הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)"
| (153 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ישיבת [[ | + | {{ישיבה| |
| + | |שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | ||
| + | |תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg | ||
| + | |כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה | ||
| + | |אפיון=ישיבה גדולה | ||
| + | |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] | ||
| + | |תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]] | ||
| + | |תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]] | ||
| + | |מיקום=[[נוף הגליל]] | ||
| + | |מייסד=הרב [[דוד נחשון]] | ||
| + | |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | ||
| + | |מנהל גשמי= | ||
| + | |מספר תלמידים=כ-25 תמימים | ||
| + | |מפה= | ||
| + | }} | ||
| + | '''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים. | ||
| − | + | עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת. | |
| − | + | צוות הישיבה: | |
| + | *מנהל רוחני: הרב [[יוסף יצחק בקשי]] | ||
| + | *משגיח: הרב יואל איידעלמאן | ||
| − | + | ==היסטוריה== | |
| + | ===מענות הרבי להקמת הישיבה=== | ||
| + | על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק. | ||
| − | לאחר | + | לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן. |
| − | [[ | + | עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל. |
| − | תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט | + | ===מכון סמיכה=== |
| + | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | ||
| + | |||
| + | ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | ||
| + | |||
| + | ===ישיבה גדולה=== | ||
| + | תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | ||
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | ||
| − | ==צוות הישיבה== | + | שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניפה של ישיבת חב"ד הגדולה בעולם חח"ל צפת. |
| + | |||
| + | |||
| + | ===צוות הישיבה=== | ||
*ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון. | *ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון. | ||
| − | * | + | *מנהל רוחני ומשגיח ראשי: הרב [[יוסף יצחק בקשי]] |
| − | + | *הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה. | |
| − | + | ||
| − | + | ;שיעור א': | |
| − | *משפיע | + | * [[משפיע]] - הרב [[לוי יצחק נחשון]]. |
| − | *ר"מ | + | * ר"מ - הרב מנחם מענדל נחשון. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
===הנהלה גשמית=== | ===הנהלה גשמית=== | ||
| − | * | + | * הרב [[מנחם מענדל נחשון]]. |
| − | * | + | * הרב שמואל נוטיק. |
| + | * מנחם מענדל חמילבסקי. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
| + | *'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
| + | |||
| + | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
| − | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש| | + | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]] |
| + | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]] | ||
| + | [[קטגוריה:ישיבות גדולות]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:23, 9 במאי 2024
| חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
|---|---|
 סיום הרמב"ם בישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
| תאריך סגירה | אב תש"פ |
| מיקום | נוף הגליל |
| מייסד | הרב דוד נחשון |
| ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
| מספר תלמידים | כ-25 תמימים |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
צוות הישיבה:
- מנהל רוחני: הרב יוסף יצחק בקשי
- משגיח: הרב יואל איידעלמאן
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה]
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכה[עריכה]
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולה[עריכה]
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניפה של ישיבת חב"ד הגדולה בעולם חח"ל צפת.
צוות הישיבה[עריכה]
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- מנהל רוחני ומשגיח ראשי: הרב יוסף יצחק בקשי
- הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה.
- שיעור א'
- משפיע - הרב לוי יצחק נחשון.
- ר"מ - הרב מנחם מענדל נחשון.
הנהלה גשמית[עריכה]
- הרב מנחם מענדל נחשון.
- הרב שמואל נוטיק.
- מנחם מענדל חמילבסקי.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית
סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו - הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
