דוד קרץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב דוד קרץ בהתוועדות חסידית

הרב דוד קרץ היה משפיע קהילת חב"ד בעפולה ושליח הרבי בעיר. נולד ביום י"ב בסיוון תש"א ונפטר ביום כ"ג באדר ב' תשע"א יום סיום הרמב"ם מחזור הכ"ט.

קורות חייו[עריכה]

התמונה שצולמה בהוראת הרבי. הרב קרץ עומד על הטנק (שני מימין) (תשל"ג)
בצעירותו לומד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770

הרב דוד קרץ נולד ביום י"ב בסיוון שנת תש"א בחיפה לאביו הרב אריה ואימו מרת דבורה (דורי) קרץ. משפחה הונגריות חסידית שברחה מהונגריה לאחר עלייתו של הצורר היטלר לשלטון בגרמניה בתצ"ג.

המשפחה התיישבה בחיפה, ועסקו ביצור סוודרים, תוך תקופה קצרה התבססו ועזרה לעולים נוספים להתבסס.[1]

על אף היות חיפה באותם שנים עיר מאוד אנטי דתית ואפילו רודפת דתיים החזיקו משפחת קרץ בתורה ומצוות, ושלחו את ילדיהם ללמוד במוסדות המזרחי שהיו אז בעיר.

בהמשך ללימודיו בבית הספר של תנועת המזרחי, הלך ללמוד למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב משה צבי נריה[2].

בישיבת כפר הרוא"ה נמסר, באותה תקופה, שיעור בספר התניא על ידי המשפיע הרב מאיר בליז'ינסקי. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב לחסידות חב"ד. במקביל הכיר בחיפה את הרב אברהם דונין שכיהן באותה תקופה כראש ארגון את"ה ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות. והביא בחורים רבים לחב"ד.

בשנת תשי"ח הלך לחפש ישיבה גבהה ללמוד בה, והתקבל לישיבה בכפר חסידים וכן נבחן והתקבל על ידי הרב דוד פוברסקי לישיבת פונביז, אך לא מצאו בעניו דרך החיים הלטאית, והריחוק האנושי בניהם.

באלול תשי"ח, בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם ידידו הרב יוסף הרטמן, לישיבת תומכי תמימים לוד, שם קיבלו רבות מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

תוך זמן קצר מהגיעו לישיבת תות"ל שינה כל הנהגתו לגמרי ובהיותו בעל טבע סוער, ניהיה חסיד חב"ד נלהב, והתעסק בהפצת החסידות. בין היתר בשיעור תניא ובקירוב בחורים בישיבת כפר הרוא"ה, ממנו הגיע וקירב רבים לחב"ד, יותר מיובל שנים לאחר מכן סיפרה[3] רעיית הרב משה צבי נריה שהוא זכור בתור אחד שפעל הרבה בשביל חב"ד בתוך הישיבה.

אצל הרבי[עריכה]

בחודש אלול שנת תשכ"ב נסע לראשונה אל הרבי, לקבוצה השניה שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים[4] (עד לאחר שמחת תורה). הרבי אמר לבחורי הקבוצה, ולרב קרץ באופן אישי, (תוכן): "אין חילוק כמה נמצאים השאלה כמה לוקחים".

בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור לכפר חב"ד.

על מנת להצליח לחזור להיות אצל הרב הלך הרב קרץ להתגייס למספר חודשים לצבא שבעזרת ר' שלמה מדנצ'יק קוצרו על על מנת שהרב יוכל לעזור במחנות הקייץ.

באותם שנים ניכרו בו כבר כשרונותיו בחינוך בהיותו מדריך מיוחד במחנות הקייץ, חניכיו זכרו אותו לשנים.

בחודש שבט שנת תשכ"ה נסע לרבי, שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד לחודש אלול שנת תשכ"ז. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש האהבה והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את 770 כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר[5] כ"ח בסיוון שנת תשכ"ה הסתיימה קבלת היחידות (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי המזכירות ארגנו מנין מוקדם לתפילת שחרית עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת חנה שניאורסון, היה השליח ציבור והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את ספר התורה אל הרבי.

במהלך לילות היחידות היה משתדל להכניס לרבי שאלות שונות, על ידי רבנים אורחים בעניני הלכה ומנהג, כגון בחילוקים בין סגנון הקשר לתפלין וכן איך נוהגים באמירת ברכות למי שהיה ער כל הלילה ועוד.

פעם כאשר נכס ל770 בשעה 3 לפנות בוקר (לערך) בליל יחידות והרבי בדיוק יצא מחדרו הקדוש אמר לו הרבי: מסתובבים ככה באמצע הלילה? או שתלמד תניא, או שתגיד תהלים, או תלך לישון.

במהלך השנים כתב יומנים שחלקם נתפרסמו, על סדר ההנהגה אצל הרבי, וכן תקציר מכמה וכמה שיחות ששולבו בספרי השיחות של הרבי.

כמו כן כתב לידידיו בארץ מכתבי חיזוק על הנעשה בבית חיינו ואת הצורך להתקשר לנשיא הדור.

בחודש אלול שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים בארץ[6]. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת 'רשת אהלי יוסף יצחק' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד בתענך שהוקם באותן שנים.

פעולתיו ברשת[עריכה]

הרב קרץ נשא את רעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך, בה שמשו על פי הוראת הרבי כמחנכים בבית הספר של ה'רשת'. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד בנצרת עילית. בשלב מסויים החל לשמש כמשפיע קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כמשפיע פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על תורת החסידות, צבאות השם ועוד.


בשנת תשל"ג, בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על עשרת המבצעים, על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר המזכירות של הרבי[7].

הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספרים.

היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה[8]. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה לאור של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של אדמו"רי חב"ד הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים מנהגי חב"ד הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד[9].

פטירתו[עריכה]

ביום כ"ג באדר ב' שנת תשע"א נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם חסידי חב"ד מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כמשפיע בעפולה, ממלא בנו הרב שמואל קרץ.

משפחתו[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הדבר נתקל בהתנגדות מצד התנועה הקומנסטית ששלטה באותם ימים בחיפה ועל שם זה נקרא "חיפה האדומה" דבר שהביא במהלך השנים לסגרתו של בית החרושת.
  2. מטעם זה היה הרב קרץ מתפלל בהברה ספרדית, כנהוג בחוגי המזרחי. וכדלהלן.
  3. לרב אלכסנדר סנדר וילשנסקי.
  4. לכתחילה אשרו שלושה חודשים, אך אחד מחברי הקבוצה ניסה להריך השהות שלו, וזה פגע בכל הקבוצה וקיצר השהות של כולם רק לשני חודשים.
  5. באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.
  6. לכתחילה הרבי הורה שיתעסק בשידוכים בארצות הברית, אך כשאלה לא צלחו, הורה הרבי שיסע לארץ הקודש למצא את שידוכו.
  7. התמונה שצולמה בהוראת הרביקובץ תמונה
  8. התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!
  9. את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.