הבדלים בין גרסאות בדף "סדר קדשים"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון. | ||
| − | לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי | + | לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי: |
| − | |||
| − | + | 1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר{{הערה|וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה ה[[משניות]] והברייתות וליבטל מפריה ורביה}}, ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם. | |
| − | + | 2. אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות. | |
| − | + | 3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערה|שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שב[[נדרים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, [[הלכה|הלכות]] כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}. | |
| + | |||
| + | 4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן{{הערה|1=[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] קו"א יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.}} | ||
| + | ==בתורת החסידות== | ||
| + | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= באורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] על מסכת קדשים] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= באורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] על מסכת קדשים] | ||
גרסה מ־21:25, 25 באפריל 2021
סדר קדשים הוא סדר משניות העוסק בהלכות הקרבנות והמנחות, בית המקדש והעובדים בו, והמסתעף.
חיוב לימוד סדר קדשים
אדמו"ר הזקן פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון.
לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי:
1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר[1], ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.
2. אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר נשים ונזיקין לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות לכהנים ולמלך, וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.
3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו[2].
4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן[3]
בתורת החסידות
אדמו"ר הזקן מבאר בליקוטי תורה[4] כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק החכמה שמתוך התורה, דהיינו חמשה חומשי תורה - מתורה שבכתב, וסדר קדשים - מתוך תורה שבעל פה.
קישורים חיצוניים
- באורי אדמו"ר הצמח צדק על מסכת קדשים
הערות שוליים
- ↑ וכן פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה
- ↑ שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שבנדרים דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, הלכות כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן קו"א יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.
- ↑ סוף פרשת קדושים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
