הבדלים בין גרסאות בדף "אור יהודה"
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
יחימלך המוקצן! (שיחה | תרומות) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{לעדכן|כל הערך=כן}}[[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לאור יהודה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מ[[תל אביב-יפו]] וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. | + | {{לעדכן|כל הערך=כן}} |
| + | [[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לאור יהודה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מ[[תל אביב-יפו]] וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. כיום מונה העיר כ-40,000 תושבים. | ||
== בית חב"ד == | == בית חב"ד == | ||
| − | [[קובץ:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מפתח העיר אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ"ט [[אלול]] תשמ"ז]] | + | [[קובץ:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[מפתח העיר]] אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ"ט [[אלול]] תשמ"ז]] |
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] החל משנת [[תש"נ]]. | את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] החל משנת [[תש"נ]]. | ||
| − | בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]], בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון. | + | בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]],מרכז חסד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון. |
פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר. | פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר. | ||
| − | ==ימי בראשית== | + | ===ימי בראשית=== |
בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד. | בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות. | תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות. | ||
| − | = | + | ===שליח לשכונת נווה סביון=== |
| − | + | [[קובץ:0ee5ef782ffa32878eeb6e7dd6a10aad.jpg|ממוזער|השליח הרב [[שלמה אליעזר הכהן כץ]]]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ==שליח לשכונת נווה סביון== | ||
| − | [[קובץ: | ||
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. | בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. | ||
בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד. | בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד. | ||
| − | במקום מתארגנת | + | במקום מתארגנת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים. |
| − | ופועלים | + | ופועלים בשכונה כחמשה שלוחים, ביניהם: הרב יהושע אלישביץ. |
| − | ==שליח לשכונת נווה רבין== | + | בשנת [[תשפ"ד]] התווסף לשליחות בשכונה הרב שניאור זלמן קלפמן{{הערה|[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים לשנת תשפ"ד: ארבעה בתי חב"ד חדשים לקבלת פני משיח] [[חב"ד אינפו]]}}. |
| − | באותה שנה נשלח הרב שלום דובער | + | |
| + | ===שליח לשכונת נווה רבין=== | ||
| + | [[קובץ:הרב הענדל 2.jpg|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הכהן הענדל]] | ||
| + | באותה שנה נשלח הרב [[שלום דובער הנדל]] ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל [[בית הכנסת]] באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי. | ||
באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הצטרף לשליחות בשכונה הרב '''מיכאל פרידמן'''. | באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הצטרף לשליחות בשכונה הרב '''מיכאל פרידמן'''. | ||
| שורה 50: | שורה 41: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. | לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. | ||
| − | בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | + | בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|מזכיר]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. |
| + | |||
| + | בשנת תשפ"א הצטרף לשליחות בשכונה הרב [[זושא גורליק]]. | ||
מידי שנה מתקיימת ב[[ל"ג בעומר]] תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים. | מידי שנה מתקיימת ב[[ל"ג בעומר]] תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים. | ||
| + | |||
| + | ===שליח לשכונת סקיה=== | ||
| + | בשנת תשפ"ד החל הרב מנחם מענדל אפל לפעול בשליחות בשכונה{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1025688/מהפכת השליחות הצעירה: איפה נפתחו בתי חב"ד בשנה האחרונה?][[חב"ד אינפו]]}}. | ||
| + | |||
| + | == מוסדות חב"ד בעיר == | ||
| + | [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל ישיבה]] | ||
| + | ===תלמוד תורה=== | ||
| + | ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב"ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב"ד]] המרכזי באור יהודה. | ||
| + | התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך [[י' שבט]] [[תשע"ו]] שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. | ||
| + | במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב"ד בעיר - בראשות השליח הרב פרידמן. | ||
| + | |||
| + | === ישיבות תומכי תמימים בעיר === | ||
| + | {{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)}} | ||
| + | {{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)}} | ||
| + | בשנת [[תשס"ד]] פנו הרבנים [[שלום דובער הנדל]] ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. | ||
| + | הרב פרידמן הגיב בחיוב{{מקור}}. | ||
| + | |||
| + | כך{{הבהרה}} קמה ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשס"ט]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]]. | ||
==נשי חב"ד אור יהודה== | ==נשי חב"ד אור יהודה== | ||
| שורה 63: | שורה 76: | ||
==770== | ==770== | ||
| − | בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]]. | + | בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה{{מקור}}. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]]. |
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{ערים בישראל}} | ||
[[קטגוריה:אור יהודה]] | [[קטגוריה:אור יהודה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:06, 17 במרץ 2024
אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב, ישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. כיום מונה העיר כ-40,000 תושבים.
תוכן עניינים
בית חב"ד[עריכה]
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב מנחם מענדל פרידמן החל משנת תש"נ.
בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר בתי חב"ד, בית כנסת, ישיבה קטנה וגדולה,מרכז חסד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.
פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת תשמ"ח. הרב טוביה בולטון ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.
ימי בראשית[עריכה]
בשנת תשמ"ט, ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא 'שנת הבניין', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד.
בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מחשמל ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "לחיים" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.
לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה.
זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת 'אור התמימים כפר חב"ד'. הרב נחום כהן שהיה אחראי מטעם צעירי אגודת חב"ד באה"ק על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב מנחם מענדל פרידמן שהיה אז חתן ב-770. תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש תמוז תש"נ בא בברית הנישואין עם רעייתו ובראש חודש אלול העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.
שליח לשכונת נווה סביון[עריכה]
בשנת תשס"ד הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד.
במקום מתארגנת תהלוכת ל"ג בעומר מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים. ופועלים בשכונה כחמשה שלוחים, ביניהם: הרב יהושע אלישביץ.
בשנת תשפ"ד התווסף לשליחות בשכונה הרב שניאור זלמן קלפמן[1].
שליח לשכונת נווה רבין[עריכה]
באותה שנה נשלח הרב שלום דובער הנדל ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל בית הכנסת באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.
באותה שנה, בחודש אלול תשס"ד הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש כסלו תשס"ו הצטרף לשליחות בשכונה הרב מיכאל פרידמן.
בתמוז תשס"ח נערכה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר.
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח הרב הנדל ישיבה גדולה.
בחודש אייר תש"ע, בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשפ"א הצטרף לשליחות בשכונה הרב זושא גורליק.
מידי שנה מתקיימת בל"ג בעומר תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים.
שליח לשכונת סקיה[עריכה]
בשנת תשפ"ד החל הרב מנחם מענדל אפל לפעול בשליחות בשכונה[2].
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה]
תלמוד תורה[עריכה]
בי"ז אלול תשנ"ו פתח הרב פרידמן תלמוד תורה חב"ד באור יהודה, תחת רשת אהלי יוסף יצחק. התלמוד-התורה שכן במבנה בית חב"ד המרכזי באור יהודה. התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך י' שבט תשע"ו שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב"ד בעיר - בראשות השליח הרב פרידמן.
ישיבות תומכי תמימים בעיר[עריכה]
| ערך מורחב – תומכי תמימים אור יהודה (קטנה) |
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים אור יהודה (גדולה) |
בשנת תשס"ד פנו הרבנים שלום דובער הנדל ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב[דרוש מקור].
כך[דרושה הבהרה] קמה ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.
בשנת תשס"ט נפתחה בעיר גם הישיבה גדולה.
נשי חב"ד אור יהודה[עריכה]
במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-התוועדות משותפים מדי שבועיים. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי נשי חב"ד, בת מלך, בנות אח"ת - ארגון לאמירת תהלים בשבת מברכים. נשות חב"ד בעיר, בראשות הרבנית נחמה פרידמן, עורכות מדי ראש חודש ערב נשים מפואר. בכל פעם מגיעה מרצה מעניינת אחרת והנשים לא מפספסות אירוע זה.
כמו כן, נשות חב"ד מנהלות סניף שפרה ופועה פעיל שמעניק עזרה וסיוע ליולדות מתוך הקהילה. בשנת תשע"ז החל לפעול מיזם מיוחד, בניהולה של הגברת זהבה גוסיאטניסקי. המיזם מפעיל את בנות הקהילה בהתנדבות בבתי יולדות.
770[עריכה]
בשנת תשס"ט החלה הכנת השטח לבניית 770 באור יהודה[דרוש מקור]. הבניין ישמש כבית כנסת ובית חב"ד.
הערות שוליים
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
