעילא כו'. לק"מ דרקיע תתאה מאינון רקיעי' דמדברי גו עלמא שבפרשת פקודי הן דמלכות דעשיה ודפרשת ויקהל הן דזעיר אנפין דעשיה כמו שכתב בע"ח שער השמות פ"ג גבי זעיר אנפין דעשייה ע"ש. והא דמשמע לכאורה בפרשת פקודי דגם תפלה פסולה עולה עד היכל הראשון שממנו נדחית למטה והוא בזעיר אנפין דבריאה. לק"מ שהרי אפילו כל העוונות ממש קלות וחמורות עולות לשם אפילו עד היכל הד' כמו שנאמר דרנ"ב ע"א אלא ודאי שאין מהות העליות שוות ואין ערוך ודמיון ביניהם אלא בשיתוף השם בלבד ודי למבין. ובזה יובן גם כן מש"ש דרמ"ז שבהיכל הב' [אולי צ"ל אזדמן הממונה. ואולי צ"ל קיימין הלבושים] ממונה על הלבושים שמלבישים הנשמה ממעשה המצות אף שהן בגן עדן התחתון דעשיה כמש"ש דר"י. והנה תפלה פסולה עדיפא מתורה שלא לשמה ממש שהיא תחת השמש והתפלה היא גו רקיע כו'. אבל תורה סתם שאינה שלא לשמה רק מאהבה מסותרת טבעית לא גרעא מהבל פיהן של תינוקת של בית רבן דסליק לעילא מפני שהוא הבל שאין בו חטא וסליק לעילא אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה שביד הסופר וע"ש דרנ"ה ע"ב שהמלאכים הם מעלים ההבל של תינוקת של בית רבן עד האצילות: |
סיכום[עריכה]
בתניא (בפרקים ל"ט-מ') הוסבר שתורה ותפילה בכוונה עולות לעולמות העליונים (ע"י אהבה ויראה שכלית[1] לבריאה, וע"י אהבה ויראה טבעית[2] ליצירה), אבל בלי כוונה: תורה עולה (ליצירה), ותפילה לא.
ולא מובן:
- א. מדוע כשהתורה והתפילה עם כוונה אין ביניהם הבדל, אבל בלי הכוונה יש?
- ב. איך מסתדר הנאמר בתניא שתורה בלי כוונה היא למעלה מתפילה, עם הנאמר בזהר שהיא למטה מתפילה?!
- ג. איך בכלל אפשר לומר שתורה ותפילה בלי כוונה לא עולות? הרי בזהר[3] כתוב שאפילו העוונות עולים - ועד עולם הבריאה[4]?!
הרבי הזקן "עושה סדר", ומבאר:
יש שלושה אופנים בלימוד התורה:
- עם כוונה לשמה - עולה למעלה (לבריאה או ליצירה בהתאם לכוונה, אם היא שכלית[5] או טבעית).
- בלי כוונה לשמה (לימוד "סתם", שבא רק מתוך רצון להבין ולא מעורבת בו פניה צדדית) - עולה רק ליצירה.
- בשביל כבוד או כסף וכיוצא באלו - לא עולה כלל.
ושני אופנים בתפילה:
- בכוונה - עולה לז"א דעשיה, ומשם למעלה יותר (ליצירה או לבריאה בהתאם לכוונה).
- עם מחשבות זרות - עולה רק עד מלכות דעשיה (ואינה פועלת רפואת החולים וכו').
ולגבי השאלה כיצד נאמר בזהר שאפילו העוונות עולים, מתרץ שאין הכוונה לעלייה המגלה וממשיכה אלוקות, אלא שהם מגיעים למעלה ופוגמים שם.
מושגים יסודיים[עריכה]
| הקודם: פרק ב' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ד' |
