הבדלים בין גרסאות בדף "רבי יואל סירקיש"
| (48 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{דמות |
| − | רבי '''יואל סירקיש''', | + | |שם= יואל סירקיש |
| + | |תאריך לידה=שכ"א | ||
| + | |מקום לידה=לובלין | ||
| + | |תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת' | ||
| + | |מקום פעילות=פולין | ||
| + | |השתייכות= | ||
| + | |תחומי עיסוק= רב, [[אב"ד]], פוסק | ||
| + | |תפקידים נוספים=מגיה הש"ס | ||
| + | |רבותיו= | ||
| + | |בני דורו= | ||
| + | }} | ||
| + | רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס והפוסקים שבדורות האחרונים. | ||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין. | ||
| + | היה תלמידו של רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא) | ||
| + | כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר בריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו. | ||
| − | + | רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך. | |
| + | |||
| + | רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבתו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | ||
| + | |||
| + | הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | ||
| + | |||
| + | ==לימוד קבלה== | ||
| + | |||
| + | בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | *אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב. | ||
| + | *בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}. | ||
| + | *בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | ||
| + | *בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | ||
| + | |||
| + | ==רבותיו== | ||
| + | *אביו רבי שמואל יפה. | ||
| + | *רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא){{הערה|על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}} | ||
| + | *רבי הירש שור מבריסק. | ||
| + | *רבי פייבוש מקראקא. | ||
| + | |||
| + | ==מתלמידיו== | ||
| + | *רבי [[יואל בעל שם]] | ||
| + | *חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט"ז. | ||
| + | *רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה". | ||
| + | *רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק (הקדמון). | ||
| + | *רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין ב[[לבוב]] ולובלין. | ||
| + | *רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | ||
| + | *רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על [[שלחן ערוך]] אבן העזר. | ||
| + | |||
| + | ==חיבוריו== | ||
| + | *'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]]. | ||
| + | |||
| + | הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש. | ||
| + | |||
| + | כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו: | ||
| + | {{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}. | ||
| + | |||
| + | *שו"ת הב"ח. | ||
| + | *ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]]. | ||
| + | *חידושים על הש"ס. | ||
| + | *הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | ||
| + | |||
| + | ==אצל [[רבותינו נשיאינו]]== | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | ||
| + | |||
| + | מסופר{{הערה|[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.}} שפעם התעכב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב. | ||
| + | |||
| + | אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".}}. | ||
| + | |||
| + | כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן= | ||
| + | כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}} | ||
| + | |||
| + | הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}} | ||
| + | |||
| + | {{אחרונים}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:אחרונים|ס]] | ||
| + | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
| + | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:54, 14 באפריל 2023
| יואל סירקיש | |
|---|---|
| לידה | שכ"א |
| לובלין | |
| פטירה | כ' אדר ת' |
| מקום פעילות | פולין |
| תחומי עיסוק | רב, אב"ד, פוסק |
| תפקידים נוספים | מגיה הש"ס |
רבי יואל סירקיש[1] (ה'שכ"א - כ' אדר ה'ת'), מכונה "הב"ח" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על הארבעה טורים. היה מגדולי האחרונים, מגיהי הש"ס והפוסקים שבדורות האחרונים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה[2] מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.
היה תלמידו של רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא)
כיהן כרב בפוזנא ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כאב בית דין בעיר בריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר קראקא וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו.
רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.
רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבתו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.
הסתלק בכ' אדר שנת ה'ת'.
לימוד קבלה[עריכה]
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"[3]". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.
משפחתו[עריכה]
- אשתו מרת בילא[4], בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
- בנו רבי שמואל צבי הירץ[5].
- בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז[6].
- בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד לבוב[7].
רבותיו[עריכה]
- אביו רבי שמואל יפה.
- רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא)[8]
- רבי הירש שור מבריסק.
- רבי פייבוש מקראקא.
מתלמידיו[עריכה]
- רבי יואל בעל שם
- חתנו, רבי דוד הלוי סגל, הט"ז.
- רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה".
- רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק (הקדמון).
- רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
- רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
- רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על שלחן ערוך אבן העזר.
חיבוריו[עריכה]
- בית חדש - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי ארבעה טורים.
הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מרבי יוסף קארו ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.
כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו:
אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו
.
- שו"ת הב"ח.
- ביאורים לספר פרד"ס רימונים של הרמ"ק.
- חידושים על הש"ס.
- הגהות על הש"ס[9] (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחנו בריבוי דברים כמו הב"ח.
מסופר[10] שפעם התעכב אדמו"ר הצמח צדק לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו אדמו"ר המהר"ש בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב.
אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"[11].
כמה וכמה פעמים מצטט הרבי בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת בלימוד התורה:
כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה
— ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות
הרבי מזכיר את הדברים באמרו[12]: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) דברים נפלאים הכי עמוקים, ונקודתם, על הכרח לימוד פנימיות התורה, אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת שמחת תורה תש"כ[13] אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..."
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ נכתב גם "סירקיס".
- ↑ שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.
- ↑ שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.
- ↑ נפטרה בקראקא בשביעי של פסח ה'שצ"ח.
- ↑ לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.
- ↑ בתנאים הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח לדין תורה בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים קטרוג על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.
- ↑ שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת פודוליה, והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.
- ↑ על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'
- ↑ כתב הגהות גם על הרא"ש והרי"ף.
- ↑ רשימות דברים מהדורה החדשה עמ' 120.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".
- ↑ לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110.
