הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל דוד נחשון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהה)
שורה 5: שורה 5:
  
 
==קורות חייו==
 
==קורות חייו==
הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי, עד גיל 17 אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נצרת עילית]].
+
הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].  
  
 
==פעילות ציבורית==
 
==פעילות ציבורית==
לאחר נשואיו עבד ב'פעילים' שעל ידי [[יד לאחים]], בשנת תשל"ט לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידי ר' [[דוד קרץ]] ור' [[שמעון רוזנברג]], האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]], הרבי ענה דרך הרב חודקוב שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך בפעלים.
+
אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נצרת עילית]]. בשנת [[תשל"ט]] לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידי ר' [[דוד קרץ]] ור' [[שמעון רוזנברג]], האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]], הרבי ענה דרך הרב חודקוב שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך בפעלים.
  
ב[[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק. קיבל מהרבי מענות רבות, זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' [[תשרי]] תש"מ.  
+
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק.
  
בתשד"מ חיבר ר' [[שמריהו הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את ר' דוד עם מפקדו של ר' שמרי'הו בצבא, בחור צעיר שהי' מכונה בשם ביבי ובשמו המלא [[בנימין נתניהו]] שהי'ה אז שגריר ישראל באו"ם, ולימים ראש ממשלת ישראל, מאז נוצר קשר אדוק בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו, ונחשב לאחד מהכי מקורבים לראש הממשלה ומשפחתו.
+
בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד הרב [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.
  
בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות הרבי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות ברית המועצות, ופעל גם במסגרת עזרת אחים. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי ב[[תשמ"ח]] שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצש"ק שבמסגרת הכינוס השלוחים.  
+
בשנת [[תשד"מ]] חיבר ר' [[שמריהו הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את ר' דוד עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.  
  
מיד עם שיחת הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב"ד שינסחו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' [[אבי טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז "[[יחי אדוננו]]" לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש"א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ"ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מנוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ"ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.
+
בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].
 +
 
 +
בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענען]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.
 +
 
 +
מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' [[אבי טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]]. בימים שלאחר מכן מינוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.
 +
 
 +
בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.  
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==

גרסה מ־02:05, 8 באוגוסט 2018

הרב נחשון במסדר שנערך על ידי רשת מחנות הקיץ גן ישראל שבהנהלתו, בשנת תשע"ו
נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים תשרי תשע"ו ב-770
הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב ישראל דוד נחשון (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא יו"ר ניידות חב"ד להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש ומוסדות חב"ד נצרת עילית וחבר המטה העולמי להבאת המשיח ומטה משיח בארץ הקודש.

קורות חייו

הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד משה אקסלרוד בשנת ה'תש"ח. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

פעילות ציבורית

אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב זלמן אבלסקי, נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' (יד לאחים). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית. בשנת תשל"ט לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידי ר' דוד קרץ ור' שמעון רוזנברג, האם כדאי שיעבור לעבוד ברשת אהלי יוסף יצחק, הרבי ענה דרך הרב חודקוב שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך בפעלים.

בשנת תשל"ז הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - ניידות חב"ד להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-770 את הנגיד הרב אברהם טאוב, איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת שפע ימים, שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת תשד"מ חיבר ר' שמריהו הראל שעבד בניידות חב"ד את ר' דוד עם מפקדו לשעבר בצבא, בנימין נתניהו, שכיהן אז כשגריר ישראל באו"ם. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים תשמ"ז-תש"נ יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב אברהם טאוב לבניית ושיפוץ ציוני הקברים של רבותינו נשיאנו ברוסיה ואוקראינה. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות ברית המועצות, ופעל גם במסגרת עזרת אחים.

בשנת תשמ"ח, כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים[דרוש מקור].

מיד אחר השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א, החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' אבי טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הכריז לראשונה את הכרזת "יחי אדוננו" לפני הרבי, בשבת פרשת תזריע מצורע בשנת תנש"א, יחד עם חברו ר' אברהם טאוב. בימים שלאחר מכן מינוהו רבני חב"ד לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הרבי ליחידות 17 פעמים, מתוכן פעם אחת בו' תשרי תש"נ, זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

שיעורים
חדשות
ראיונות
נאומים וסרטי וידאו