הבדלים בין גרסאות בדף "מלכות שבתפארת"
(הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{שכתוב|}} | ||
'''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. | '''מלכות שבתפארת''' הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. | ||
| − | ולהבין זאת יותר, ספירת המלכות מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא | + | ולהבין זאת יותר, '''ספירת המלכות''' מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. |
מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל]. | מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל]. | ||
| − | הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם. | + | הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם.{{הערה|1=ראה מאמר ד"ה ביום השתי עשר מלוקט ח"ג.}} |
| − | + | המלך הוא מולך על עם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מל' "עוממות" ל' פירוד והבדלה, שהמלך כנ"ל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו. | |
זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה. | זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה. | ||
גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות. | גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''ספירת התפארת''' עניינה למעלה בעו' האצי' היא התכללות המידות, שהמידות חסד וגבורה הם הפכים וכדי שיתכללו יחד זהו ע"י ספי' הת"ת. הכוח שלה שע"י היא מחברת הפכים יש לה מזה שהיא נמצאת בקו האמצעי שהוא כזה ש"מבריח מן הקצה אל הקצה" מן הדרגה הכי עליונה עד הדרגה הכי תחתונה וכל זאת ללא שינויים בה כלל. לפי שכל דבר ככל שהוא גבוה יותר הוא (יכול) לרדת למטה יותר, והקו האמצעי הוא הפנימיות והאמיתיות של סדר השתשלות שהוא מתחיל בבחי' הכתר ונמשך עד ספי' המלכות ועד שהיא יורדת לעו' נמוך יותר. | |
| − | + | [ונמצא שספי' הת"ת וספי' המלכות הן באותו קו], | |
| + | ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך). | ||
| + | על תפארת איתא{{הערה|1=ברכות נח, א.}} "תפארת זו מתן תורה", וההסברה בזה הוא, שהתורה היא בבחי' "הלוא כה דברי כאש" שגם איך שהיא ירדה למטה ונתלבשה בעוה"ז הגשמי ובעניינים גשמיים היא לא השתנתה כלל והיא עדיין קדושה וטהורה - חכמתו של הקב"ה. שזהו עניין הת"ת כנ"ל, שיורדת עד למטה מטה ובכל זאת לא משתנית. | ||
| + | התכללות ספי' המלכות בספי' התפארת יוצרת דגש בספי' התפארת העצמה, שהרחמים אכן יוצאים החוצה ומשפיעים בפועל למטה לרחם ולתת צדקה ואוכל לעני. | ||
| + | |||
| − | ==בעבודת האדם | + | ==בעבודת האדם כעת רגע לפני ההתגלות== |
| − | ב | + | ת"ת כנ"ל היא כנגד התורה, לימוד תורה, ומלכות היא (שלימותה ב)מלך המשיח, ומובן מזה, שבהתכללות ב' הספי' יחדיו התוצאה שתהי' היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה השלימה. |
| + | הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש". | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־17:20, 15 במרץ 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מלכות שבתפארת הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. ולהבין זאת יותר, ספירת המלכות מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל]. הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם.[1] המלך הוא מולך על עם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מל' "עוממות" ל' פירוד והבדלה, שהמלך כנ"ל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו. זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה. גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות.
ספירת התפארת עניינה למעלה בעו' האצי' היא התכללות המידות, שהמידות חסד וגבורה הם הפכים וכדי שיתכללו יחד זהו ע"י ספי' הת"ת. הכוח שלה שע"י היא מחברת הפכים יש לה מזה שהיא נמצאת בקו האמצעי שהוא כזה ש"מבריח מן הקצה אל הקצה" מן הדרגה הכי עליונה עד הדרגה הכי תחתונה וכל זאת ללא שינויים בה כלל. לפי שכל דבר ככל שהוא גבוה יותר הוא (יכול) לרדת למטה יותר, והקו האמצעי הוא הפנימיות והאמיתיות של סדר השתשלות שהוא מתחיל בבחי' הכתר ונמשך עד ספי' המלכות ועד שהיא יורדת לעו' נמוך יותר. [ונמצא שספי' הת"ת וספי' המלכות הן באותו קו], ולכן הת"ת במידות היא מידת הרחמים, שזה לא חסד בתוקפה או גבורה בתוקפה ללא שילוב, אלא התכללותם, וזה יוצר את מידת הרחמים שמצד אחד מתעורר ברצון לתת (מתוך רחמים) אך זה רק למי שראוי לרחם עליו (לעני וכדו' לא לאדם עשיר, שאחרת זה רק חסד וכן להיפך). על תפארת איתא[2] "תפארת זו מתן תורה", וההסברה בזה הוא, שהתורה היא בבחי' "הלוא כה דברי כאש" שגם איך שהיא ירדה למטה ונתלבשה בעוה"ז הגשמי ובעניינים גשמיים היא לא השתנתה כלל והיא עדיין קדושה וטהורה - חכמתו של הקב"ה. שזהו עניין הת"ת כנ"ל, שיורדת עד למטה מטה ובכל זאת לא משתנית. התכללות ספי' המלכות בספי' התפארת יוצרת דגש בספי' התפארת העצמה, שהרחמים אכן יוצאים החוצה ומשפיעים בפועל למטה לרחם ולתת צדקה ואוכל לעני.
בעבודת האדם כעת רגע לפני ההתגלות[עריכה]
ת"ת כנ"ל היא כנגד התורה, לימוד תורה, ומלכות היא (שלימותה ב)מלך המשיח, ומובן מזה, שבהתכללות ב' הספי' יחדיו התוצאה שתהי' היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה השלימה. הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
